חליטה בשמן
האם יש אפשרות לחלוט בשמן? היכן ברמב"ם (בהוצאת הרב קאפח) יש התיחסות לנושא? האם זו חומרה או הלכה (ליוצאי תימן)?
יש לי כמות של מוצרים ללא גלוטן כמו פתיתים, קמחים, פסטות וכו'.
המוצרים אינם מקמח ואסור שיהיה בהם כי זה לבן הצליאקי שלי.
רציתי לדעת אם אפשר לגנוז אותם או שצריך לבער?
אפשר לגנוז.
האם יש אפשרות לחלוט בשמן? היכן ברמב"ם (בהוצאת הרב קאפח) יש התיחסות לנושא? האם זו חומרה או הלכה (ליוצאי תימן)?
שלום וברכה לכבוד הרב.
1. האם יש עניין להחמיר משום זהירות מחמץ לאכול מצה אף לא של מצווה כמה שיותר שמורה?
2. האם מצה שאיננה חי רגעים, שסומכים על שלא חוזר וניעור גם אם נתערב משהו מן השאריות שבמכונה שהחמיצו, האם לשיטתנו שחוזר וניעור אין לאכול ממצות אלו?
שלום לרב
אני נמצא בישיבה גדולה שיש בה הרבה בחורים תמניים והסתפקתי בכמה דברים:
א) כאשר יש כמה בחורים שחולטים לעצמם והישיבה מתקצבת את הבשר, אוכל להצטרף אליהם, או להיות במקרה זה עם הישיבה?
ב) בערב שבת יש כמה וכמה תמנים שמיחים טלית האם אוכל גם להניח טלית?
בעבודתי, החליטו צוות ההנהלה לשלוח מספר עובדים לכנס שלשה ימים באילת. כמובן שהם משלמים את השהות שם, נסיעות וכו'... הבעיה היא שהמלון אליו העובדים ישלחו הינו בהשגחה ריפורמית בלבד. ואין למנהל שום אפשרות לשלוח אותם למלון אחר (מפני העלות היקרה יותר, מה גם שהזמן דוחק ואין אפשרות לעשות שינויים). אחד העובדים המנהל אורח חיים דתי התקשר מייד למלון וביקש לברר על הכשרות והעבירו אותו למשגיח כשרות הריפורמי. המשגיח הבהיר לו שהכלים טבולים, ויש הפרדה מוחלטת במטבחים בין בשר וחלב וכו'.
לכבוד מארי רצון
כנהר שלומך
האם ניתן לצלות על גבי פלנצ'ה (פלאטה חשמלית) ובכך לצאת ידי חובת צלייה/חליטה למנהגינו?
אשמח להרחבה:
1. האם כל עוד הדם נוגע בבשר אין זו צלייה הפוטרת מחליטה, ולכן יש לצלות רק על גבי רשת?
2. האם דם מן הצלייה "משרק שריק", ולא אוסר בנגיעה (כדברי רבינו במאכלות אסורות פ' ו, ה' ח)?
או
האם כל מה שיוצא מן החתיכה וייזל מצדיה מתייבש/נשרף במקומו מחום הפלנצ'ה (כדין הנחה על גחלים כדברי רבינו שם, ה' יג)?
בברכת הוקרה והודאה
אנו קונים הכשר הרב מחפוד, הרב יעקב יוסף שמעתי שאומרים בשמו, ששחיטת הרב מחפוד היא ספק טריפה, היכן האמת נמצאת?
לרב ד"ר ערוסי שלום,
בסיס שאלתי אינו להוראה הלכתית אלא לנסות להבין כוונת ההלכה. לכן, יש לי שתי שאלות:
1) ידוע הוא שהיום, בקרב קהילות ישראל, יש מערכות כשרות נפרדות עד שאלו אינם אוכלים משל אלו. לא רק מוצרי בשר, שיש בהלכה לגביהם עניינים וחומרות שונות, אלא כל מה שנמצא תחת אותה חותמת, עד חומרי ניקוי רעילים לכל חי. שאלתי היא האם כך היה גם לאורך הדורות?
שלום רב לכת"ר.
ברצוני לשאול בעניין ברכת הלחוח.
בתימן הלחוח היה נעשה מקמח קטנית (דורה), ולכן ברכו עליו שהכל,
אך כאן בארץ התחדש לעשותו גם (ואף בעיקר) מקמח חיטה, ולכן רוב הפוסקים
פסקו שברכתו מזונות, כיון שהוא מבושל במחבת. ולכן אף אם קבע
על לחוח סעודה לעולם ברכתה מזונות.
אולם, רבנו בתשובה (סי' ריג) התייחס למין מאכל ערבי הנקרא "קטאייף", מאכל
הקיים עד היום, שהישמעאלים אוכלים כקינוח בסוף יום בימי הרמדאן. מאכל זה
זהה לחלוטין בצורתו והכנתו ללחוח, אלא שלאחר הכנתו הם ממלאים אותו מיני מתיקה וסוגרים אותו.
ידוע הכלל שכל היוצא מן הטמא-טמא! האם כולל גם דבש מלכות?
האם ישנם הבדלים בין דבש דבורים לדבש מלכות שיש להתחשב בהם לצרכי הפסיקה?
מה עם חלקי איברים של דבורים המצויים לפעמים בדבש, האם יש להחמיר ולאסור הדבש?
האם מותר לבטל איסור דרבנן לכתחילה?
לכה"ר שלום וברכה,
בשר שלא נחלט, כגון מי שנקלע לאירוע או שהוא לומד בישיבה וזה מה שיש לו לאכול, מדוע שלא נתיר לו מטעם שספק הוא הדבר האם הדם שנותר יותר מאחד משישים בתערובת, והרי מן התורה הוא בטל בנותן טעם ורק מדרבנן צריך פחות מאחד משישים כדי שיתבטל, וא"כ הוא ספיקא דרבנן ולקולא?
ילמדנו רבנו ושכרו כפול
סקירה על פעולת הכיריים: שיטת האינדוקציה היא שיטה על פיה סלילים מגנטיים הממוקמים מתחת למשטח הזכוכית הקראמית, יוצרים אפקט חום מדויק בקוטר המתאים לתחתית כלי הבישול, בעוד שהאזור שמסביב נותר קר, אם לא תניחו סיר בישול על הכיריים, גם במידה והכיריים עובדות, האזור לא יתחמם כדי לשמור על בטיחות המשתמש.
אלקטרומגנט חזק שמשנה את כיוון השדה המגנטי במהירות, אפשר להזיז את המולקולות בתוך מגנט אחר (שבמקרה הזה הוא הסיר) וככה לייצר חום בצורה יעילה שגם לא מחממת שום דבר אחר חוץ מהסיר.
הכיריים לא מתחממות, הסיר מתחמם כתוצאה מהשדה המגנטי, הזכוכית מתחממת כתוצאה מהסיר החם.
לגבי תבלין רוזמרין, מה שכתב הרב להביא ראיה ממורנו הרב יוסף קאפח לגבי ביסבאס, לכאורה אפשר לחלק, שהרי בביסבאס הוא רוצה את החריפות לאכול רק מחמת חריפות מערבבו עם עוד ירק שיפיג את החריפות קצת. משא"כ לכאורה רוזמרין שבא בצמוד לתבשיל עיקרי כדי ליטת בו טעם. השאלה אם מבחינה מציאותית אנשים אוכלים רוזמרין כשלעצמו? דווקא לגבי קפה ראיתי בילקוט יוסף, הלכות שבת שיח (עמוד רמא) שכתב שמותר להערות מכלי ראשון על קפה קלוי כי הוא ראוי לאכילה בפני עצמו והביא עדות מהמהר"י פראג'י שאבקת הקפה ראויה לאכילה ואוכלי דרכים אוכלים ממנה. ויש שכתבו שאוכלים אותה עם סוכר (שו"ת חשב אפוד).