שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. מדוע בתפילת הפרנסה אומרים את הפסוק "ויהי ה' את יוסף"? מה מיוחד בפסוק הזה?
2. מדוע אומרים את הפסוק 7 פעמים?
3. מדוע אומרים את הפסוק ישר והפוך?
תודה וכל טוב.

שלום כבוד הרב,
אני ספרדי, אך אינני נוהג בדר"כ במנהגי המקובלים. כידוע, בסידורים הספרדיים נהוג לכתוב את שם ה' עם שילוב של הוי"ה ואדנות. השאלות שלי הן:
1. האם יש לשילוב זה משמעות ע"פ הפשט בכלל, וע"פ הרמב"ם בפרט?
2. אם התשובה היא לא, האם יש בעיה לפי הרמב"ם להתפלל בסידור כזה, בעקבות מה שכתב במו"נ על צירופי שמות חסרי משמעות?
בתודה וחתימה טובה

1. בספרות חז"ל מוזכרת במספר מקומות תורת הסוד, מעשה בראשית, מעשה מרכבה, פרדס - פשט, רמז, דרש ו"סוד" ועוד ורציתי לדעת מה הייתה לפי רבנו אותה תורת הסוד כי מהגותו נראה בפירוש שהיא לא מה שנקרא בימינו תורת הסוד.
2. מה הייתה דעתו של הגר"י קאפח זצ"ל על מה שנקרא "ספרות ההיכלות והמרכבה" האם אותו יחס שהיה לו לספר הזוהר או שהוא האמין שהיא באמת מחז"ל? והאם הרמב"ם הכירה?
תודה

שלום עליכם רבים הסיפורים על רבנים צדיקים ומקובלים שהיו להם יכולות רוחניות אדירות ורבים נעזרו בהם.
1. מדוע כוחות אלו לא מנוצלים "לפחות לא ידועים בציבור" לפתרון בעיות לאומיות כגון היכן נמצא גלעד שליט. זה יכול ליצור קידוש השם?
2. כיצד ניתן לדעת באיזה רב ניתן להעזר ובאיזה אסור?
תודה

שלום הרב הרמב"ם כותב כמה פעמים שדברי קבלה אין בהם מחלוקת לעולם. ודברים שנלמדים מהמידות שהתורה נדרשת בהם יש להם דין דרבנן. ולא הבנתי שהרי פעמים יש דברים שנחשבים כקבלה ויש בהם מחלוקת. לדוגמה: התורה מצווה למלך לא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו. וכתב הרמב"ם מפי השמועה שמונה עשרה אבל במשנה נחלקו על זה שלפי רבי יהודה מרבה הוא לו ובלבד של יסור לבבו וכן יש דעה שהאיסור הוא עשרים וארבע ולא שמונה עשרה. ואם כן לפי היסודות שקבע הרמב"ם האיסור של לא ירבה לו שמונה עשרה, לכאורה צריך להיות מדרבנן? המון
תודה

מהו תיקון חוה?

שלום לכבוד הרה"ג רצון ערוסי. באחרונה אני שומע את המושג ימי השובבים, ואין איש שיסביר לי מה זה. האם כבודו יוכל להסביר לי מהו המושג הזה? כמו כן איזה משמעות יש לו לפי רבינו והא רבינו הזכירו?
תודה רבה

שלום הרב.
שמעתי דיבורים מסוימים על הזוהר ועלתה לי שאלה– יש שלא יאהבו את דימוי הקב"ה כיון שבכך אנו נכנסים לסכנה של הגשמה יתירה שיש חשש שתוביל לעבודה זרה, ולעומתם, יש שיקחו את הסיכון הזה, ודמו את הקב"ה, זאת במגמה להשיג דבר חשוב מאוד של הרגשה של הקב"ה בחיים– מהי דעת הרב על כך? מסוכן מדי לדמות? איך מתמודדים עם הסכנה? האם לוקחים אותה בכלל? אשמח להרחבה בענין.
בתודה

לק"י, לכבוד הרב רצון יצ"ו, ידוע ומפורסם שכאשר יש מחלוקת בפוסקים האחרונים, אזלינן בתר הזוהר, כן כתב המשנ"ב והפוסקים הספרדיים, וכן היה מורנו מהרי"ץ מורה כזוהר. אשר על כן אני שואל מנין להולכים בשיטתכם, שאינכם הולכים אחרי הזוהר, והלא כל עם ישראל כך הולך, וכי הקב"ה רוצה שנשתנה מכולם? וביחוד שאין לשיטתכם מסורת רצופה שכן אפילו בתימן הפסיק זה לכמה מאות שנים וכשהוחזר לא היתה לזה מסורת, ונראה לכאורה שאין לשנות מכללי הפסיקה של כולם.

לכבוד הרב.
1. כיצד "יסתדר" הרמב"ם בהשקפתו עם העניין של המוות קליני, עליית הנשמה מעלה אל עולם כלשהוא.. וחזרתה (כולנו מכירים סיפורים מהסוג האלו שגם די אומתו ע"י ראיית מקום "המוות" מלמעלה וכו'..)?
2. מהי דעתו של הרב קאפח בענין הישארות הנפש ע"פ שיטת הרמב"ם (קלאסית, אבן רושד,..)?