דילוג לתוכן העיקרי

האם מותר לשתות משקה חריף במהלך התפילה בבית הכנסת?

לק"י
שלום לרב רצון
אצלנו בבית הכנסת המתפללים נוהגים לשתות שתיה חריפה תוך כדי תפילה. לא בצורה מאורגנת, אלא כל אחד לעצמו.
?האם ישנה בעיה בכך? האם מותר לעלות לתורה/ להיות חזן?
(כמות השתייה משתנה מאחד לאחר, אך יש וריח השיכר נודף מהשותה).

אם אפשרי אבקש לדעת מה דעת מורנו ומה פוסקים הספרדים בעניין.
תודה
אריה

האם מותר להעלות כהן לשלישי אחרי לוי, וכיצד נהג החזן במקרה המתואר?

אנו מתפללים בנוסח בלדי. יש כהנים לויים וישראלים בבית הכנסת. עליות כהן ולוי לא נמכרות, ומשלישי ואילך נמכרות. כהנים\לויים עולים מרביעי ואילך.
בשבת אחד המתפללים (ישראל) קנה עליית שלישי, והזמין כהן לעלות.
הגבאי הזמין את הכהן לעלות שלישי.
החזן (אני, השואל) שיודע שהמוזמן כהן, העיר שאין הכהן צריך\יכול לעלות. הכהן שהוזמן (וכבר קם ממקומו) חזר למקומו והגבאי הזמין את הישראל שקנה את העליה. הכהן ששב למקומו הוזמן לעלות עליית רביעי ועלה.
החזן (כותב שורות אלה, שפעל מתוך אינסטינקט) הרגיש שלא בנוח ולאחר הקדיש שאחר עליית שביעי, התנצל בפני הכהן, הישראל שהזמין אותו והציבור.

כיצד מתפללים שמונה עשרה וקוראים שניים מקרא ואחד תרגום בלי להפריע לאחרים?

1 לאחר מחילה, לגבי תפילת שמונה עשרה. ברמב"ם מורי דהבני לא פעם ולא פעמיים שמעתי אותו שהוא משמיע לאוזן, עד כדי כך שגם אני שמעתי את שמונה עשרה מילה במילה.
2 לגבי קריאת התורה שאותו מתפלל קורא בקול, אני שמעתי מהרב בעבר, שמורי יוסף אומר במידה ואדם לא הספיק שניים מקרא ואחד תרגום, יכול לקרוא עם הבעל קורא את קריאת התורה. השאלה איך אמור לקורא על מנת לצאת ידי חובה שניים מקרא ואחד תרגום?
 

מה נדרש מחזן, והאם מי שאינו בקי בדקדוק רשאי לקרוא כשאין טוב ממנו?

מהן הסדרת ההלכות או הבקיאות שאמור להיות חזן ולהוציא ס"ת כי יש לנו בעיה, שאדם אחד שהוא יודע לקרוא את הפסוק עקב שינון בלבד, אבל אינו בקיא לא בדקדוק ואינו יודע אם חלילה איך כתובה המילה בין אם חסרה אות או ההיפך, האם בכלל אותו אדם רשאי להיות חזן שאינו יודע מה פירוש המילה אשר הוא קורא. 

מהם תנאי אמירת הלל על נס לכלל ישראל, ומי מוסמך להחליט על כך?

שלום לכבוד הרב הגאון
מהם התנאים המחייבים אמירת הלל על נס שאירע לכלל ישראל?
[שאלתי מבחינת התנאים ולא מבחינת הסמכות שיכולה לקבוע אמירת הלל]

האם מותר לשבת ליד מי שמאריך בתפילתו בציבור מעבר לנדרש?

כנהר שלום,
לידי בבית הכנסת יושב אדם שמאריך מאוד בתפלתו וגומר אותה רק בתחילת "סדר היום" האם אני רשאי בתום חזרת הש"ץ לישב במקומי אף שאני בתוך ד' אמות שלו כיוון שניתן לומר שהוא פשע בכך שידע שהוא מאריך ולא דאג לכך שלא יפריעו לו או שאסור לי לישב עד שיסיים תפלתו?

האם מי שבירך אשר בחר בנו מכל העולם במקום מכל העמים צריך לחזור ולברך?

שלום לכבוד הרב,
האם מי שברך בשגגה בעת עלייתו לקרוא בספר תורה "אשר בחר בנו מכל העולם" (במקום "מכל העמים") חייב לחזור ולברך (במידה וכבר חתם, משום משנה ממטבע שקבעו חז"ל) או שאינו חוזר משום שלכאורה אין הבדל מהותי בתוכן הברכה בין "העולם" ל"עמים"?

Subscribe to הלכות תפילה