מעשר כספים
שלום רב אני יודע שנשאלו שאלות רבות בנושא אך אני צריך תשובה מדוייקת
אני ואישתי מרוויחם בממוצע 6300 מתוכם מתקזז הוצאות מחיה ומעון לילדה וחובות עבר כך שבסוף החודש לא רק שלא נשאר אלא חסר אך ברצוננו כן לתת סכום מסווים למעשר מלבד מצוות הצדקה שאנו נותנים כמה ניתן לתת ומה מותר לעשות עם כספי מעשר האם ניתן לקנות מצוות בבית הכנסת או ספרי קודש וכד`
אודה על תשובתך תודה רבה וגמר חתימה טובה
שכר לימוד והפרשת מעשרות
שלום לכבוד הרב ערוסי.
כהורה שמשלם מידי חודש תשלומים קבועים למוסדות חינוך בהם לומדים ילדיי,התעוררו אצלי השאלות הבאות:
1) האם ניתן לראות בתשלומים לתגבור שעות לימוד בבתי הספר היסודיים כחלק מהפרשת מעשרות ?
2) האם ניתן לראות בתשלומים לשכר לימוד בישיבות תיכוניות או באולפנות כחלק מהפרשת מעשרות ?
בברכת שנה טובה,כתיבה וחתימה טובה.
ש.כהן
עציץ שאינו נקוב לעציץ נקוב לעניין ערלה
סליחה ומחילה מהרב,
אני שוב חוזר ושואל. הרמב"ם כתב הנוטע בעציץ שאינו נקוב חייב בערלה. מה שהשיב הרב שמקורו מהירושלמי, אין זה לטעמו של הרמב"ם, כי הרמב"ם לא חילק.
מעשר
שלום כבוד הרב
מספר שאלות בנושא מעשרות:
רציתי בבקשה לדעת האם אוכל להחשיב מישניות שקניתי לאבי כמעשר?חשוב לציין שגם אני אקרא בהן בלי נדר כאשר אתארח אצל הורי בשבתות,מכאן נגזרות שאלות נוספות האם ניתן לקנות בכספי מעשר ספרי קודש לביתי?בנוסף ישנה שאיפה בעזרת ה` למצוא חדרון למטרת לימוד שלי ושל חברי,האם מותר עפ"י ההלכה לעשר למטרה זו בהנחה שאני אהיה חלק ממקום זה,אין בזה חשש שבעצם אני מעשר לעצמי?
תודה רבה כבוד הרב ושבוע טוב.
עציץ שאינו נקוב לעציץ נקוב לעניין ערלה
בהמשך לתשובת הרב,
א. מדוע כב` הרב כותב נראה שהנוטע בעציץ שאינו נקוב דווקא כשניתן להתבקע וכו`.
הרמב"ם לא חילק וכתב הנוטע בעציץ שאינו נקוב, חייב בערלה. הרמב"ם ידוע כמדקדק בכל מילה, והיה לו לכתוב במה דברים אמורים, בעציץ שניתן להתבקע. והוא לא כתב זאת.
ב. עציץ נקוב תלוי באוויר – כתב הרב דינו כאינו נקוב.
הרמב"ם כתב בכלאיים פרק חמישי, כג, אסור לעבור בעציץ נקוב שזרוע בו ירק בתוך הכרם. משמע שהרמב"ם חושש לעציץ נקוב שיונק מהאוויר.
ג. הנוטע אילן מאכל לנוי, האם יתחייב בערלה בדומה לסייג ולקורות. מעשר שני, פרק יב.
עציץ שאינו נקוב ועציץ נקוב לעניין ערלה
הרמב"ם בהלכות מעשר שני ונטע רבעי, פרק עשירי, ח, וכן במרן, יו"ד, ג, סימן רצד, כו, כתבו: הנוטע בעציץ שאינו נקוב, חייב בערלה".
משמע מדברי הרמב"ם ומרן, שאם הוצאתי את הנטיעה מעציץ שאינו נקוב, עם גוש עפר, אין צריך למנות לו מחדש שנות ערלה.
אני מבין מכך, שאין הבדל בין עציץ שאינו נקוב, לעציץ נקוב באילנות.
ומה הדין יהיה לגבי עציץ נקוב תלוי באוויר לבין עציץ שאינו נקוב תלוי באוויר לגבי מניין שנות ערלה, אם אני מעביר אותו לאדמה לאחר מספר שנים?
יורנו מורנו.