דילוג לתוכן העיקרי

ויהיו ימי נח

לק"י שלום לכבוד מו"ר
1. ס"ת ספרדי שקראו בו בבית כנסת תימני בשבת פרשת נח, שכתוב בו 'ויהי' במקום 'ויהיו' - האם יש להוציא אחר תחתיו?
2. שמעתי ת"ח (הסובר שספר זה פסול ויש להוציא אחר תחתיו) שטוען שאם אין ספר אחר יקראו 'ויהיו' למרות שכתוב 'ויהי' ואין זה בכלל קורא ע"פ - כי הוא קורא כאילו האות י' מנוקדת בשורק. ועוד הוסיף שדומה הדבר למלה 'הנער' שאנו קוראים 'הנערה' מה דעת כבוד תורתו בזה?
תודה

טלית קטן

שלום לכבוד הרב,
ראיתי שבאחת התשובות שלך בנוגע לטלית קטן בימינו כתבת את זה: "כי קבלה היתה בידי חז"ל, שהתורה לא חייבה להטיל ציציות בכל כסות, אלא רק כשאדם מתעטף בה. והטלית הקטנה אינה בת עיטוף כלל." אבל מצד שני התורה חייבה להטיל ציציות בכל בגד שאדם לובש והוא בעל 4 כנפות, וזאת הלכה למשה מסיני... אז איך זה מסתדר עם העיטוף שדיברת עליו? ואם זה באמת כך אז מה כל ההתלבטות כן ללבוש טלית קטן מצמר לא מבד, כי רק בצמר יוצאים מדאורייתא... אם אין בה עיטוף, אז בכל מקרה אתה לא מקיים מצוה מהתורה לא כך?

בהמשך לתשובות הרב

שלום לכבוד הרב שליט"א.
א. הרב כתב שאם אדם תימני הניח תפילין של ראש עם ברכה (הוא לא דיבר בין תפילין של יד לראש) ברכתו לבטלה. ידוע שצריכים לכוין בברכת "להניח תפילין", לפטור את מצות תפילין של ראש. נניח, שאותו אדם לא התכוין לפטור בברכת "להניח תפילין" את תפילין של ראש, והוא בירך בנפרד על תפילין של ראש "על מצות תפילין". האם גם במקרה הזה תהיה ברכתו לבטלה?
ב. אני יודע שהמנהג של הספרדים והתימנים לא לברך על תפילין של ראש. מדוע אי אפשר לסמוך בדיעבד גדול מאוד, כדעת הרמ"א שסובר לברך, וכך הברכה לא תהיה לבטלה. (האשכנזים מברכים על תפילין של ראש)

התקרבות לבית כנסת

שלום כבוד הרב,
אני מכיר בחור שניסה להתקרב לתורה. הוא התחיל להגיע בערבי שבת לבית הכנסת. אך לצערי, הוא נפגע מכך שהחזן פנה לאורחים החדשים בדרישה לשלם על הכיסא שהם יושבים עליו. מאז הפסיק להגיע לבית הכנסת, בטענה שרק הכסף חשוב שם. והוא אוהב לתרום בלי קשר לדרישה של החזן, אבל אם אומרים לו שכיסא כלשהו שייך למישהו ואי אפשר לשבת עליו, הוא מתנגד מאוד. איך להסביר לו את טעותו?

ציצית

שלום ידוע לי שבעקרון מצוות ציצית חלה רק על בגד שיש לו ארבע כנפות, ושרב בגדינו לא נכנסים לגדר זה. מדוע, אם כן, אנחנו לובשים ציצית? אנחנו מייצרים במיוחד בגד שנצטרך לתת עליו פתיל. מה מיוחד במצוות ציצית שאנחנו לא מסכימים לוותר עליה ויוצרים מצב בו בכל זאת אנחנו מקיימים אותה? אשמח אם תוכל להפנות אותי למקורות, בנוסף לתשובה.

הכנסת ספר תורה

לק"י כנה"ר שלום,
1. האם לפי רבנו צריך לצום במשך 40 יום במקרה שנפל ס"ת? וזה משנה אם הס"ת נפל ברחבה שמחוץ לביכנ"ס ולא בתוך הביכנ"ס?
2. יש עניין לתקוע בשופרות במהלך הכנסת ס"ת?
3. אם כשהציבור כבר התכנס בבית הכנסת לאחר שעשו את התהלוכה ברחוב ומה שנשאר כעת זה להכניס את ספר התורה להיכל, ואז החליטו למכור המון "מי שברכים" ועוד כל מיני דברים כשבנתיים מישהו מחזיק את הספר תורה - בכל הזמן הזה צריך לעמוד, גם אם זה המון זמן? (מדובר שהאדם המחזיק לא הולך עם הספר אלא עומד במקום ואולי מתנועע קלות).

כמה שאלות

שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. ידוע לי שזמן הנחת תפילין "משיכיר את חברו במרחק ארבע אמות". אדם שהניח תפילין (בלי ברכה - עדיין לא הגיע הזמן) מעלות השחר וחלץ את התפילין לפני זמן הנחת תפילין. בדיעבד גדול מאוד האם יצא ידי חובת המצוה?
2. קביעת סעודה. מה קורה אם אדם אוכל לחם, אוכל פחות מכזית ואוכל בהמשך קובנה או ג'חנון בשיעור קביעת סעודה (216 גרם). האם הוא יכול לברך ברכת המזון?
3. האם אפשר לצאת ידי חובת תפילה מהתורה ע"י נוסח שאדם מתפלל לה', ולא מתוך סידור?
תודה וכל טוב.

Subscribe to הלכות ספר תורה מזוזה ותפילין