האם רשאים לטפח ולרקד ביום שמחת תורה?
האם ראוי למחות בנוהגים לטפח ולרקד בשבתות וימים טובים כנגד מנהג המקום?
מלאכת כיבוי ביום טוב
רבינו בהלכות יום טוב פרק ד הלכה ב כותב שאסור ביום טוב לכבות אש מפני שאין בכיבוי צורך אכילה.
מורי בהערה ד מבאר דעת רבינו שכוונתו באומרו ״שאין בו צורך אכילה״ שבמהותו של הכיבוי אין צורך אכילה ואפילו אם נמצא מקרה שיש בו צורך אכילה בכיבוי אסור לכבות אפילו אם תישרף הקדרה. והראיה מהלכה ד והלכה ו שאסור לכבות אש בשביל להציל ממון וקדרה עם תבשיל היא בגדר ממון.
נשאלת השאלה: מדוע בהלכה ו מותר לבשל על הגחלים למרות שהבשר מכבה את הגחלים? תשובה: מפני שלאחר מכן יש הבערה ולכן לצורך אוכל נפש כיבוי כזה מותר.
שאלה נוספת: מדוע הקטרת קטורת אסורה הרי גם שם יש הבערה אחר הכיבוי (הכיבוי הוא בעת הנחת הקטורת)? תשובה: קטורת אינה הנאה ישירה כמו אכילה ולכן זה נאסר.
השאלה שנדון בה: האם גם כאשר התבשיל יישרף וכיבוי חלקית של האש הוא לצורך בישול התבשיל שיתבשל כראוי ולא יישרף, האם כאן יהיה אסור? כמו כן מה דינה של כיבוי אש מודרנית כגון גז או כיריים של חשמל.
הלכה ג כותב רבינו שאסור להסיר שמן מן הנר מפני שהוא מכבה. התוספות מסבירים מפני שהוא ממעט מעוצמת הלהבה. מורי דעתו שונה כי במציאות אין שינוי בעוצמת הלהבה אלא מפני שהוא ממעט מזמן ההדלקה וממילא אם הקיצור הוא רק לאחר השבת לא יהיה חייב (הלכות שבת פרק יב הלכה ב הערה ו).
כלומר כל שהמדובר על גוף בעירה אחד, הרי כל הסתפקות מחומר הבעירה חייב משום מכבה.
מה לגבי הסתפקות מנר שעווה? האם דינו כגוף אחד כמו שמן או כאוד במדורה שטרם אחזה בו האש. מורי בהערה ו כותב שאין הבדל בין שמן לבין שעווה או דונג.
מה לגבי הנחת הנר במים כדי שייכבה בעת שיגיע למים? מרן כותב שמותר לתת מים רק לפני הדלקת הנר. ומורי כותב שכך הורו ריבותינו. אולם שיטת מהרי״ץ שונה שכן כתב בשו״ת פעולת צדיק שנשאל אם שכח להכניס את הלימון לנר לפני ההדלקה האם מותר להכניס לאחר ההדלקה (היו משתמשים בלימון כדי לגרום לכיבוי הנר בעת שתגיע הלהבה ללימון), כמו כן האם מותר להגביה את הלימון כדי לקרב זמן הכיבוי. וענה מהרי״ץ שלהוריד את הלימון על מנת להאריך את זמן ההדלקה וודאי מותר, וכן להגביה את הלימון ואפילו להכניס את הלימון לאחר זמן ההדלקה מותר.
מה לגבי כיבוי אש מודרנית?
לגבי כיבוי זרם חשמל של כיריים - כיבוי זרם הינו מהות אחרת משמן או גוף בערה כי חייבים סגירת מעגל או גורמים נוספים כדי ליצור בעירה ולכן ברור שעל ידי שעון שבת מותר כי אין בכך משום קירוב כיבוי . לגבי כיריים של חשמל אם זה ספירלה אחת נראה שמותר להגביר או להנמיך, אולם אם זה עשוי מכמה ספירלות הרי זה אסור.
לגבי כיריים של גז - נראה שאין הגז גוף חימום אחד, ולכן נראה שמותר להנמיך שלהבת של גז כי אין בגז אש עם חומר כיבוי מוחשי. ולכן גם השימוש בחגז מותר מטעם זה שאינו דומה לקירוב כיבוי.
אם הגענו למצב שאין אפשרות להציל את האוכל אלא רק באיסור דאורייתא, הרי שאסור לעבור על איסור דאורייתא בשביל להציל את המאכל.
האם ראוי למחות בנוהגים לטפח ולרקד בשבתות וימים טובים כנגד מנהג המקום?
א. רבנו כותב בהלכות סוכה: "אבל דופן שלישית לא יעשה אותה בכלים ביום טוב לפי שהוא מכשיר הסוכה ואין עושין אהל עראי ביום טוב". האם הכשרת הסוכה לישיבה בחג היא הבעיה ואסור להכשיר סוכה פסולה ולפסול סוכה כשרה ביו"ט גם אם אינו בונה כלום או שבכל מצב עשיית דופן שלישית ואפילו בבית נחשבת עשיית אהל עראי ואסורה בשבת ויו"ט?
שלום וברכה
הבנתי שלי הרמב"ם יש לעשות יום טוב שני גם בארץ ישראל. מדוע אין אנו נוהגים כן? זה חובה
אין פיתרון לדבר?
ברוכים תהיו
שלום כבוד הרב,
אני משרת בבסיס צבאי עורפי במרחב המרכז בתפקידי חיוני למערכה ובפרט למבצע המתקיים בימים אלה.
השאלה שלי, האם ניתן לצאת לרענון ביום רביעי הקרוב ערב החג ולשהות בבית עם המשפחה בליל הסדר, ולמחרת בחג הפסח בחמישי לחזור לבסיס?
זהו פתרון הראשון המאפשר הדלקת אש במהלך יום טוב.
מצית יום טוב היא מצית בעלת שני מצבי שימוש :
המצב הראשון לשימוש יום יומי הוא כמו מצית רגילה לוחצים כדי שהלהבה תצאנה החוצה , במקרה שלנו מדובר שני קשתות חשמליות קטנות.
המצב השני לימי ״יום טוב ״ כל מה שצריך לעשות הוא להגדיר את ההעדפות הדלקת המצית באמצעות מסך לד לפני כניסת החג.
לדוגמא : הדלקת המצית כל רבע שעה תגדיר אוטומטית את ההצתה בעקבות הזמנים שנבחרו.
פטנט שהכל בתכנות מראש.
כשר מאומת ומאושר ע"י הרב אהרן בוטבול
ומכון מדעי טכנולוגיה להלכה
ערב חג שבועות יחול במוצאי שבת וכיון שאנו מכינים את התבשילים של שבת וחג מיום ששי, כיצד נחמם את התבשיל לליל החג כבר לפני צאת השבת ונמצא שאני מכין משבת ליום טוב, כיצד לנהוג?
שאלה לרב
אמנם כבר שאלתי, אך עולה שוב השאלה.
אנחנו שליחי הוראה בארה"ב. התחלנו עכשיו והחוזה לשנתיים. הרבה אנשים ושליחים לשעבר אומרים שאנו טועים כשאנחנו נעשה יו"ט שני בחגים, מאחר ואנחנו תושבי ארץ ישראל וזמני נמצאים בחול.
מה עלי לעשות?
בברכת
תכתבו ותחתמו בספר הזיכרון ובספר החיים.
הרב שלום.
אני נמצאת בשליחות יחד עם טיול למשך חודש בתקופת החגים בבית חב"ד בזנזיבר. האם אני צריכה לחגוג את חג ראשון יומיים כדרך שחוגגים הזוג החבדניקים שקבעו את ביתם בזנזיבר, או יום אחד כדרך המטיילים במקום?
ראיתי באינרטנט שכתבו רבנים (למשל הרב שרלו) שלא צריך לחגוג יומיים, רק לעשות מלאכות בצנעה. אשמח לשמוע את דעת הרב
האם מותרת רחיצה ביום טוב במים שהוחמו ביום טוב באמצעות שעון שבת?
שלום לכבוד הרב ברשותי תנור משולב דו תאי של חברת BEKO. בחלקו העליון של התנור יש כיריים (גז). לכיריים אלו יש מנגנון בטיחותי אשר תפקידו למנוע דליפת גז. מנגנון זה עובד בצורה הבאה: ליד כל כירה מוצב גלאי חום. כאשר מזהה התנור (ע"י הגלאי) כי יש זרימת גז ואין חום - מבצע התנור סגירה של "ברז" הגז לכירה זו. כך שאם כבה הגז ע"י הרוח או שנשפך נוזל וכיבה את הלהבה לא יתכן המשך הזרמת גז. סגירת ברז הגז מתבצע כ -5 שניות לאחר הפסקת מקור החום. יש לציין כי מנגנון זה פעיל רק כאשר התנור מחובר לחשמל. אין לי חג"ז. ועתה לשאלתי: עלה בדעתי (ונוסה בהצלחה) להניח כפית בין הלהבה לבין אותו גלאי.