שלום הרב
בהלכות ברכות יא:ז הרמב"ם אומר שאי אפשר לומר הברכה לפני העשייה כי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְקַדֵּשׁ וְלֹא נִצְטַוֶּה עַד שֶׁיִּטְבּוֹל. אני מבין שלא נצטוה אבל "לֹא נִתְקַדֵּשׁ" לא מבין. אם זה המצב איך לומר יהודי ברכת המצוה לפני עשייה-הוא גם לֹא נִתְקַדֵּשׁ אלא אחרי עשייה שקדושה נמשך אחר עשייה?

הרמב"ם בתשובה לא אוהב את החתימת הברכה "מלמד תורה לישראל" כי זה משמע שאין בחירה. למה הוא OK עם 'מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ בהלכות ברכות י:כד

אשמח לדעת האם לדעת הרמב"ם מותר לאברכים ללמוד בישיבה ולקבל שכר?
 

שאלה
שלום הרב
מה הרמבם חושב על המושג של שכר בטלה להיות מקור לפרנסה ללמוד או ללמד תורה?

תשובה
מה פירוש שכר בטלה?

Schar Batalah is based on the Talmud that one can say "
pay me X because I could have been doing my job which pays me X instead. Like a dayan can ask for schar batalah

שלום הרב, אני חייל בהכשרה במהלך השבוע עשיתי שניים מקרא של פרשת חקת וכשחזרתי הביתה הבנתי שגם קוראים את פרשת בלק ולכן השלמתי בשבת גם את השניים מקרא של בלק, השבת הקרובה אסגור בבסיס ולכן במניין יקראו את פרשת בלק. האם עלי לקרוא השבוע בשניים מקרא פרשת בלק או פנחס?
בנוסף שבת לאחר מכן אני אמור לצאת הביתה שוב וכך יווצר שוב פער בין הפרשות, האם עדיף שאני אלך למניין שיקרא את פרשת פנחס או שאפשר ללכת רגיל למניין שלי?

השאלה שלי אם תוכל לענות לי בתור מתלמידיו המובהקים של הרב יוסף קאפח שסבו היה גדול הדור הרב יחיא קאפח 
שמעתי לאחרונה שהרב הצדיק הרב יחיא קאפח הוציא ספר שיוצא נגד ספר הזוהר הקדוש וטוען שזה לא נכתב על ידי רבי שמעון בר יוחאי
והדברים שם לא נכונים בחלקם. 
חשוב לי לדעת מה הרב יודע בנושא, מה דעת הרב יוסף קאפח בנושא הקבלה בכלל, ולימוד הזוהר בפרט.

לכבוד מו"ר יצ"ו,
אדם העוסק בתורה בסמוך לציבור המתפללים ואינו מתפלל עמהם, האם עליו להפסיק מתלמודו כדי לענות לקדיש וקדושה?
ילמדנו רבנו ושכרו כפול

אני לומד בישיבת הסדר ואני כבן לעדת תימן מוצא את עצמי במבוכה בנוגע לקו של פסיקת הלכה באופן חד וברור, איזה ספרים ללמוד, על מנת להיות בקיא בהלכה עפ"י מנהגי אבותינו?

שלום רב, האם בן אשכנז יכול לקבל הוראת הרמב"ם אם נראות בעיניו מכוונות וקרובות יותר לדרך התלמוד, או שחייב להצמד לפסיקה המקובלת אצל יוצאי אשכנז?