דילוג לתוכן העיקרי

מתי אוכלים סעודה שלישית בשבת וסעודה שנייה ביום טוב?

א. בעניין זמן סעודה שלישית בשבת, האם הסעודה צריכה להיות בהכרח אחרי תפילת המנחה או רק בזמן שאפשר להתפלל מנחה?
ב. אם חיובה לאחר תפילת מנחה, מה עושים במקרה ששבת שיו"ט חל בשבת או לאחר השבת (כמו ראש השנה של השנה) שמסמיכים את מנחה לערבית.
ג. סעודה שניה של יום טוב, זמנה כמו סעודה שניה של שבת או שאפשר כל היום?

אילו גילי בנים מותר למדריכת טיולים להדריך, ומה דין לחמניות מזונות בטיול?

שלום לכבוד הרב
סימתי השנה קורס להדרכת טיולים.
בעקבותיו יש לי 2 שאלות :
א. עד איזה גיל/ כיתה  של בנים מותר לי להדריך?
ב. בהדרכה נוצרת מציאות של חוסר זמן ופניות  לארוחות הכוללות נטילת ידים וברכת המזון.
מה התנאים עמ"נ שאוכל להכין בבית לחמניות שברכתן תהיה מזונות ועל המחיה?

 

מה מברכים על לחם באן המאודה בסיר סגור, גם כשקובעים עליו סעודה?

בשאלה קודמת על לחם באן הרב השיב שאם קובעים סעודה אז יש לברך המוציא
כמו כן הרב השיב שאם זה סגור יש לחשוש למבושל

להבנתי דרך הכנת לחם באן הוא תמיד עם מכסה סגור
הבצק אינו נוגע במים ונאפה מחום אדי המים

האם כשאין קובעים סעודה מברכים מזונות או שזה לחם לכל דבר ועניין

מה מברכים על לחם באן המוכן באידוי, והאם קביעת סעודה משנה את הברכה?

1 מה הברכה על אכילת לחם באן?
לחם באן הוא בצק רגיל של לחם אלא שלא נאפה בתנור אלא בסיר אידוי.
סיר אידוי הוא סיר עם רשת מעליו, כך שמרתיחים מים למטה, אידי המים עולים והבצק נאפה מהאדים שעולים אליו מהרתחת המים.
הבצק אינו נוגע במים אלא רק באדים?
האם נחשב כמבושל ואז ברכתו מזונות? ואם אכן כך, אם קובעים סעודה מברכים המוציא?
2 או שמא אין דינו כמבושל וברכתו המוציא ככל לחם?

האם צריך להשלים במוצאי תשעה באב סעודת ברית שנערכה בצום?

האם אפשר לעשות את סעודת מצוה במוצאי תשעה באב יוצאים ידי חובה בסעודת מצוה או שזה סתם סעודה, והאם זה לא קשור לברית מבחינת סעודת מצוה?

 

האם מותר להניח לחם בתחתית סיר ג׳חנון כדי למנוע את שריפתו?

שלו' וברכה
האם מותר בהכנת הגחנון לשים בתחתית הסיר לחם כפי שהעולם נוהג לעשות? והאם אין בכך ביזוי הפת שהרי היא נשרפת כליל וכל מטרתה היא למנוע שריפת הגחנון? ובאם הדבר אסור, האם הדבר יהא מותר כשלחם מיועד לזריקה עקב חוסר אכילה? תודה רבה

כיצד חולה צליאק מקיים קידוש במקום סעודה כשאינו אוכל לחם?

שלום רב לכת"ר.
בהלכות שבת (עמ תר"ח, פכ"ט הערה כג של מארי) מארי מסביר את מעשה שמואל על פי ההלכה של אין קידוש אלא במקום סעודה.. הוא מסביר שאם אדם קידש ולא יצא יד"ח אכילה (שאכל ג׳עלה במקום אחד) - אם הולך הוא למקום אחר חייב הוא לקדש שוב ולסעוד כדי לצאת יד"ח.
רציתי לשאול:
1. מה יעשה אדם כמוני עם צליאק.. גם ככה אני לא יוצא יד"ח בברכת המוציא.. האם הדין הזה חל גם על אדם צליאקי כמוני (במקרה ואין לו אפשרות לסעוד המוציא)
2. איך מגדירים סעודה במקרה כמו שלי? (אם בכלל)

בתודה רבה ובהערכה רבה

Subscribe to הלכות סעודה