האם חסה מתורבתת שטעמה מתקתק כשרה למרור בליל הסדר?
האם החסה המתורבתת הייתה נחשבת בתימן כמרור? האם לא עדיף לאכול את חסן המצפן הנפוצה בגינה שהינה באמת מרה?
לפי הרמב״ם, איסור אכילת חמץ מן התורה בערב פסח מתחיל מחצות היום, בתחילת השעה השביעית, בזמן הראוי לשחיטת קרבן הפסח. האיסור חל גם כשאין מקריבים בפועל. חכמים הקדימו את ההרחקה. בשעה החמישית אסור לאכול חמץ ומותר ליהנות ממנו, ובשעה השישית החמץ אסור גם בהנאה. אלו שעות זמניות. עיינו במשנה תורה, הלכות חמץ ומצה א, ח–י ובמשנה פסחים א, ד.
משנכנס החג חל האיסור המיוחד של אכילת חמץ בשבעת ימי הפסח. האוכל כזית חמץ במזיד בפסח חייב כרת. אכילת חמץ בערב פסח לאחר חצות אסורה מן התורה, ועונשה אינו כרת. לפי ביאור הרב יוסף קאפח בדעת הרמב״ם, גם איסורי בל ייראה ובל יימצא מתחילים עם החג. כבר בערב פסח יש מצוות השבתה ודינים שחלים משעת האיסור. עיינו בהלכות חמץ ומצה א, א–ג.
״אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם״
השבתת חמץ מן התורה יכולה להיעשות לפני זמן האיסור בביטול בלב. האדם מחשיב את החמץ כעפר ומסלק את דעתו ממנו. חכמים חייבו גם בדיקה וביעור בפועל. אדם שנמצא רחוק מהבית יכול לבטל בזמן גם כשהחמץ רחוק ממנו. משנאסר החמץ בהנאה, הביטול בלב כבר אינו מועיל. מי שמצא חמץ בפסח חייב לבערו. אם מצא אותו ביום טוב, כופים עליו כלי עד שאפשר יהיה לבערו. עיינו בהלכות חמץ ומצה ב, א–ב, בהלכות חמץ ומצה ג, ז–י ובפסחים ו ע״ב.
ההבדל בין נוסחי הרמב״ם מסביר כיצד המצווה נמשכת גם כשכבר אי אפשר לבטל. הרב יוסף קאפח קורא בנוסח המתוקן שמצוות ההשבתה מתחילה מארבעה־עשר בניסן ונמשכת כל הפסח. בנוסח שלפיו ההשבתה נקבעה ביום ארבעה־עשר בלבד, אפשר להבין שמצוות העשה מוגבלת לאותו יום. הרב רצון ערוסי מקבל את ההבחנה בין שני הזמנים. קודם האיסור אפשר לקיים את מצוות ההשבתה בביטול, ובחג, אם החמץ נשאר ולא בוטל, מקיימים אותה בביעור בפועל.
מי שהשאיר ברשותו בפסח חמץ שהיה לו מערב פסח עובר על בל ייראה ובל יימצא גם בלי שאכל ממנו. הרמב״ם מבחין בין השהיית חמץ בלי שעשה מעשה לבין מי שקנה חמץ או החמיץ עיסה בפסח. חיוב המלקות תלוי במעשה. הרב יוסף קאפח מבחין גם בין קנייה שמחילה קניין בפועל לבין עסקה שאין בה העברת בעלות תקפה. ההבחנה עוסקת בחיוב המלקות. היא אינה מתירה להשהות חמץ. עיינו בהלכות חמץ ומצה א, ג–ד.
חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה משום קנס שקבעו חכמים, גם כשהחמץ נשאר בשוגג או באונס. תערובת ממש מעוררת שאלה אחרת. בפסח אפילו מעט חמץ אוסר את התערובת. לאחר הפסח הרמב״ם מבחין בין חמץ בעין לבין תערובת. פיתה שיש בה מילוי עדיין נשארת פיתה; המילוי אינו הופך את הלחם לתערובת. עיינו בהלכות חמץ ומצה א, ד–ה ובהלכות מאכלות אסורות טו, ט.
הרב יוסף קאפח מבאר בדעת הרמב״ם שתערובת שהושארה בפסח יכולה להיות מותרת אחרי החג גם כשהשהייתה הייתה אסורה. המגיד משנה מחמיר בתערובת שהושהתה באיסור. הרב רצון ערוסי מביא גם עדות שלפיה הרב קאפח נהג להחמיר בשאלה זו בהוראה למעשה. יש דעה שקנס חמץ שעבר עליו הפסח אינו מונע לערב אותו לאחר הפסח בתערובת שבה יתבטל. ההיתר לערב לכתחילה שנוי במחלוקת. עיינו בהלכות חמץ ומצה, סוף פרק ד.
מועד הגילוי קובע איזו פעולה עומדת לרשות בעל החמץ. לפני שהוא נאסר בהנאה אפשר לבטלו בלב. בפסח, כשהביטול כבר אינו מועיל, נדרש ביעור לפי דיני היום שבו נמצא.
עיינו במקורות כדי לברר מה אפשר לעשות לפני זמן איסור חמץ ומה נדרש כשמוצאים אותו בפסח.
מתי אסור לאכול חמץ בערב פסח לפי הרמב״ם?
לפי הרמב״ם איסור אכילת חמץ בערב פסח מן התורה מתחיל בחצות היום, בתחילת השעה השביעית. מדברי חכמים אסור לאוכלו כבר בשעה החמישית, ובשעה השישית נאסרת גם ההנאה ממנו. ראו הלכות חמץ ומצה א, ח–י.
האם לפי הרמב״ם ביטול חמץ בלב פוטר מביעור בפועל?
לפי הרמב״ם אפשר לקיים את מצוות ההשבתה מן התורה בביטול בלב לפני שהחמץ נאסר בהנאה. חכמים חייבו גם בדיקה וביעור בפועל, ולכן אם החמץ נגיש לאדם עליו לבערו. ראו הלכות חמץ ומצה ב, א–ב.
כיצד מקיימים את מצוות השבתת חמץ כאשר החמץ נמצא רק בפסח?
לפי הרב רצון ערוסי בביאור שיטת הרמב״ם והרב יוסף קאפח, מקיימים את ההשבתה בביעור בפועל כאשר החמץ נמצא בפסח ולא בוטל בזמן. הביטול בלב כבר אינו מועיל. אם מצאו את החמץ ביום טוב, מכסים אותו עד שאפשר לבערו.
ממתי עוברים על בל ייראה ובל יימצא לפי הרב יוסף קאפח בדעת הרמב״ם?
לפי ביאור הרב יוסף קאפח בדעת הרמב״ם, איסורי בל ייראה ובל יימצא חלים מכניסת חג הפסח. בערב פסח כבר חלים איסור אכילת חמץ בזמנו ומצוות השבתתו, כל אחד לפי גדרו.
האם מי שהשאיר חמץ מלפני פסח לוקה לפי הרמב״ם?
לפי הרמב״ם, מי שהשאיר חמץ שהיה ברשותו לפני פסח עובר על בל ייראה ובל יימצא, אולם אינו לוקה על ההשהיה כשהיא בלי מעשה. קניית חמץ או החמצת עיסה בפסח הן דוגמאות שבהן יש מעשה. ראו הלכות חמץ ומצה א, ג.
האם חמץ שנשאר בפסח באונס מותר בהנאה לאחר החג לפי הרמב״ם?
לפי הרמב״ם, חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה גם אם נשאר באונס. זה קנס מדברי חכמים כדי שלא ישאיר אדם חמץ לשימוש לאחר החג. דין תערובת חמץ נידון בנפרד. ראו הלכות חמץ ומצה א, ד–ה.
האם תערובת חמץ שנשארה באיסור בפסח מותרת באכילה לאחר החג לפי הרב יוסף קאפח?
לפי ביאור הרב יוסף קאפח בדעת הרמב״ם, גם תערובת ממש שהושהתה באיסור יכולה להיות מותרת לאחר הפסח. המגיד משנה מחמיר בתערובת שהושהתה באיסור, והרב רצון ערוסי מוסר עדות שלפיה הרב קאפח חשש לכך בהוראה למעשה.
האם החסה המתורבתת הייתה נחשבת בתימן כמרור? האם לא עדיף לאכול את חסן המצפן הנפוצה בגינה שהינה באמת מרה?
נכון שלכלתחילה ראוי לא להשאיר חמץ. אך אם יש חמץ גמור שלא רוצה/יכול לבער. זה יקר וכו'
יש לנו גויים בישוב. יש דרך למכור להם את זה והם יוכלו נניח להשתמש בזה ואח"כ אקנה את זה מהם? או שאין דבר כזה בעצם כי ברור לכולם שזה רק טריק כדי שזה יהיה לי לאחר הפסח.
במידה וכן אפשר, האם הגוי חייב את האפשרות להשתמש בחמץ? זה חייב להיות ברשותו? יש שטר לדבר?
כאשר משתמש בכוסות שנפחם רביע, האם תקין , שרק 25% מהכוס יהיה יין והשאר מים?
תודה רבה ובשורות טובות
1 האם ניתן להתיר לילד בן 6 לאכול מוצרים שאינם כשרים לדידנו, היינו שלא מקפידים על חוזר וניעור?
2 האם מותר לבן שלי לעשות שיעור נהיגה במהלך חול המועד לכתחילה?
3 אני חייל בשטח, ואין לי אפשרות להביא מהבית אוכל שהוא רק עם מוצרים ללא חשש חוזר וניעור, כי אין לי היכן לחמם או לשים במקרר. האם מותר לי להקל במצב זה, או שעלי להתקיים על בסיס מצות וגבינה או שוקולד מהיום ועד שביעי של פסח כולל.
4 הרב ענה לשואל באתר נצח ישראל שמותר למכור בשעת צורך ממש את החמץ לעובד זר, מה התנאים שצריך לעמוד בהם? איזה נוסח או מה צריך שיהיה כתוב בשטר? למה הרב מתכוון כשאומר מכירה אמיתית?
ערב פסח החל בשבת ולחם משנה ל 2 ארוחות השבת הינו ממצה מבושלת/מטוגנת
האם הביטול יכול להיאמר ביום שישי לאחר ביעור החמץ
כאשר אני קונה מוצר בסופר איך אוכל לדעת שלא מעורב שם חמץ וסומכים על כך שהוא בטל בשישים לפני פסח?
האם יש רשימה של מוצרים או כשרויות מסויימות?
בנוסף מה דעת הרב על מצה עשירה?
תודה
שלום לכבוד הרב.
1. האם המצות מכונה הרגילות שמוכרים ברשתות, האם ניתן לרכוש את המצות הרגילות, או דווקא את המצות ח''י רגעים. (האם ניתן לסמוך גם על הרגילות או דווקא יש להקפיד על הח''י רגעים).
2. למי שיש בעל חיים בביתו ובאחריותו, והמזון המיוחד לו לפסח (מה שנקרא נטול חמץ) יש לו רגישות אליו (הוא אוכל ומקיא לאחר זמן את המזון). האם ניתן להמשיך ולתת לו מזון ללא אישור ''נטול חמץ''?
תודה רבה.
באחד השיעורים הרב אמר שחייב להיות כשרות לפסח לשנת התשע"ב. אם נשאר לי מוצר שכשר לפסח לשנת התשע"א, הוא בעייתי? מה ההבדל?
א גרגרי חומוס או בוטנים לא קלויים שנשארו לי – אם הם נקיים, האם אפשר להשתמש בפסח?
ב. אני משרת בבסיס בתל השומר האם אפשר להקל ולסמוך על המכירת חמץ של הרבנות הצבאית או לא לסמוך על המכירה מכיוון שאני אוכל שם רק ארוחת צהריים?
ג. האם כשאני עושה בדיקת חמץ במשרד יש צורך לברך?
ד. אם אני גר רחוק מהבסיס. האם לעשות את הבדיקה בבסיס לפני הבית. האם עדיין צריך לברך?
1 הבנתי שהג"ר ערוסי נוהג לשתות כוס חמישי, כמנהג הגר"י קפאח.
בדרשת שבת הגדול בכוונתי להתייחס לסוגיה זו בהלכה ובאגדה, ואבקש לדעת כיצד שותה כוס חמישי: האם חוזר ואומר הלל הגדול ושותה, או שמא נוהג כמהר"ל העוקר את הלל הגדול מסדר ההגדה ומעביר אותו לסוף לשתיית כוס חמישי?
2 אם הרב מברך בפה"ג על כוס חמישית?
3 וכמובן ברכה אחרונה "על הגפן" לאחר שתיית כוס ה'?
האם ניתן להכשיר תבניות של תנור לפסח? המקסימום מעלות חום שהתנור יכול להגיע אליהן: 250 מעלות.
1 האם אפשר לצאת בליל הסדר במלפפון אבטיח קישוא במקום כרפס? שהרי המשנה במעשרות פרק ראשון, ד', נאמר: ובירק הקישואים והדלועים האבטיח והמלפפונות. הרי המשנה מכריזה בהגדרה של ירק את הירקות הללו. והאם טיבולם במשקה מחייב נטילת ידיים ועוד שרבינו בברכות פרק ח, ג, כתב פירות וירקות שדרכן להיאכל חיים, אם בישלן או שלקן... וירקות שדרכן להיאכל שלוקים כגון כרוב לפת... הרי שירקות אינם דווקא ירקות עלים.