גוי עובד עבודה זרה
בהל' ע"ז [י, א] פסק רמב"ם שדין אין מעלין ואין מורידים נאמר כלפי גוי עובד עבודה זרה. משמע שסתם גוי שאינו עובד עבודה זרה, אין איסור להעלותו מהבור.
אבל בהל' רוצח [ד, יא] כתב רמב"ם על סתם גוי שאסור להצילו.
נראה להעדיף את הנוסח בהל' ע"ז - כי רמב"ם פתח שם באיסור כריתת ברית, שנאמר כלפי גויים עובדי ע"ז דוקא, ולא כלפי כל הגויים, והמשיך: לפיכך.. לא יעלנו [מטביעתו בנהר] - א"כ הדין מוסב דוקא על עוע"ז.
הרב רבינוביץ' ב'יד פשוטה' רצה ליישב ע"פ רמב"ם במאכלות אסורות [יא, ה] ש'כל מקום שנאמר גוי סתם, הרי זה עובד ע"ז - אבל נראה לדחות דבריו, כי שם כוונת רמב"ם רק לדיני יין.
שמא ניישב שרמב"ם בהל' רוצח, סמך על מה שכבר ביאר דבריו בהל' ע"ז..
א נראים הדברים שרק בגוי עובד עבודה זרה.
ב גם כלפי אלה, יש אומרים שבימינו הם בגדר מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם נוהגים בעבודה זרה מתוך כוונה דתית אלילית.
ג בלאו הכי הלכה למעשה בימינו אין להורות למעשה גם לגבי גוי עובד ע"ז, שלא להצילו, בגלל חשש איבה במיוחד בעידן התקשורתי שלנו.
תכנים לקריאה נוספת
האם מותר לבקר באתר ארכיאולוגי בעל אופי פולחני אלילי?
האם מותר לבקר רק בשביל ליהנות מעבודות האומנות המעטרות בתי פולחן של גוים?
האם נחשב לע"ז שנתבטלה ע"י גוים ותהיה מותרת?
האם יש היתר למורה הוראה להכנס לכנסיות ע"מ ללמוד את שיטותיהם שיסייע לו בפסיקותיו בנושאי ע"ז?
האם מותר לבנות בית כנסת על חורבות בית פולחן של גוים?
השפעת הזוהר על הספרות היהודית מימי הביניים ועד ימינו אנו
בשם יי' אל עולם
אני יהודי הררי (קהילה בקווקז שרבניה חסידי הרמב"ם ע"ה, אך לא ידוע לי מה השפעת הקבלה הלוראנית עליה) ועולה לי אותה שאלה בכל פעם שאנו קורא ספר ממחשבת ישראל אשר מצטט את דברי הזוהר.
דברים אלו וכיוצא בהם - אלו דברים?
בתורה, דברים יח, לאחר פירוט של כמה איסורים שקשורים לעבודה זרה (קוסם קסמים, מעונן ומנחש ומכשף, ושואל אוב וידעוני, ודורש אל המתים), בא פסוק שמכליל וכותב: "כי תועבת ה' אלהיך כל עושה אלה". מהכללה זאת נראה שיש דברים נוספים שאסור לעשות, מעבר למה שנזכר בפירוש. כך נראה גם מדברי הרמב"ם, בהלכות עבודה - זרה פרק יא, בסוף הפרק שעוסק באיסורי ניחוש וכישוף (http://mechon-mamre.org/i/1411.htm): (כ) ודברים האלו - כולן, דברי שקר וכזב הן; והן שהטעו בהן עובדי עבודה זרה הקדמונים לגויי הארצות, כדי שיינהו אחריהן.
הקרבה למולך
בס"ד שלום לכבוד הרב,
לפני כשנה וחצי קראתי תאור מזעזע של עבודת המולך אי - שם בתלמוד הירושלמי. התאור הוא כה מזעזע, שלא הייתי מסוגלת לסמנו לכל צורך עתידי. לאחרונה נשאלתי על כך, ולצערי, אינני מוצאת את המקור המדויק בירושלמי ואין לי גישה לבסיסי מידע ממוחשבים בנדון. אודה מאוד על איתור המקור הנ"ל בתלמוד הירושלמי. כמו כן, אודה על הפניה למקורות נוספים.
פאות!
האם מותר לסדר את הפאות (של הבנים) ע"י סכין או ע"י הסכין שיש במכונת תספורת?
נטיעות בחצר בית הכנסת, האם גובל באיסור "לא תטע לך אשרה" או שמותר לכתחילה?
הרמב"ם פסק בהלכות ע"ז על בסיס פסוק זה שהנוטע לנוי בעזרה הרי זה לוקה, ומה עם נטיעות מחוץ לעזרה
האם בגלל שהגויים נוטעים במקומות שהם מתפללים לאמונתם, תיחשב הנטיעה הליכה בחוקות הגויים?
היש הבדל ברמת הקדושה בין הר הבית לרמת הקדושה של בית הכנסת?
מחלל שבת בפרהסיה דינו כגוי לכל דבר, האם גם במציאות חיינו?
מהם הגדרים של פרהסיא, האם דווקא לעיני עשרה מישראל או שמספיק שידוע ומפורסם הדבר?
האם ההתייחסות החמורה לאותו אדם תלוי בכמות הפעמים שעבר העבירה או אולי תלוי בחומרת העבירה דאורייתא או דרבנן?
ומה עם מחלל שבת לתיאבון? דהיינו, אינו מנאץ אלא מוטעה בעולם המושגים שלו האם גם אליו נתייחס בחומרה כגוי לכל דבר?
האם רשאית הכלה לקדש החתן בטבעת? גבר העונד טבעת נישואין, היש לחשוש לאיסור "לא ילבש"?
מי יוכל לסמן הגבולות של חריגה מדת משה וישראל בדור שיש בו פוטנציאל למרדנות ונטיה לחיקוי מנהגי גוים?
מדוע הטילה התורה חובת מצוות פריה ורביה דווקא על הגבר, היש בזה אפליה או התחשבות לטובת האשה?
האם ישנן נסיבות שגבר השתמש בכלי נשים ולמרות זו לא עבר על איסור "לא ילבש"?
לא יקרחו קרחה
שלום לכבוד הרב בהלכות ע"ז פרק י"ב הלכה כ"א כותב רבנו "...והיה חברו מסייע..." האם ניתן להשליך מהלכה זו לתחילת הפרק לאישור "לא תקיפו" כי שם רבנו לא מסכיר כלל את נושא הסיוע האם אדם שהלך לאדם אחר שיבצע קעקוע על בשרו לא יהיה חייב ? תודה רבה ויישר כח
שפם ועורף!
לכבוד הרב שליט"א יש לי 3 שאלות...
א. באיזה גיל הרב מציע להוריד שפם?
ב. האם מותר לסדר ולהוריד מאחורה בעורף את השיער בסכין?
ג. איך אפשר לסדר פתיים?? ומהיכן המקורות!!