פורים בקרית אונו
שלום לכבוד הרב,
מה הדין לפי מנהגינו בדבר מצוות ימי הפורים בעיר קרית אונו?
כעיר פרוזה.
בי"ד באדר.
היא רחוקה מכפר ענא, שסבורים שהיא אונו הישנה, והיא היום חרבה.
תכנים לקריאה נוספת
ירושלמי שעבר לפני התיבה בשפלה בט'ו לאדר, האם חייב באמירת "על הניסים"?
מהו הזמן הקובע למוקף או פרוז בן יומו ע"מ לקבוע אם יחולו עליו דיני פורים או דיני שושן פורים?
היש הבדל בדינו לגבי אמירת "על הניסים", בין ציבור שמתפללים לחש וחזרה לבין ציבור המתפללים תפילה אחת?
היש לחשוש גם משום מראית העין שיאמרו: "ראינו שאומרים על הניסים בט'ו לאדר גם בשפלה"?
בזיון ספרים
לכבוד מו"ר
בענין בית מגילה עם העמוד, יוצא שמכניסים את המגילה לבית מגילה אז אם מעמידים אותה על מקום החלק יוצא שהמגילה הפוכה האם יש בזה משום בזיון ואין להעמידה אלא להשכיבה
אודה לרבינו על התשובה
פורים משולש
שמעתי את שיעורו של הרב בדין 'פורים משולש' שלשיטת רבנו אין דבר כזה אלא מקיימים את מצוות היום חוץ ממגילה בשבת.
א. איך נותנים מתנות לאביונים בפועל בשבת, הרי היום נותנים בד"כ מתנות לאביונים דרך עמותות שנותנות בו ביום, ואני אישית לפחות לא מכיר עניים?
ב. לפי מה שזכור לי לדעת מורי בעיה לקבל מתנות בשבת, אבל לשיטת שאר הפוסקים יש, אז מה לעשות אם אין בסביבה עני רמביסט שמקבל מתנות בשבת?
ג. מה יהיה הדין במקום שעושים פורים יומיים מספק? אם זה לא תלוי בקריאת המגילה אז בכל זאת נותנים יומיים?
אברכים נחשבים עניים? אם כן, בני ישיבות (רווקים) גם יחשבו כך?
אבלות בפורים
אני בשנת אבלות על אבי זכרנו לברכה. אני עובדת כסייעת בגן וביום שמתחפשים בפורים ביום שלישי זה היום החופשי שלי,האם מותר לי לבוא לגן ולהתחפש ולשמוח עם הילדים?
תקנתו קלקלתו
לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו בהלכות מגלה וחנוכה פ"א הלכה ח' (מה' מכון מש"ה) כותב הרמב"ם על שלושה מצבים של התכנסויות והגדרות של כפר ועיר.
1) המקרה הראשון - כפר שבו האנשים אינם מתכנסים בשני וחמישי ולכן יקראו בזמנה דהיינו ב - יד'.
2) מקרה שני - עיר שאין בה עשרה בטלנין קבועין בבית כנסת וכו' דינה ככפר ומקדימין וקוראין ביום הכניסה דהיינו בשני וחמישי.
פורים
שלום לרב
לפי מורנו הרב יוסף קאפח,
1. האם תמני חייב לשמוע מגילה אסתר בנוסח תימן?
2. האם תמני יכול לעלות לקרוא בספר תורה לא תמני?
3. אישה בהריון חייבת בתענית אסתר?
4. אבלות בפורים, מה מותר ומה אסור ומה חייב?
5. איך מקיימים את מצוות החג בימנו?
תודה וסליחה על האריכות.
שבת זכור
בבית הכנסת בו אני מתפלל הועלתה בעיה. בשבת זכור אמורים לחגוג עליה לתורה - בר מצוה לילד בן למשפחה שאינה שומרת שבת ואינני יודע עד כמה מנהלים אורח חיים דתי. היות והמפטיר בשבת זו חובתו מדאורייתא ועל בר המצוה לכווין להוציאנו ידי חובת קריאת מחית עמלק. אבקש חוות דעתו של הרב - האם ניתן לדרוש שלא יוכל הילד לקרוא המפטיר או שמא אין בעיה כלל
הלכות מגלה וחנוכה פ"ב הל' [יז] (טז)
לק"י ו י"ה אד"ב תשע"ו
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
שמעתי מפי תלמיד חכמים ש״כל הפושט ידו ליטול נותנין לו״ היינו ההגדרה לסוג שני העניים שחייב לחלק להם ביום הפורים, ומאחר שחלק לשני עניים כפי ההגדרה הנ"ל אין צריך לפי קו הדין ליתן ביום הפורים למי שפושט יד (כמובן שאינו יודע פרטים על הפושט). ואף אם טרם נתן לשני עניים אין צריך ליתן למי שפושט יד כשמכוון שיתן מעות פורים לשני עניים הידועים לו שהם נזקקים באמת. לפי קו הדין האם נכונים הדברים הנ"ל?
בכ"ר
שמעיה אפל
השתכרות בפורים
הרמב"ם כתב בהלכות מגילה: "ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרות".
וכבוד הרב ענה כבר לכמה שואלים שהדרך הנכונה להשתכר שהיא לשתות יותר משיעורו וללכת לישון כאשר חש כאב בראשו. אך במחילה מכבוד הרב, נראה שדברי הרב לא מוזכרים בדברי הרמב"ם. לכאורה משמע מדברי מורנו שההירדמות לא נובעת מרצון אישי כדברי הרמ"א, אלא משכרותו.