נט"י אחר בית הכסא
שלום הרב. מה עלי לעשות במקרה בו אני הולך לבית הכסא לפני הארוחה? האם אני נוטל ידיים פעמיים או שאני נוטל פעם אחת ומברך עליה-וכך פוטר את נטילת הידים שלפני הארוחה? בתודה...
עד מתי מותר לברך בשם ומלכות, אם לא ברך מיד שסיים, ונזכר מאוחר יותר?
1. ברכת המזון?
2. ברכת אשר יצר?
3. ברכות השחר? (לדוגמא, אדם שהתעורר ב 9:30 בבוקר, לזמן של היום לפי תל אביב, עד איזה שעה יאמר ברכות השחר אם נתחייב - כרבנו?)
4. ברכה אחרונה (נפשות / על המחיה)?
1. כל זמן שהמזון טרם התעכל במעיו. ואינו רעב אחרי האכילה הראשונה.
2. לענ"ד, כל שסמוך לענין, ובסמוך בהלכה, הוא כחצי שעה.
3. לפי רבינו רק בשעת מעשה. והברכות שאינן קשורות למעשהף י"א כל זמן תפילת שחרית, עד ארבע שעות מעלות השחר, וי"א עד חצות. הדעה הראשונה נראית עיקר, ששם של שחר יש בברכות אלו.
4. כמו תשובה מס'
1.
שלום הרב. מה עלי לעשות במקרה בו אני הולך לבית הכסא לפני הארוחה? האם אני נוטל ידיים פעמיים או שאני נוטל פעם אחת ומברך עליה-וכך פוטר את נטילת הידים שלפני הארוחה? בתודה...
א. מצוי מאוד שבאים למקום עבודה אורחים (או יועצים או מפקחים או שאר אורחים) לפגישה, ומכינים להם שתיה חמה (תה או קפה), וחלק מהאורחים אינם שומרי מצוות, ולא יברכו על הקפה. האם יש ליתן להם. או שזה היתר דחוק?
ב. נשאלנו הכי מאחד מבתי ההוראה, אישה חוזרת לעבודה לאחר חופשת לידה. במקום עבודתה מקובל שאחר חזרה לעבודה, להביא קצת עוגות להניח במטבח שיאכלו שאר העובדים, חלק מן העובדים הם חילוניים האם מותר? השואלת ציינה כי זה לא נעים לא להביא שום דבר. עכ"ל השואלת. ומבית ההוראה שאלו אם יש סברא להתיר.
מה הברכה על פיתה שעשויה טחינה גולמית וקמח שקדים, שנאפית במיקרוגל?
האם ברכתה מזונות או שהכל?
שלום כבוד הרב
1) מי שבירך ברכת הנהנין על מאכל או ברכת השבח או ברכות ק"ש או ברכת המזון מדאורייתא בתוך בית הכסא או בתוך החדר הפנימי בבית המרחץ, האם בדיעבד צריך לחזור ולברך איזה שהיא סוג של ברכה שנית במצב כזה בדיעבד אם נעשה? ומה הדין בשירותים בימינו אם בדיעבד בירך שם? האם להגיד לו שיחזור לברך?
2) הרב כתב שמותר לפי רמב"ם לאכול אצל חילונים בביתם כאשר האוכל מהדרין אלא שהכלים אינם כשרים... ראיתי בילקוט יוסף שכותב שאסור... האם הרב באמת מתיר? לפי איזה פוסקים חוץ מהרמב"ם מותר? כי ידוע לי שלפי שו"ע זה אסור
לכבוד הרב,
שלום וברכה.
שאלותיי:
א. לפי מורנו הרב יוסף קאפח אם קבע סעודה על מזונות (כלומר, שאינו אוכל עד הסעודה הבאה) מברך כלחם. מה הדין אם מצא עוגיות וברך מזונות ואכל, עד כדי שאינו צריך לאכול את סעודתו הבאה הקבועה, האם למפרע היה צריך לברך כלחם, ולברך אחר אכילתו ברכת המזון?
ב. קראתי בספריה את חיבורו של מורנו הרב יוסף קאפח 'שיחת דקלים'. לדעת כבוד הרב,
מדוע כתב מורנו הרב יוסף קאפח את החיבור הזה? מדוע ביאר מושגים בקבלה? מדוע לא פרסם את החיבור? האם כבוד הרב יודע איפה ניתן להשיג את החוברת?
הרב ענה לשואל בשנת 2009 כך:
שאלה
שלום לכבוד הרב.
1) מה מברכים על חילבה מוכנה כשאוכלים אותה לבד?
2) כנ"ל לגבי טחינה.
תודה רבה
תשובה
1-2. שהכל.
השאלה שלי היא מדוע שהכל, הרי הטחינה היא שומשום וברכתו אדמה. ואף אחר טחינה לכדי כך, הרי דרך רוב אדם לעשות כן ולאכול טחינה בצורתו זו, והוי דבר שנאכל כך וברכתו אדמה. ואף שמשימים רוב מים, הרי הם באים ותקן ולעדן את טעם הטחינה המרוכזת החזקה, אם כן הוי ברכתו אדמה ולא שהכל.
תודה רבה
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. חבר סיפר לי שבבית הכנסת של חמיו, לפני "מזמור שיר ליום השבת" בע"ש, אחד מהקהל/ החזן עומד ומברך: "בא"ה אמ"ה אקב"ו על קבלת שבת".
א.האם הרב שמע על מישהו שנוהג כך?
ב. האם אין זו ברכה לבטלה והזכרת שם ה' לבטלה, כי הרי אסור לחדש שום ברכה שאינה כתובה בחז"ל, והרי אינני יודע על המצאות ברכה כזו?
ג. אם זה מנהג טעות, האין צריך להוכיחם? ואם זה יגרום למחלוקות?
אם הגישו פירות משבעת המינים באמצע הסעודה מברך ברכה ראשונה מה לגבי ברכה אחרונה האם ברכת המזון פוטרת
האם לאחר היציאה לממד באמצע הסעודה בחזרה צריכים לברך ברכת המזון והמוציא מחדש
שלום וברכה מארי. שתי שאלות לי אליך.
1) ע"פ דברי מארי במשנה תורה מהדורתו, עמ' ל, וע"פ דברי הרמב"ם "שחרית, פתח במעריב ערבים וסיים ביוצר אור, יצא". האם יצא אדם שמברך כך בשחרית: בא"י אמ"ה(על דעת שזו ברכת מעריב ערבים) אשר בדברו מעריב ערבים.... ומבדיל בין יום ובין לילה, ה' צבאות שמו קדוש ישראל. בא"י(על דעת שזו ברכת יוצר אור) יוצר המאורות. לפי הבנתי את דברי מארי קאפח, אדם המברך כך, יצא. נכון הדבר?
2) בברכת יוצר אור בשבת, מה לעשות: לקרוא את הנוסח הרגיל כמו בחול, או לקרוא עם הש"צ את הנוסח הארוך עם הפיוט שבתוכו? אודה בכל לבב