הלכות תשובה
כת"ר שיעשה תשובה וישוב מחטאו ... למה הכפילות של "יעשה תשובה" וישוב מחטאו?
כמו שהמצוות והלאווין נמסרו לעם, וכל אחד ואחד חייב ללמדם, כדי לקיימם, כדת וכהלכה, כך המשפט בתורת ישראל. הוא אינו רק משפט לשופטים, אלא לכל העם, "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". ואת פרשת משפטים, ואת שאר הפסוקים בענייני משפטים הפזורים בתורה, לומדים כל בית ישראל, גדולים וקטנים.
כי בתורת ישראל יש שתי התייחסויות למשפט. האחת, המשפט לפיו דנים הדיינים את העבריינים, או את בעלי דין מסוכסכים. והשנייה, התנהגות של כל יהודי לפי תורת המשפט, באופן שיימנעו עד כמה שאפשר מקרים של סכסוכים בין בני האדם ומקרי עבריינות.
ולכן המשפט בתורת ישראל הוא הלכה למעשה, לכל יחיד בישראל, והוא הלכה למעשה לכל דיין בישראל. להלן נדגים עניינים אלו.
הרמב"ם, רוצח ושמירת נפש, ג, ט-י: "והוא הדין למניח ידו על פי חברו וחטמו עד שהניחו מפרפר ואינו יכול לחיו, או שכפתו בצנה או בחמה, עד שמת... בכל אלו נהרג עליו, שזה כמו שחנקו בידו אבל הכופת את חבירו והניחו ברעב עד שמת, או שכפתו והניחו בחמה במקום שסוף הצינה או החמה לבוא שם, ובאה והמיתו... בכל אלו אין בית דין ממיתין אותו, והרי הוא רוצח, ודורש דמים דורש ממנו דם".
הרמב"ם, גניבה, א-ב: "אסור לגנוב כל שהוא (=גם פחות משום פרוטה) דין תורה, ואסור לגנוב דרך שחוק. או לגנוב על מנת להחזיר, או לגנוב על מנת לשלם, ככל אסור. שלא ירגיש עצמו בכך".
סנהדרין, לב, ב, צדק צדק תרדוף, ספינה טעונה וספינה שאינה טעונה, מי קודמת לעבור במעבר, הרב אבישי מיטליס דן בדין עקיפת תור.
עובד בחברה יצא להסדיר עניין מסוים בבנק. והחתים כרטיס בצאתו ובכניסתו.
עמד בתור לאוטובוס. האוטובוס הגיע מישהו חטף לו את התור. והנהג סירב להכניס יותר, לקח מונית, בבנק עמד בתור, בא מישהו חטף לו את התור.
הזמין לדין תורה את החוטף תור, דרש פיצוי כספי על אבדן הכספים שאירע לו.
המעשה אסור בכל מיני איסורים. לגבי תשלום הדבר תלוי בגרמא.
דברי רבינו, בפיהמ"ש, כלים, יב, ז.
תוספתא, ב"ק, ז, ח: "שבעה גנבים הן. הראשון שבכולם גונב דעת הבריות. רבינו, דעות, ב, ו.
אישו משום ממונו ואישו משום חציו.
חייב אפילו בנר חנוכה, ברה"ר.
הרמב"ם, נזקי ממון, יד, טו, "אש שעברה והזיקה את האדם וחבלה לו, הרי המבעיר חייב בנזקיו ובשבחו, ובריפויו, ובצערו, ובבושתו, כאילו הזיקו בידו, אעפ"י שאשו ממונו, הרי הוא כמו הזיק בחיציו.
הסמ"ע, חו"מ, סימן תיח, ס"ק כג, כתב שהפוסקים חלוקים לעניין חילקו בתשלום דמי בושם, כיון שלא התכוון לביישו.
סנהדרין ז: "דרש בר קפרא מנא הא מילתא דאמור רבנן הוו מתונים בדין, דכתיב לא תעלה במעלות (=במרוצה) וסמיך ליה ואלה המשפטים.
קיום משא ומתן עם הדיינים, ואם יש צורך להמתין בהליך כדי לעיין בדבר יעשה זאת. רק ייזהר מפני עינוי הדין.
מכילתא, משפטים, כג, ו: "ברשע הכתוב מדבר (=אביון במצוות)
"רשע וכשר עומדים לפניך בדין, שלא תאמר הואיל ורשע הוא אטה עליו את הדין, ת"ל, לא תטה משפט אביונך בריבו – אביון הוא במצוות".
וכתב הרמב"ם, סנהדרין, כ, ה [י]: "ובאו לפניך שנים לדין אחד כשר ואחד רשע, אל תאמר, הואיל ורשע הוא וחזקתו משקר. וחזקת זה (=הכשר) שאינו משנה בדברו. אטה הדין על הרשע, על זה נאמר, לא תטה משפט אביונך בריבו, אף על פי שהוא אביון במצוות, לא תטה דינו".
וזהו לאו מן התורה, סה"מ, לאוין רעח.
תוספתא, סנהדרין, פ"ג, שלא תאמר דיו לעבד להיות כרבו (רָב, במקום רִיב), אלא אמור מה שבדעתך.
סנדרין, לו, א: בדיני נפשות מתחילין הדיון מן הצד, לא מן הגדול. כדי שלא יחששו הדיינים להביע דעתם מפני הרב, הדיין הגדול, וכן ירושלמי, פ"ד ה"ז
הרמב"ם, סנהדרין, כב, ב [ג], וכן תלמיד שהיה יושב לפני רבו, וראה זכו לעני וחובה לעשיר, אם שתק הרי זה עובר משום לא תגורו מפני איש, ועל זה נאמר מדבר שקר תרחק.
הרמב"ם, שם, ג: "ומנין לתלמיד שראה רבו שטועה בדין שלא יאמר אמתין עד שייגמר הדין ואסתרנו ואבננו, כדי שיקרא הדין על שמי, תלמוד לומר מדבר שקר תרחק.
למדנו: אסור להתבטל בפני גדולים, אך אסור להתגדל על חשבונם
הרמב"ם, סנהדרין, יא א-ט: וכן אין פותחין בדיני נפשות לחובה, אלא לזכות. כיצד אומרים לו שחטא, אם לא עשית דבר זה שהעידו בו עליך, אל תירא מדבריהם, אמר אחד מן התלמידים בדיני נפשות. יש לי ללמד עליו חובה. משתקין אותו, אמר, יש לי ללמד עליו זכות מעלין אותו עמהן לסנהדרין.
כת"ר שיעשה תשובה וישוב מחטאו ... למה הכפילות של "יעשה תשובה" וישוב מחטאו?
אם אדם בישל מערב החג את האוכל לשבת, האם צריך עירוב תבשילין וא"כ האם יברך עליו ?
האם יש מקום להעדיף כפרות על כסף לצדקה מדין "צדקה תציל ממוות"?
היש סנקציות הלכתיות אחרות שניתן להפעיל בנסיבות אלו או שהפתרון מצוי רק במסגרת בית המשפט האזרחי?
כיצד פעלה, בנסיבות אלו, יהדות אשכנז בארופה וכיצד פעלה יהדות המזרח ובכללה יהדות תימן?
?כיצד, איפוא, על המחנה התורני לפעול כנגד הגישה האנטי דימוקרטית של המערכת המשפטית בישראל
האם ישנו מצב שלמרות שהשליח שינה מהמנדט שניתן לו יוכל להתחלק ברווחים עם הבעלים של המעות?
האם הבעלות על המעות מקנה לבעלים זכות נכסית מסוימת או שהשליח יכול להשתמש בכסף לצרכיו ולהחזירו כהלוואה?
מחד ניתן לומר שהמוכר נותן הבונוס לשליח שהינו הרוכש בפועל ומאידך ניתן לטעון שהרכישה לא היתה יוצאת לפועל לולא הכסף של הבעלים (המשלח).
לכבוד מו"ר שליט"א מאיר עיני העדה ומאיר כלל ישראל ומאיר פנים לכל אדם באשר הוא אדם ללא סייג, כולל אותם רבנים בעלי קטנות המוחין הזורעים שנאה חינם כפשוטו וחורבן שלום בית, ושלא לדבר שמרחיקים את הגאולה ובנין בית שלישי שאנו מחכים לראותו על מכונו. אשריך שהינך נותן מזמנך העמוס להשיבנו דבר הלכה, יברך השם אותך בבריות גופא ונהורא מעליא לאורך ימים ושנים. ולשאלותי א.
שלום וברכה לכבוד הרב..מה דינו של חולה סכרת ביום הכיפורים לגבי אכילה ושתיה..
שאל השואל ואמר, בכל הויכוח הנטוש אם חוק אשר מסדיר את מערכת היחסים בין הרשות המבצעת והרשות המחוקקת מצד אחד, ובין הרשות השופטת מצד שני. שאלו אומרים זוהי סכנה גדולה מאוד מאוד לדמוקרטיה. ואלו אומרים שאם לא יהיה חוק כזה זו כבר סכנה גדולה מאוד מאוד לדמוקרטיה. וכבר הציבור נבוך מהאמת. מה היא דעת ההלכה, אם בכלל יש לה התייחסות לויכוח מעין זה?
הכנס השנתי העולמי ה-20 בדיני ממונות: בנושא דיני ירושה וצוואות – מושבים שני-שלישי
לצפייה בתוכניית הכנס לחצו כאן