לכבוד הרב רצון ערוסי, שלום רב. לפני שבועיים פניתי לרב בשאלה בנושא הנ"ל, וטרם קיבלתי תשובה, אולי בשל היות השאלה מסוימת מדי ובעייתית למענה מסוג זה. על כן ברצוני להעביר במקומה את הגירסה הכללית והקצרה שלה המובאת להלן. אודה לרב אם יוכל לענות עליה.
1) האם עפ"י המשפט העברי מותר לועד מקומי לנקוט פעילות פיתוח המושתתת על שני הכללים הבאים:
א. אין כל צורך להגביל עבודות פיתוח ציבוריות בשל אפשרות של גרימת נזק ליחידים.
ב. אם כתוצאה מהללו אכן נגרם נזק ליחידים, הרי שהסיבה לכך היא בהכרח ליקויים בבנייה הפרטית, ואין הועד חייב בנזקיהם.
2) במקרה של פעילות פיתוח הכרוכה בחציבת שכבת סלע:

לק"י כבוד מו"ר שלום עליכם. שאלתי היא האם מותר למכור לאדם חפץ ביודעין שיש בו פגם והוא לא שואל אותי לגבי הפגם האם מחובתי להודיעו? לדוגמא מכונית ששמתי עליה שלט למכירה ואני אומר לקונה זאת "הכלה" ואם תרצה קח אותה לבדיקה. בקצור האם נדרשת שאלתו הספציפית לגבי פגם כזה או אחר במוצר על מנת שאענה לו ספציפית או שמלכתחילה צריך להודיעו על כל הפגמים? יורנו הרב וה' יסייעהו במאור תורתו, חודש טוב.
ג. ע.

א. מה צריך לעשות לפני שמוכרים את המשכון? האם צריך להודיע ללווה, לתת לו זמן (מעבר לזמן שנקבע מראש) להחזיר את ההלוואה? האם צריך ללכת לבית דין? (פניה לבית דין תהיה מאד יקרה עבורי - רק הנסיעות והפסד יום עבודה יעלו מאות שקלים).
ב. כשמוכרים תכשיטים לצורף, הוא נותן תמורתם רק חצי משוויים, כלומר אם אמכור את המשכון אקבל רק 500 ש"ח. האם מותר לי לגבות עוד 200 ש"ח מהלווה, או להיפך, אני צריך להחזיר לו 300 ש"ח?
ג. מה יהיה הדין אם לא אמכור את התכשיטים אלא אשתמש בהם לעצמי או אתן אותם במתנה - האם אוכל לגבות עוד 200 ש"ח מהלווה, או שאצטרך להחזיר לו 300 ש"ח?