שרת המשפטים איילת שקד חשפה אמש (רביעי) כי תקים ועדת היגוי לקידום המשפט העברי, והטמעת עקרונות המשפט העברי במערכת המשפט בישראל.
שקד נאמה בכנס דיני ממונות ה-25 שנערך במלון רמדה בירושלים. "המשפט העברי, שהוא פאר היצירה היהודית במשך 2000 שנה, עדיין לא קנה את השביתה הראויה לו במערכת המשפט שלנו, כנראה בעיקר בשל חוסר הידע אודותיו", אמרה.
השרה ציטטה את חוק יסודות המשפט שחוקק בשנות ה-80' וקבע כי בתי המשפט יכריעו בשאלות שאין עליהן תקדימים, "לאור עקרונות החירות הצדק היושר והשלום של מורשת ישראל", וביקרה את מערכת המשפט אשר בכללות מתעלמת מכוונת החוק.
"כידוע על דרך הכלל, בתי המשפט מתעלמים למעשה מכוונת המחוקק ורוח החוק, וממעטים לשאוב השראה ממקורות המשפט העברי, הן לפרשנות החוקים והן למילוי לקונות בחוק", אמרה שקד. "הם מעדיפים לפנות לשיטות משפט אחרות וזרות ולא למשפט העברי - פרי עמלם של מיטב המוחות של עמינו, מרבי עקיבא ועד הרמב"ם, רבי יוסף קארו ועד הרב קוק והבאים אחריהם. יש להצטער על כך ולפעול לתיקון המעוות".
"לדעתי המשפט העברי צריך ויכול להיות אחת החוליות המקשרות בין ערכי העבר וערכי ההווה וצרכיו, לא רק ברמה ההצהרתית בלבד. קישור זה נראה לי חיוני למדינת ישראל כמדינה יהודית".
שקד הציגה חוקים שחוקקה הכנסת כדוגמת חוק השומרים, המשפט הפלילי ותקנת השבים, לא תעמוד על דם רעיך, חוק הנוטה למות ועוד, וציינה כי הם "הושפעו עמוקות מהמשפט העברי ומוכיחים שקישור זה אפשרי ומניב פירות יפים".
שקד הודתה לפורום חותם על פעילותו לקידום הזהות היהודית של המדינה, והצהירה על הקמת ועדת היגוי לקידום עקרונות המשפט העברי, תוך שהיא פונה לרב רצון ערוסי, ראש עמותת הליכות עם ישראל, רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית, שיעמוד בראשה.
"ברור שאין אפשרות להעתיק כמו שהן את הנורמות שהתגבשו בגלות בהיעדר ריבונות ועצמאות, למציאות ימינו אל תוך מערכת המשפט הישראלית. מרכיבי החברה אינם של קהילה אלא של מדינה, והמציאות החברתית כלכלית השתנתה גם היא לבלי הכר, כך ביחס למעמד האישה, זכויות עובדים ועוד", ציינה שקד.
שרת המשפטים הסבירה, ''קריאתי אינה להכלה מכנית של המשפט העברי, אלא לקיום דו שיח אמיתי ואמיץ בין המשפט הישראלי לבין מקורותינו התרבותיים והלאומיים. אני תקווה שכנס זה יתרום לדו שיח זה, בכוונתי להקים ועדת היגוי שתקיים את הדו שיח הזה ותבוא אלי עם המלצות ודברים שניתן לעשות יחד".