לק"י לכבוד מו"ר הרב רצון ב"ר יוסף ערוסי הלוי שליט"א
1. האם יש דרך להכשיר בשר טחון? (ע"י צליה?)
2. האם מותר לבשל מאכל בשרי בתנור חלבי שאינו בן יומו? ואם התנור בן יומו? כיצד יש להכשירו אם צריך?
3. האם "גזל שינה" אסור מדין גזל או מצד דרך ארץ?
4. האם גניבת דעת קשורה לאיסור לא תגנוב או לדרך ארץ?

בס"ד לפני כשנה העברתי שיעוריים פרטיים במתמטיקה למס' ילדים באתי לבתיהם וכו. שיעור פרטי הוא שעה. היו 2"3 תלמידים שלמדתי אותם חד פעמי שיעור יותר מקוצר ב10-15 דק' בערך ותכננתי להחזיר להם בשיעורים אחרים. בפעמים אחרות שבאתי לא תמיד היה להם זמן להשלים. אך השנה מכיוון שהתחתנתי הם לא יצרו איתי קשר יותר ואני כבר לא מלמדת אותם. אני לא זוכרת מי הם התלמידים מתוך כל התלמידים שהיו לי. בנוסף, לפעמים הייתי נשארת אצל תלמידים כמה דק' יותר (לא זוכרת אצל מי מהם) עד לסיום השיעור. האם אני חייבת לתלמידים אלה כסף? או זמן לימוד? אשמח לקבל תשובה.
תודה רבה.

סליחה ומחילה מכבוד הרב על ההפרעה אני אשאל עוד שאלה אחת אחרונה וזהו. ענית לי רק על השאלה הראשונה, אבל בקשר למיקרים בשאלות האחרות (שאלות 2-7) ששאלתי - האם המוכר גזל והוא אמור לשלם מכספו לחנות בגלל שהוא התרשל והתעצל ולא מילא את תפקידו ובגלל המוכר או שהלקוחות לא קנו כלום בסופו של דבר או שהם קנו את הדברים הזולים יותר ולא את היקרים או שהמוכר לא אמור לשלם לחנות כי אי אפשר לדעת אם הלקוחות היו קונים בסופו של דבר אם המוכר היה נוהג אחרת? ושוב אני מעתיקה לכאן ן את השאלות הנותרות ששלחתי (2-7) ואת פרטי התשובות ששלחת לי, אנא תקרא אותם פעם אחרונה:

שלום לכבוד הרב אני מלמד תלמוד לתלמידי כיתה ה'. ב"ה זכינו לסיים את עמוד כא. שאלותיי הם לגבי המשך לימוד הסוגייא בגמרא. א) כיצד ניתן להסביר את ההיגיון שמאחורי שיטת אביי, שנפסקה להלכה, שיאוש שלא מדעת - לא הוי ייאוש, הטעם לא מתיישב על לבי אז כיצד אוכל להסביר זאת לתלמידי. אני מבין שאדם זוכה בחפץ מכוח ההפקר, וההפקר נובע מכך שהבעלים התייאשו. אך לשיטת אביי לדוגמא, אם אדם מצא ספר, שאין בו סימנים וזהו דבר שאין אדם ממשמש כל שעה, אז המוצא לא זוכה בו לעולם, והדבר קשה לי מאוד להבין. ומה באמת הדבר שצריך לעשות ומה הדין?

בס"ד - אם אדם צריך לקבל פקס או להשתמש במכונת צלום לעמוד או עמודים מעטים או במדפסת בצורה נדירה למקרה דחוף וכו (כיום שעו העבודה מקבילות לשעות הסדורים בחוץ) אני מניח שבדרך כלל בשמשוים כאלה לא מקפידים בכך גם אם לא ישלם, אולם בכל אופן לענין עלות דיו, אם יש קופה קטנה בעבודה לצרכים של העבודה כגון חלב סוכר וכו' - אם אדם צריך שמשו כזה כגון צלום וכו שם לבד בקופה קטנה חצי שקל לעמוד כך שזה ודאי מכסה את העלות - האם במצב כזה שמשלם מעצמו לא יצטרך לשאול את הבוס לכולי עלמא וודאי לא יקפידו בכך

כבוד הרב שבוע טוב, ראובן הינו יצרן של מוצר ראובן פנה לשמעון כדי לשווק את המוצר בפלח שוק מסויים ומוגדר שמעון שהכיר ביכולתו של לוי בהיותו מכיר את המגזר אליו מכוון השיווק. לוי ערך הסכם מסודר עם ראובן והחל בשיווק ע"י הפעלת מערך שיווק, פגישות אישיות, נסיעות למקומות המפגש, בקיצור, שמעון לא בענינים, לא פועל, וגם לא יכול לעשות בתחום. לוי טוען שמגיע לשמעון דמי תיווך בלבד ואילו שמעון מצפה ל -50% מהריווח. שאלתי:
א. האם נכון ששמעון הינו מתתוך בלבד (אין הסכם בין שמעון ללוי לא בכתב ולא בע"פ)
ב. איך יחושבו דמי התיווך

שלום כבוד הרב אם חברי גזל בשבילי ואני ביקשתי ממנו שיתן לי את החפץ ושילמתי לו בעבורו מחיר פחות ממה שעולה בחנות האם אני צריך לשלם בעבור המוצר כמו שעלה בעבר לחנות
תודה מראש...

שלום לכבוד הרב,
רבינו מביא בהל' סנהדרין כי אם בי"ד טעה בדיני נפשות וחייבו את הפטור סותרין את הדין וחוזרין ודנין אותו. בגמ' נלמד הדבר מפסוק "ונקי וצדיק אל תהרג". האם זהו רק במקום שיש עונש מיתה, או שמא הוא הדין בפסקים אחרים כגון שדנו את הנדון למלקות, האם ניתן לסתור את הדין?
תודה

שלום מותר להעתיק קטעים מ -"מאגר ספרות הקודש", לשימוש פרטי?
תודה

שלום וברכה שאלתי היא כזאת אני מנסה למכור מזה כ -3 חודשים את הדירה בה אני מתגורר. לפני כחודש (קצת אחרי יז' בתמוז) הגיע לדירה אדם יחד עם המתווך שלקחתי ורצה לקנות את הבית. סגרנו על מחיר בנוכחות המתווך ואף לחצנו ידיים. הקונה ביקש שמיכוון שמדובר בתקופת בין המצרים הוא רוצה לדחות את חתימת החוזה לאחר ט' באב. המוכר התחייב כמה פעמים ובנסיבות שונות בפניי, בפני המתווך ואף בפני אבא שלי שהוא רציני ולא מעוניין שנראה את הדירה לאנשים אחרים שנוריד את השלט "למכירה" וכו'.