האם מעלים תחילה שישי מחובת היום או את הילדים הקטנים?
שלום כבוד הרב.
בקריאת שישי לקטנים בשבת. האם יעלה קורא השישי חובת היום ואחר כך יעלו שאר הילדים. או שיעלו קודם הילדים הקטנים ואחר כך יעלה שישי חובת היום או שאין נ"מ.
תודה כבוד הרב
שלום כבוד הרב.
בקריאת שישי לקטנים בשבת. האם יעלה קורא השישי חובת היום ואחר כך יעלו שאר הילדים. או שיעלו קודם הילדים הקטנים ואחר כך יעלה שישי חובת היום או שאין נ"מ.
תודה כבוד הרב
שלום וברכה
במאכלות אסורות פרק י אות ב'
מביא מארי דעת ראב"ש "שאיסור החדש אינו אלא מתבואותינו ...לא במה שאנו לוקחים מן האויב..."
ומציין כי "הרי לא חלק ר"א אלא ביחס לחו"ל ולא ביחס לשל ישראל דוקא" ,
וכמו כן אחד מחכמי תימן סובר "שיתכן שזה גם דעת רבנו" והביא ראיותיו אך דחאם "וברור שאין זה ראיה כלל"
א. האם אכן סובר מארי בדעת רבנו חדש אינו נוהג בשל גוי ,או שרק מביא ומבסס מנהג תימן
ב. מהיכן ניתן לדייק מדברי רבנו 'דאינו נוהג בשל גוי'?
שלום לכבוד הרב,
מה הדין לפי מנהגינו בדבר מצוות ימי הפורים בעיר קרית אונו?
לכבוד מו"ר השלום והברכה,
א. בהקדמתו לרי"ף על חולין כתב מארי שישנם דברים שהמסורת שלנו קדומה מאוד שלא כדעת רבנו הרמב"ם, בדברים אלה, האם עלינו לנהוג למעשה ע"פ רבנו או ע"פ מנהגנו הקדום? האם יש הבדל בין ענייני הלכה או מנהג? לקולא או לחומרא? מה הכללים בזה?
ב. מארי מונה שם מספר דוגמאות אך בסוף דבריו כתב שאין כאן המקום להאריך ואת היתר כתב בספר "מנהגנו". האם מארי הוציא ספרו זה לאור? כיצד ניתן לדעת מה הם שאר הדברים? האם יש ביד מישהו את כתב היד של חיבור זה?
ילמדנו רבנו ושכרו כפול מן השמים
1 כשאבא עולה לתורה, ילדיו ונכיו עומדים בשעת קריאת האב.
3 אבל בתוכחה, כשמגיעים לפסוקים לתוכחה (והיה אם שמוע) הבנים יושבים. רק בפסוקים החיוביים עומדים.
האם כך צריך לנהוג?
האם זה קיים לכל עדת תימן?
3 האם זה לכל יהדות צנעא?
היי הרב מה שלומך?
שאלה לגבי יין מבושל לדעת אליבא הרמב"ם.
1האם ברכת היין המבושל הוא שהכל או גפן.
2ואם כן האם מותר לקדש אליו.
3ידוע שדעת הרב קפאח הוא לברך על היין המבושל שהכל.
4אך דעת מרן עובדיה ביחווה דעת חלק ב שברכתו גפן.
5בנוסף לשאלה זו אשמח לדעת מה דעה של הרב, האם התימנים מחויבים ללכת לדעת הרמב"ם בדעת הרב קפאח או שלא. תודה רבה.
שלום הרב, אני אשמח לשמוע מה אתה אומר על מכנסיים לנשים.
הרב, רציתי לשאול לגבי איסור שמיעת כלי זמר לאחר החורבן.
האם לפני מנהג התימנים זה עדיין תקף לגמרי או שיש זמנים שמותר
לדוגמא ימים כמו פורים, יום ירושלים, ל"ג בעומר וכדומה.
וגם אצלנו בישיבה יש מספר פעמים בשנה של ערבי תפילה לפני חגים ויש שם כלי נגינה,
אז אם אנחנו נוהגים לא לשמוע כלי נגינה ביום יום,
האם זה אומר שאני לא אוכל להשתתף בערבית תפילה האלה,
למרות שאני מרגיש שזה מאוד מוסיף לי יראת שמיים ומכין אותי לחג?
רבנו הרמב"ם פוסק בהלכות ס"ת שמי שכותב פסוקים חייב לשרטט ואפילו אם כותבם על הנייר, מארי כותב בהערה שאכן כך נהגו בתימן, אם כן מדוע היום לא נוהגים לשרטט? על סמך מה ביטלו את ההלכה? האם אנו חייבים לחזור ולשרטט כמו שעשו אבותינו?
תודה רבה!
האם מותר לבני תימן להסתפר בימי העומר?
למה רבנו הרמב"ם לא דיבר בזה?
האם מכיוון שבימנו רבים נוהגים להימנע האם יש בו משום דרך ארץ?