האם מצוות הקבלת פני רבו ברגל נאמרה דווקא ברבו המובהק?
שלום לכבוד הרב
האם כשכתוב "וחייב אדם להקביל את פני רבו ברגל"
הכוונה היא דווקא רבו המובהק?
תודה רבה
מקורות: פסחים דף קב עמוד ב-קה עמוד א
רמב"ם הלכות שבת פרק כט
דיני יקנה"ז – יום טוב שחל במוצאי שבת
במסכת פסחים דף קב עמוד ב, דן התלמוד בדין יום טוב שחל במוצאי שבת:
גופא יום טוב שחל להיות אחר השבת רב אמר יקנ"ה (יין, קידוש, נר, הבדלה) ושמואל אמר ינה"ק ורבה אמר יהנ"ק ולוי אמר קני"ה ורבנן אמרי קינ"ה מר בריה דרבנא אמר נקי"ה מרתא אמר משמיה דר' יהושע ניה"ק שלח ליה אבוה דשמואל לרבי ילמדנו רבינו סדר הבדלות היאך שלח ליה כך אמר רבי ישמעאל בר רבי יוסי שאמר משום אביו שאמר משום רבי יהושע בן חנניה נהי"ק אמר ר' חנינא משל דר' יהושע בן חנניה למלך שיוצא ואפרכוס נכנס מלווין את המלך ואח"כ יוצאים לקראת אפרכוס מאי הוי עלה אביי אמר יקזנ"ה (יין, קידוש, זמן, נר, הבדלה) ורבא אמר יקנה"ז והילכתא כרבא
בדעות של האמוראים הראשונים לא מובאת ברכת הזמן "שהחיינו", ואילו במחלוקת אביי ורבא נכנסת גם שאלת הזמן. מה הסיבה שהחכמים הראשונים לא התייחסו לברכת שהחיינו? התשובה היא, שהם התייחסו לשביעי של פסח שאין בו ברכת שהחיינו.
רבינו בהלכות שבת פרק כט' הלכה כב' פסק כרבא:
כב כיצד מברכין בלילי יום טוב שחל להיות באחד בשבת: בתחילה מברך על הגפן, ואחר כך מקדש קידוש יום טוב, ואחר כך מברך על הנר, ואחר כך מבדיל--וחותם בהבדלה, המבדיל בין קודש לקודש; ואחר כך מברך שהחיינו.
שלום לכבוד הרב
האם כשכתוב "וחייב אדם להקביל את פני רבו ברגל"
הכוונה היא דווקא רבו המובהק?
תודה רבה
לק"י כבוד מו"ר כנהר שלום וכנחל שוטף ברכה, רבנו שביתת יו"ט פרק ד' הלכה א' "אין מוציאין את האש..." הערה א'אם הבנתי נכון הרי:
1. עפ"י הרשב"א יהיה מותר לי להעביר מאש שאדם אחר הדליק ביו"ט עצמו
2. לא הבנתי את נימוקו של המגיד
3. עפ"י המ"מ גם יהיה מותר ולהלכה
4. מה פוסק הרב?
תודה רבה
האם בגלל שימים אלו נקראים גם מועד הריהו יוצא ידי חובה גם בתפילת יו"ט?
מי שביום אסרו חג טעה ואמר "יעלה ויבוא" וסיים תפילתו, האם חייב לחזור ולהתפלל?
מה הטעם שהמתפלל של חול בשבת יצא ידי חובתו?
כבוד הרב , שנה טובה וגמר חתימה טובה .
שאלתי : האם יש צד היתר לבשל או להכין מיום טוב הראשון של ראש השנה ליום טוב שני של ראש השנה ?
א. בגלל דין של יומא אריכתא דהיינו שרואים ביומיים אלה כיום אחד ארוך ,
ב. עקב המחלוקת אם יו"ט הראשון או השני הוא מדאורייתא .
ג. כך נהגנו תמיד בבית אבא , האם עלי לשנות בגלל כל מיני חומרות הבאים עלינו בכל עת ?
בברכת התורה
שלום לרב שליט"א. אדם שהניח פת וביצה לצורך עירוב תבשילין. כששם את הביצה לצורך העירוב בתחילת החג הביצה ראויה לאכילה. במהלך החג - ראש שנה שהיו שני ימים, הביצה הסריחה כי לא הניחו את העירוב במקרר.
1. האם ברכת העירוב לבטלה?
2. האם המאכלים שבושלו בחג, בושלו באיסור?
תודה לרב.
לרב ערוסי שלום רב שאלתי היא מי שלא הניח עירובי תבשילין בערב חג האם יכול להדליק נרות .?
בנוסח עירובי תבשילין נאמר:"..לעשות כל צרכינו", האם אכן תותר כל מלאכה כולל קצירה,טחינה וכיו"ב?
אלו מלאכות מתיר עירובי תבשילין לעשות ביו"ט לכבוד שבת, האם כולל גם שטיפת רצפה, הדחת כלים, סידור המיטות?
מלאכות שהותרו בעשייה מיו"ט לשבת, האם היתר זה יהיה תקף גם במועד הסמוך לכניסת השבת?
לק"י לכבוד הרב שלום! ברצוני לשאול את כבוד הרב מספר שאלות:
א) האם ביום טוב (שאינו שבת) מותר לאפות בתנור המופעל ע"י שעון שבת?
ב) האם יש חובה להשתמש דווקא בשעון שבת או שאפשר להפעילו בדרך הרגילה? - בנוגע לשתי שאלות אלה האם יש הבדל בהלכה בין מי שהולך עפ"י פסקי הרמב"ם לבין מי שפוסק עפ"י המהרי"ץ? אני שואלת שאלות אלה בעקבות שיחה עם חברה שאמרה שבביתה נוהגים להפעיל מכשירים חשמליים לצורך אוכל ביו"ט ללא שעון שבת וכד' וזה היה נראה לי תמוה
שלום לכבוד הרב.
ראיתי את דברי הרמב"ם בהלכות קידוש החודש פ' ה' הלכה י"ב. שם הוא אומר - עיר שנתחדשה במדבר ארץ ישראל עושים שני ימים טובים כמנהג רוב העולם. לפי זה היום כמעט בכל עיר בארץ ( פרט לירושלים, חברון, יפו ...) צריכים לעשות שני ימים טובים, לפי הרמב"ם. למה בפועל לא נוהגים כך? מה דעת השו"ע הרא"ש והרי"ף? למה מי שנוהג לפי הרמב"ם לא נוהג כך בענין זה?
תודה רבה
שלום לכבוד הרב,
יש לי שאלה:
בשבת רגילה אנחנו נוהגים למכור את המכירות של השבת בין הקדיש לבין מזמור של יום השבת.
בחג (לדוגמא: פסח) מוכרים בין מזמור החג ואשרי לבין ברכו.
השאלה היא לגבי שבת וחג, מתי לבצע את המכירות? כמו בחג (לאחר מזמור החג לפני ברכו) או כמו בשבת (בין הקדיש למזמור של ליום השבת)
האם מותרת רחיצה ביום טוב במים שהוחמו ביום טוב באמצעות שעון שבת?