דילוג לתוכן העיקרי

לולב קנרי

יורנו מורנו דבר הלכה. מארי בדעת רבנו מחמיר בדין לולב שנסדר, ולא מפרש כמרן השו"ע, אלא שהוא מפרש שהשדרה נסדקה תחת העלה הראשון. ואם הסדק גדול הרי נראה כשניים ופסול. ונסדק ראשו הוא מדין נחלקה תיומת או מדין חסר כלשהו בארבעת הטפחים הראשונים. ואנו רואים שמוכרים לולבים רבים שהם פסולים לדעת רבנו אף שהם כשרים לשיטות אחרות. ושמעתי שמארי יוסף קאפח זצ"ל התיר ליקח לולב קנרי ולקיים בו מצות לולב. וכך גם התירו הגר"ע יוסף והגרש"ז אוירבך והציץ אליעזר. והנה, אין ספק בדבר, שלולב קנרי הוא יפה מאד, מהודר, זקוף, לא נפתח כלל וחשבתי לאור זאת, כי השנה אקח לולב כזה, שאפשר למצוא בנקל ארוכים ויפים להידור מצוה.

גדר סעודה

שלום לכת"ר, בהלכות סוכה ישנו דין של אכילת ארעי מחוץ לסוכה. לכאורה הביטויים הם סעודה בפת, ומנגד שתיית מים וירק מחוץ לסוכה. מה דין מזונות? הרי רק אם מתכוון לקבוע סעודה או אוכל כמות שבני אדם קובעים זה נחשב סעודה, אם לא כן הרי זו אכילת ארעי ויהיה מותר מחוץ לסוכה אפילו יותר מכביצה ומה שאמר רבנו כביצה זה רק בפת המוציא? אם לא, מה דין תבשיל מזונות הרי עליו אין שם פת כלל!
תודה מראש.

סוכה

נשאל את מורנו ונשמע מוצא פיו אננו רוצים לבנות סוכה כאשר מעל חלק ממנה יש תקרה של תחילת הקומה הראשונה אך מאמצעה ואילך אין תקרה אלא שמים.
1. האם מותר לבנות כך סוכה?
2. האם היכן שנמצאת אותה תקרה, יש להושיב נשים וילדים או שמכיון שמדובר בסוכה אחת יוצאים ידי חובה בכל מקום?

קידוש בישיבה ונטילת ידיים

כבוד הרב
כמו שאני זוכר קידוש ליל שישי ושבת בבוקר היה בישיבה. ואם אני זוכר נכון, רק פעם אחת בשנה מקדשים בעמידה וזה בחג הסוכות ואח"כ מברכים "לשבת בסוכה".
אבי נפטר ז"ל ואין לי את מי לשאול, וכל מי שסביבי מקדשים בעמידה (לפחות בשישי) איך נהוג או שיש הלכה ?

כאשר נוטלים ידיים, מברכים לפני או אחרי שנוגעים במים ?

תודה

שאלות במשנת הרמב"ם

1) האם לפי הרמב"ם מותר לצרף כמה הלכות למשה מסיני בסוכה אחת כגון לבוד, גוד אסיק ודופן עקומה או שאפשר להשתמש רק בהלכה למשה מסיני אחת?
2) האם לפי הרמב"ם מותר להשתחוות בפישוט ידיים ורגלים כאשר אני פורס סדין על הרצפה? האם כך מנהג תימן להשתחוות בפישוט ידיים ורגליים בקטע של והכהנים והעם?
3) האם בהשתחוויה בפישוט ידיים ורגליים צריך לשים חוצץ רק בין הפנים לרצפה או בין כל הגוף?
תודה רבה

Subscribe to סוכות ושמחת תורה