הייתי רוצה לדעת מהי הפסיקה לגבי כזית או שבעצם צריך ללכת לפי הנפח? כי הבנתי שהרב עובדיה אמר שמי שאינו יודע לחשב לפי נפח שילך לפי משקל משמע מפה שהמשקל זה רק בדיעבד ונפח זה לכתחילה...
תודה רבה

מארי נכבד. חזרתי מפריז, צרפת, ואני רוצה לשתף את מארי בהתלבטות הלכתית. כשביקרתי במסעדות שם, וניחו בפני פיתות או לחמים (בגט) - ואני קמתי בכדי לחפש את מקום נטילת היידים, אמרו לי מארחיי כי איני זקוק לכך, משום שהלחמים הללו ברכתם מזונות לעולם מפני שהם עשויים ממי פירות ללא מגע מים כלל. אם כן, אני בא לשאול את מארי בשני דברים.
1. האם זה מועיל לשיטת רבינו, ואכן אין צורך בנטילה ולעולם ברכת לחם זה - מזונות?

שלום לרב במידה ואין לי כלי לנטילת ידיים לפני הארוחה, האם מותר ליטול על ידי כך שאני פותח וסוגר ברז והאם זה נחשב כח גברא?
תודה רבה.

לק"י, כבוד מוה"ר רצון ב"ר יוסף יצ"ו, כבר שאלתיו לפני זמן בענין משקה בתוך הארוחה, בשימת לב לפסק הרמב"ם בתפלה ז, יד. שם כתבתי שבכת"י הגירסה מים, וכבודו השיבני שבהוצאת מכון מש"ה, גורסים יין. ואני נבוך בזה, כי בגוף הספר כתוב, "מים" ולא "יין", (מהדורא רביעית). וגם העיר מרי הע' מד, שבכל כת"י כתוב מים. וע"כ אודה לכבודו אם יבאר לי דבר זה, שאולי איכא טעות הדפוס בכל הספרים ברמב"ם בהוצאתכם. וזה יתכן משום שהמשך הערת הערת מרי מדברת על יין, כאילו כתוב אצלו כך. וע"כ יודיענו המורה האם צריך לתקן הספרים? בברכת דל.

עד מתי מותר לברך בשם ומלכות, אם לא ברך מיד שסיים, ונזכר מאוחר יותר?
1. ברכת המזון?
2. ברכת אשר יצר?
3. ברכות השחר? (לדוגמא, אדם שהתעורר ב 9:30 בבוקר, לזמן של היום לפי תל אביב, עד איזה שעה יאמר ברכות השחר אם נתחייב - כרבנו?)
4. ברכה אחרונה (נפשות / על המחיה)?

שלום וברכה יבואו אל מע"כ מוה"ר רצון בן יוסף הלוי ערוסי, המב"ה ישפיע עליו רוב טובה, ואל כל הנלוים אליו. נפשי בשאלתי על מה שפסק רבנו בהלכות תפלה, במנין של המאה ברכות שחייב אדם לברך בכל יום, כותב הרמב"ם, שבע של הסעודה ואלו הם: ארבע של ברהמ"ז, נט"י, ועל המים לפניהם ולאחריהם. ואני תוהה, וכי מברכים על המים בתוך הסעודה? (ובר מן דין שלפי רבנו בהלכבוד דעות, לא שותים באמצע האוכל). ואיברא שיש הגורסים יין, אך א"כ בכת"י. וגם אם נגרוס כן, גם על היין, וכי מברכים באמצע הסעודה? ולא ראיתי מי שהעיר על כך, וע"כ אודה לכבודו אם ישיבני.

שלום לרב האם לפי מוהריק ולפי מורי נטילת ידדים בלי ברכה יש לה ערך או דווקא הברכה, כלומר אם נטל ושכח לברך, יטול שוב או יברך כשנזכר, או לחילופין, האם הנטילה לעצמה בעלת ערך או רק עם הברכה?
תודה

שלום לכבוד הרב שליט"א.
ברכתי על תפוח אדמה, וסלק לא מבושלים "בורא פרי האדמה". (לא ידעתי שברכתם שהכל) האם ברכתי ברכה לבטלה? או שבדיעבד, הברכה תופסת כי לא אמרתי שקר. (הם פרי האדמה)
תודה וכל טוב.

שלום לכבוד תורתו, מעיון בחיבור נראה שהן לגבי ברכה שניה והן לגבי ברכה שלישית נאמר (הל' ברכות פ"ב הל' ג -
ד) "לא יצא ידי חובתו", מה שלא נאמר לגבי ברכה רביעית. יאיר נא עיננו בנושא הנ"ל ומהי דעת רבנו הרמב"ם לגבי ברכה רביעית. האם בגלל שהיא מתקנת חכמים נאמר שספק דרבנן לקולא ולא יברך או שהיא נכללת בסל אחד יחד עם שאר הברכות כמו שנראה מדברי מורנו הרב יוסף קאפח. ה' יזכנו להמשיך ולשתות ממעיינה של תורתו

שלום לרב נמצאים בחתונה. ישנם עשרה שרוצים לזמן ולברך ברכת המזון בנפרד. האם יוסיפו "שהשמחה במעונו"?
תודה.