דילוג לתוכן העיקרי

האם אדם שעולה שביעי ואמור לעלות גם מפטיר , יעשה רק את קריאת שביעי ומיד יפטיר ?

שלום לכבוד הרב,
בבית הכנסת אדם שהזמינו אותו לעלות שביעי וגם מפטיר, עלה שביעי ואמר קדיש,
התיישב ואחר כך הזמינו מפטיר והוא עלה שוב ובירך והפטיר.
אחד המתפללים העיר שעשה לא נכון, משום שהיה לו להפטיר מיד לאחר שביעי ואין צורך ל-2 ברכות, משום "שמפטיר עולה למניין שבעה " כדברי הרמב"ם.
לעניות דעתי, הערתי שמשמע מהמשפט לעיל שאם סיימו את התורה 6 עולים וצריך 7 אזי המפטיר אחר כך יכול לעלות למניין שבעה ולא יצטרכו לחזור.
בנוסף, הערתי שלא ראינו מנהג כזה שלא יעלה מפטיר והשביעי מיד יפטיר .

דיני חזן בעדה התימנית

מהן הסדרת ההלכות או הבקיאות שאמור להיות חזן ולהוציא ס"ת כי יש לנו בעיה, שאדם אחד שהוא יודע לקרוא את הפסוק עקב שינון בלבד, אבל אינו בקיא לא בדקדוק ואינו יודע אם חלילה איך כתובה המילה בין אם חסרה אות או ההיפך, האם בכלל אותו אדם רשאי להיות חזן שאינו יודע מה פירוש המילה אשר הוא קורא. 

עליה לתורה כשהספר אינו כמסורת אבות

שלום עליך מארי.

עברנו לגור בישוב קטנטן בו לרוב התפילות הן במניין, אך לפעמים חסרים מתפללים.
יש כהן בישוב, וכנראה אני הלוי היחיד בישוב.
ספרי התורה בישוב הם אשכנזיים.
בדרך כלל הייתי מוצא דרך להמנע בדרכי נועם מלעלות לספרי תורה שלא כפי מורשת אבותי.
אני מעריך שנגיע למצבים בהם נהיה בדיוק 10 אנשים בקריאת התורה, ראשון יעלה הכהן, וידוע למתפללים שאני לוי.

כיצד עלי לנהוג?
האם לעלות ולברך על ספר תורה שלא כפי מורשת אבותי?
או שלמרות שאהיה נוכח בקריאה אני לא אעלה כלוי אחרי כהן?

תודה.

הגיית אותיות נחות בקריאת התורה בציבור

שלום לכבוד הרב,
האם הגיית אותיות נחות (כגון במילה "לראובני"- שבה האות א' נחה) בעת קריאת התורה בציבור, מעכבת ויש להקפיד על כך שהקורא יחזור ויהגה אותה כתיקונה?
אשמח אם הרב יפנה אותי למקור ההלכתי.
בברכה

קריאת תורה בספר שנמצא בו פסול

שלום לכבוד הרב שליט"א אדם עלה לקרוא בתורה ומיד לאחר הברכה הראדונה טרם יקרא מצאו פסול בספר . מיד מחליפים ספר אחר האם צריך לברך שנית העולה או עלתה לו הברעה הראשונה למרטת שלא הספיק לקרוא כלל בספר הראשון

Subscribe to ספר תורה