בין השמשות, שקיעת החמה וצאת הכוכבים בדיני שבת וכן להדלקת נר חנוכה בערב שבת ובמוצאי שבת
מקורות: גמרא, שבת, דף לד ע"ב ואילך
הרמב"ם, הלכות שבת וקידוש החודש וחנוכה
הגדרת שקיעת החמה
במסכת שבת דף לד עמוד ב' נאמר:
ת"ר ביה"ש ספק מן היום ומן הלילה. ספק כולו מן היום ספק כולו מן הלילה, (ולכן) מטילין אותו לחומר שני ימים. ואיזהו בין השמשות? משתשקע החמה כ"ז שפני מזרח מאדימין הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון בין השמשות הכסיף העליון והשוה לתחתון זהו לילה דברי רבי יהודה. ר' נחמיה אומר כדי שיהלך אדם משתשקע החמה חצי מיל (9 דקות או 12 דקות לפי השיטות השומות של הלוך מיל), רבי יוסי אומר בין השמשות כהרף עין זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו (כלומר, משך זמן קצר ביותר)... הא גופה קשיא - אמרת איזהו ביה"ש משתשקע החמה כ"ז שפני מזרח מאדימין (לפני שהכסיף התחתון) הא הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון לילה הוא, והדר תנא הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון בין השמשות (ועדיין לא לילה)? אמר רבה אמר רב יהודה אמר שמואל כרוך ותני: איזהו ביה"ש משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין והכסיף התחתון ולא הכסיף העליון נמי בין השמשות (ואילו) הכסיף העליון והשוה לתחתון לילה. ורב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל הכי קתני משתשקע החמה כ"ז שפני מזרח מאדימין (נחשב) יום, (וכאשר) הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון (נחשב) ביה"ש (וכאשר) הכסיף העליון והשוה לתחתון (נחשב) לילה.
ואזדו לטעמייהו, דאיתמר: שיעור ביה"ש בכמה? אמר רבה אמר רב יהודה אמר שמואל שלשה חלקי מיל. מאי ג' חלקי מיל? אילימא תלתא פלגי מילא - נימא מיל ומחצה! אלא תלתא תילתי מילא - נימא מיל! אלא תלתא ריבעי מילא. ורב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל שני חלקי מיל. מאי שני חלקי מיל? אילימא תרי פלגי מילא - לימא מיל! ואלא תרי רבעי מילא - לימא חצי מיל? אלא תרי תילתי מיל מאי בינייהו איכא בינייהו פלגא דדנקא.
אביי חזייה לרבא דקא דאוי למערב (הביט לכיוון מערב לראות אם יש אדמימות בשקיעת השמש) א"ל והתניא כל זמן שפני מזרח מאדימין (ולכן עליך להסתכל לכיוון מזרח), א"ל מי סברת פני מזרח ממש? לא! פנים המאדימין את המזרח (כלומר פני מערב שהם מאדימין למזרח). א"ד רבא חזייה לאביי דקא דאוי למזרח (מביט לכיוון מזרח) א"ל מי סברת פני מזרח ממש? פנים המאדימין את המזרח! וסימניך כוותא (חלון).
בדף לה' עמוד א' נאמר:
א"ר יהודה אמר שמואל כוכב אחד יום שנים בין השמשות שלשה לילה תנ"ה כוכב אחד יום שנים בין השמשות שלשה לילה א"ר יוסי לא כוכבים גדולים הנראין ביום ולא כוכבים קטנים שאין נראין אלא בלילה אלא בינונים.
כלומר, לפי שמואל המבחן הוא שפוט יותר ולא תלוי בפני הרקיע, אלא כוכב אחד שנראה עדיין יום ואילו 2 כוכבים מתחיל זמן בין השמשות ואילו 3 כוכבים זה לילה.
לדעת מארי בחנוכה יש לשים כמות לפי הזמן שנותר עד סוף זמן ההדלקה. אולם במוצאי שבת לכאורה קשה כי הרי כבר עברנו את הזמן.
לכן לדעת הרב בכל זמו שמדליק יש לשים את השיעור הנדרש שהוא כחצי שעה.