דילוג לתוכן העיקרי

תשעה באב...

כבוד הרב` 1) הלכות ברכות פרק ז`, הלכה ו`: שניים, ממתינין זה לזה בקערה; שלושה, אין ממתינין. גמרו מהן שניים, השלישי מפסיק עימהן; גמר אחד מהן, השניים אין מפסיקין לו, אלא אוכלין והולכין, עד שגומרין. האם ניתן ללמוד ולהפיק תועלת מהלכה זאת לפי הרגלי האכילה שבימינו? אני ממש מתקשה להבין כיצד לעשות זאת. 2) הלכות ברכות פרק ז`, הלכה ט`: [ח] יצא אחד מן המסובין להשתין מים, נוטל ידו אחת ונכנס; דיבר עם חברו והפליג, נוטל שתי ידיו ונכנס. ואם היו מסובין לשתייה, נכנס ויושב במקומו ונוטל ידיו, ואחר כך מחזיר פניו לאורחין; ולמה נוטל במקומו--שמא ידמו שלא נטל ידיו, מפני שאין שם אכילה.

אבלות

1. לאחרונה בביקורי לנחם אבלים במוצאי שבת יש תופעה כשמסיימים להתפלל ערבית מבקשים מהציבור להמתין עד שהאבלים יחליפו בגדיהם בביגדי אבלות.
א. האם אין בזה טורח ציבור?
ב. האם יש לזה יסוד במנהג?
2.
א. האם כשאומרים השכבה ראוי לעמוד?
ב. ומה היה המנהג בתימן?

נדר?

שלום וברכה לפני כשנה וחצי לערך נהרגה בת דודתי עם שני בניה היחידים בתאונת דרכים. במהלך השבעה ביקשה דודתי לרכוש בעבורה ובעבור בעלה חלקות קבורה הצמודות לקבר הבת והנכדים (זוהי ביתם היחידה ולא נותר להם כל ילד או נכד) אך העלתה את חששה מפני העלויות הכספיות הכרוכות בכך (יש לציין כי גם על שלושת חלקות הקבורה של הנפטרים היה צורך לשלם מכוון שלא נקברו במקום מגוריהם אלא בישוב בו מתגוררת משפחתנו המורחבת). אני ששמעתי את המוצקה אצל דודתי אמרתי לה כי את חלקת הקבורה של הנפטרת אממן אני מכיסי (4500 ש"ח לערך). לימים שילם בעלה של הנפטרת בעבור חלקות הקבורה וכשבקשתי לשלם לדודתי את סכום החלקה נענתי בשלילה.

השתתפות באירוסין / היכרות משפחות

כבוד הרב,
אני ואחיותי בשנת אבל על מות אימי. בת אחותי מקימת פגישת אירוסין / היכרות משפחות ללא מוסיקה בשבוע הבא, בעלי אף הוא בשנת אבל על מות אביו האם אנו יכולים להשתתף במפגש המשפחות
תודה מראש

בית עלמין

מור אבי נפטר לפני כשנה וחצי ואני נוהג מאז לעלות לבית העלמין מידי יום שישי בבוקר לקרוא תהילים, משניות ולעשות השכבה. מישהו אמר לי שלא טוב הדבר בריבוי הליכה לבית העלמין לא לנשמת הנפטר ולא לי. חיפשתי תשובה לשאלתי בספרים: מעבר יבוק, הלכות אבילות של הרב עובדיה ובאנציקלופדיה התלמודית ולא מצאתי תשובה האם נכון אשר נאמר לי? אודה לכם באם תוכלו לשלוח לי תשובה מנומקת כולל ציטוט מקורות. בברכת יישר כוח רמי

שימוש ברמקול בשבעת ימי האבל

בשנים האחרונות, לצערי, ראיתי שקיים נוהג במקומותינו - במיוחד בעדה התימנית - שאבלים היושבים בשבעה משתמשים במערכות הגברה ( כמו שנהוג בחינגא – להבדיל אלף הבדלות) כדי שרבנים ואישים אחרים הבאים לומר דברי תורה ודברים אחרים לגבי הנפטר לאורחים המבקרים. לטעמי, דבר זה צורם "תרתי משמע". צורם לאוזן וצורם מבחינת מעמד המקום. במיוחד, צרם לי כל כך לראות את הבן אומר תפילה וקדיש כשהמיקרופון ביד אחת והסידור בידו השנייה. איני מדבר על הפרעה לשכנים באיזור מגורים צפוף אוכלוסין. מה דעת רבנים על נוהג פסול זה, לדעתי וטעמי? האם יש מקום להוציא קול קורא נגד תופעה זו ?

בר מצוה כאשר האם בשנת אבל

כבוד הרב,
שלום וברכה,
בננו הבכור ב"ה הגיע למצוות. לצערי אני (אמו) בשנת אבל על אבי ז"ל. (בר המצוה כחודש לפני סיום שנת האבל). אנו מעונינים לערוך סעודה באולם מטעמי נוחות, מאחר ואני ב"ה לאחר לידה.
1. האם ניתן הדבר? האם אוכל להשתתף במידה ויהיו שירים המלווים את כניסתו לאולם או לאחר הדרשה וכד? האם עלי להשתתף חלקית?
2. האם יש להקפיד על סעודה ביום בר המצוה עצמו?
3. מה משמעות "לידת בן זכר מרפאת את המשפחה" והאם הדבר נוגע גם לדיני האבלות? (אנו מעדת תימן ומשתדלים לנהוג לפי פסיקת הרמב"ם) מודים על תשובת הרב

Subscribe to הלכות אבלות וקבורה