מה משמעות ״וכל שהוא מעניינן״ בהגדרת אבות מלאכות שבת ברמב״ם?
בפ"ז שבת:
ביחס למושג מעין אב, כותב רבנו בפרק ז הל' ב, שכל ל"ט המלאכות שמנה "וכל שהוא מענינן הן הנקראין אבות מלאכות". האם יהיה מדויק הלכתית לתרגם "וכל שהוא מענינן" = וכל שהוא שוה להם?
(וכבר כתב מארי בשער דניאל עמ' ח, שיש מלים שהקורא העברי עובר עליהן ביעף מחמת פשטותן לכאורה, "ורק המריק משפה אל שפה עשוי להתקל בהם כאשר יתיצבו בפניו וידרשו ממנו את פתרונם").