לינה בבית הכנסת.
סבי אמר לי שבכפרו בתימן היו מלינים את האורחים בבית הכנסת. על מה היה להם לסמוך להתיר שינה בבית הכנסת?
סבי אמר לי שבכפרו בתימן היו מלינים את האורחים בבית הכנסת. על מה היה להם לסמוך להתיר שינה בבית הכנסת?
1) מאיזה גיל מותר לילד להניח תפילין?
2) מאיזה גיל מותר לילד לקום כחזן ולהוציא את האחרים? (מתפללים).
3) מאיזה גיל מותר לילד לקום הפטרה?
לרב שלום יש לי מספר שאלות:
2. מה קורה עם עשה במזיד? מה דינו במקרה הנ"ל?
3. למה בקרבן עולה ויורד מתחשבים במצבו של האדם מה שלא קורה בשאר הקרבנות?
4. האם לקרבן עולה ויורד יש נוסף או שזה שמו?
5. האם עשיר מביא עוף או בקר או צאן בינוני מביא תורים או בני יונה ועני מנחת סולת?
6. מה נחשב טומאה? למה אותו אדם נטמא? האם בגלל שנטמא מביא קורבן או בגלל שעבר בשגהה על החטא ?
שלום עליך מו"ר מה התוקף של "מנהג המקום" בימינו, שאלתי הינה בפן הפרטי בעיקר ובפן הכללי ונובעת מאחר וכיום אנו רואים המון בתי כנסת שהמתפללים בהם הם מכלל העדות והזרמים, למרות שבעיקרון בית כנסת בדרך כלל מוגדר כתימני או כספרדי או כאשכנזי וכו'. בפן הפרטי, אני תימני (בלדי), ולמרות שאני מתפלל בבית כנסת אשכנזי מידי בוקר (אין לי אופציה אחרת) אני מתפלל מתוך הסידור שלי על פי הסדר הכתוב בו למרות השינויים הידועים, ומאוד קשה עלי לנהוג אחרת. לדוגמא לאחר חזרת הש"ץ מיד אני נופל נפילת אפיים, אך הקהל, מתעכב ואומר "אלוהינו ואלוהי אבותינו.." - האם אני נוהג כדין?
הרב ערוסי שלום!
רציתי לדעת כיצד נוהגים לפי דעת הרמב"ם לעשות נפילת פנים? כוונתי כיצד מבצעים זאת?
בתודה. מרדכי.
יחיד שלא אמר הלל עם הציבור, האם חייב כיחיד להשלים ולומר הלל במשך היום?
האם בכוחו של רגש הצער בבית האבלים לבטל חיוב אמירת הלל, תחנון, צידוק הדין, ברכת שהחיינו, נשיאת כפים?
היש הבדל בדין אמירת הלל בר"ח לבין אמירתו בימי החנוכה?
אבקש מכבוד הרב להאיר את עיניי, איך עומדים בתפילת שמונה עשרה? משחר נעורי אני רואה כמעט את כולם מצמידים רגלים, כמאמר הנביא יחזקאל ( א'-7 ) " ורגליהם רגל ישרה". כלומר להדמות למלאכים. אבל המשך הפסוק הוא " וכף רגליהם ככף רגל עגל ". כלומר רגל שסועה. ישר כח. וברוך תהיה.
במקרה של בעיות זמנים ואילוצים, האם ניתן לקרוא קריאת שמע בזמנה ואחרי כן ברכותיה ללא קריאת שמע?
האם יש מושג כיבודים בנושא זה ומי קובע את המעמדות בכיבודים אלו?
אחד הכללים בנושא זה הינו "משום דרכי שלום", האם לאור זה נעדיף את החזקות?
באילו נסיבות לא תינתן קדימות לחזקה למרות הכלל "משום דרכי שלום"?
אם נקלעתי לבית כנסת מכל נוסח שהוא ואחד מהמתפללים התחיל לומר בקול רם כדי שיענו לו לקדושה למרות שכולם כבר התפללו, האם יש לענות אמן אחריו? האם יש לענות לקדושה? אם לא מה כן לעשות מול כל הציבור? שלא אראה ח"ו כפורש מן הציבור.
תודה.
בסידור שיח ירושלם כתוב בהלכות :" .... טעה ואמר "מוריד הגשם" בקיץ, חוזר לראש הברכה ואם סיים הברכה חוזר לראש התפילה. ואילו בהלכות תפילה פרק י' הלכה ח' (הערה יד) כתוב: "משמע ללא חילוק בין גמר הברכה בין לא גמר הברכה חוזר לראש". והא סתירה ליה?