מתארחים בשבת חנוכה: מדליקים אצל המארחים או בבית?
חוזרים הביתה במוצאי שבת, מתארחים אצל ההורים או נשארים בעבודה בזמן ההדלקה: היכן מקיימים את מצוות הנר? שבת חנוכה מחייבת לתכנן את הזמן בלי להיכנס לחשש שבת, ולברר מי נכלל בהדלקת הבית ומי צריך להשתתף בעצמו. השאלות מתרחבות לחיילים ולמשפחה מפונה, ונענות לפי נסיבות החיים שתוארו, בלי כלל אחד המוחק את ההבדלים.
עיינו בהבדל בין אורח לבן בית, בדרכי ההשתתפות בשמן ובהכנות להדלקה בערב שבת ובמוצאיה.
לעיון במקור: הרמב״ם, משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה, פרק ד.
שבת חנוכה מפגישה שתי הקפדות: מצוות נר חנוכה בשעתה ושמירת השבת ללא ספק. להן מצטרפת שאלה יסודית על משמעות הבית: האם החובה דבקה בנכס שבו גרים בדרך כלל, או באדם ובמסגרת חייו בזמן ההדלקה? מתוך בירור זה נוכל לדון במתארחים, בעובדים, בחיילים ובמשפחות שהתפזרו בעקבות המלחמה, תוך הבחנה בין הנסיבות ובין שיטות הפוסקים.
זמן ההדלקה מבטא את האור שהיה בסכנה
הזיקה לתחילת השקיעה מוסברת כאן גם בדרך רעיונית: אור היהדות היה נתון בסכנה מפני היוונים והמתיוונים, והדלקת המקדש מבטאת את הצלתו. זהו זמן ייחודי של מעבר, ולא רק שעה שבה נוח לאסוף את בני הבית. משום כך אין מתקבלת בשיטה זו האפשרות להרחיב את ההדלקה לכל שעה בלילה רק מפני שמישהו עדיין ער.
בערב שבת אין מדליקים בזמן הרגיל אם הדבר מביא לחשש שבת, ובמוצאי שבת אין מדליקים לפני שהשבת יצאה. ההנחיה היא להתקרב ככל האפשר: לפני כניסת השבת, ולאחר יציאתה. מכאן לא נובע שמוצאי שבת מתיר לדחות את המצווה לכל הלילה, וגם לא שמותר לזרז הדלקה בתוך ספק בין השמשות.
מוצאי שבת: אחריות ההוראה קודמת לדקדוק בשעון
יש להבחין בין בירור עקרוני בבית המדרש לבין הוראה לציבור הרחב. איני מורה לרבים להקדים ביחס לזמן יציאת השבת המקובל בלוח, משום חשש הטעות. רק לאחר בירור מהו צאת הכוכבים לפי השיטה הנידונה ניתן לדון בהדלקה הסמוכה אליו; ההקפדה על זמן המצווה אינה דוחה את הזהירות מחילול שבת.
גם מי שמחמיר בדרך כלל במוצאי שבת כשיטת רבנו תם נשאל על חנוכה. אני ממליץ לו לנהוג במקרה זה לפי שיטת הגאונים, כדי שלא לאבד את זמן המצווה המצומצם. אין לקרוא את ההמלצה כהוראה כללית לשנות את מנהג מוצאי השבת בכל השנה, ובוודאי שאין להדליק לפני יציאת השבת לפי החישוב שעליו נשענים.
תפילת ערבית בבית הכנסת עשויה לעכב את השיבה לבית. הפתרון המוצע הוא חלוקת אחריות: האישה תאמר ברוך המבדיל בין קודש לחול ותדליק בזמן לאחר צאת השבת, וההבדלה תיערך אחר כך. היא חייבת בעצמה ואינה זקוקה למינוי שליחות פורמלי כדי להוציא את הבית. יש לוודא שתבין את סדר הפעולות ואת שמירת השבת, ולא להסתפק בהנחה שמישהו אחר כבר דאג לכך.
ערב שבת: להתכונן מראש ולא להפסיד את המצווה
הרצון להגיע מוקדם לבית הכנסת אינו מצדיק, לשיטתי, להרחיק את הדלקת חנוכה מזמנה. שיטות המקדימות עד פלג המנחה מובאות ואינן מתקבלות כאן. כשיש בבית מי שידליק במועד הנדרש, אפשר ללכת לתפילה ולהשאיר בידיו את ההדלקה; כשאין, יש להתארגן כך שההדלקה תתקיים ולא לסמוך על הקדמה נוחה בלבד.
אם הנרות כבו לפני שהשמש נעלמה מן הרקיע, נאמר לחזור ולהדליק. השאלה מה ניתן לעשות לאחר היעלמותה קשורה לגבולות הזמן ולחשש שבת, ובדיון עצמו מצומצמת ההוראה למי שבקי בהם. אין להסיק מכך היתר ציבורי להדליק מחדש בזמן מסופק.
אין צורך לשנות את כל סדר התפילה כשמובטחת הדלקה בבית. שיר השירים וקריאת במה מדליקין יכולים להיאמר כסדרם. לקריאת במה מדליקין מיוחסת גם משמעות אמונית של חיזוק תורה שבעל פה והכנת צורכי שבת מערב שבת, מעבר לתזכורת הטכנית על שמנים ופתילות.
אורח אינו יוצא רק מפני שאכל אצל המארח
מי שמתארח בשבת חנוכה יכול לקיים את ההדלקה במקום האירוח גם אם ייצא לביתו במוצאי שבת. לדעתי, אין צורך להחזירו לביתו הרגיל לשם כך, כל עוד ההדלקה נעשית בזמן ובמקום הראוי לה. מובאת גם הוראה אחרת המחזירה את המתארח לביתו, והיא אינה מאומצת כאן.
אדם נשוי הבא עם משפחתו אל הוריו אינו נעשה סמוך על שולחנם דרך קבע רק מפני שהם מכבדים אותו באוכל. לצורך ההדלקה הוא משתתף בשמן (הרמב״ם, משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה, פרק ד), או שבעל הבית מקנה לו חלק. מתוארת אפשרות של הגבהה לשם זכייה בשותפות, במקום גביית פרוטה. הכוונה היא לשותפות בנרות ובחומר ההדלקה, ולא להעברת הבעלות הבלעדית על כלי יקר.
הדלקת אב בביתו כוללת את בני המשפחה הסמוכים על שולחנו, בלי למנות כל שם ושם בנוסח מיוחד. אך כשאבי המשפחה מתארח בעצמו וטפל לבעל הבית, אין להניח שהוא מוציא בהדלקת האירוח את בני משפחתו הנמצאים במקומות אחרים. כאן נאמר שאין אורח מכניס אורח, ויש לבחון לכל אחד את מקומו וחיובו.
משפחה מפונה ובן ישיבה: בודקים מה קורה בפועל
משפחה מן הדרום מתוארת כשאם וילדים קטנים שוהים אצל ההורים, הילדים הגדולים בישיבה והאב במילואים. למרות שהאירוח נמשך, לא נקבע שכל המשפחה יוצאת אוטומטית בהדלקת הסב. לפי התשובה לנסיבות שתוארו, האם והילדים עמה משתתפים בהדלקת ההורים, האב מדליק בצבא אם הוא פנוי ויכול, והילדים הגדולים משתתפים בהדלקה בישיבה. זו תשובה למבנה המשפחה המסוים שתואר, ולא מדד מספרי של ימים שממנו כל אירוח הופך לבית קבוע.
גם תלמיד ישיבה היוצא בהדלקת הוריו צריך לברר שהם מדליקים בזמן לפי השיטה שבה הוא נוהג. כשנאמר שהם עלולים להדליק רק מאוחר בערב, התשובה היא שידליק במקומו בזמן ובברכה. לעומת זאת, כשהוריו מדליקים עליו כראוי, אין צורך בהדלקה אישית נוספת רק מפני שהוא לומד בישיבה. חדר נפרד שבו מתעורר חשד נדון בפני עצמו, כהדלקה בלי ברכה.
נר איש וביתו: אדם ומשפחה, ולא כל נכס שבבעלותו
הבנת נר איש וביתו בדרך זו אינה הופכת את הדירה לנכס החייב בהדלקה בפני עצמו בדומה למזוזה. מי שכל משפחתו במלון מדליק במקום שהייתו, ואינו חייב למנות שליח רק כדי להדליק ליד ביתו הריק. שליחות קיימת, למשל כשאדם אינו יכול להדליק מחמת חולי, אך היא אינה פתרון אוטומטי להדלקת נכס שאיש מבני הבית אינו נמצא בו.
על בסיס זה נידון אדם ערירי המתעכב בעבודה ואין מי שמדליק עליו בביתו: הוא יכול להדליק במקום העבודה. מוצעת אף אפשרות חריגה למי שנמצא בדרך ולא יספיק להגיע לביתו, להיכנס למסעדה כשרה, לקנות דבר מאכל ולהדליק שם בזמן. זו העמדה שאני נוקט, ואין להרחיבה להיתר שכל עובר ברחוב ידליק במקום מזדמן בלי לברר את מסגרת השהייה והחיוב.
במלון, כאשר אין רשות להדליק בחדרים, ההנהגה המתוארת היא להתאסף ולהדליק בפתח הכניסה למלון. אין לבלבל בינה לבין נר שבת הנדלק באזור האכילה. הדלקה ציבורית מרשימה ברחוב אינה מחליפה מעצמה את חובת האדם: פרסום הנס צריך ללוות את ההדלקה שבה הוא חייב, ואינו יוצר לבדו יציאה ידי חובה לכל הנוכחים או לכל מי שמזכירים בשמו.
חיילים: חיוב אישי אינו נדחה על ידי מחווה ציבורית
מי שמדליקים עליו בביתו יוצא בכך; מי שאין מי שמדליק עליו והוא עסוק בפעילות ביטחונית פטור בזמן העיסוק. בשעת הפוגה במחנה או בבסיס שבו הוא שוהה נידונה הדלקה במקום. אוהל המשמש בית לחיילים נחשב כאן למקום מגוריהם, בניגוד לעמדה שאינה רואה בו בית לעניין ההדלקה.
לגבי שטח פתוח או טנק שהחיילים אוכלים וישנים בו, נשמרת ההבחנה בין הנטייה העקרונית לחייב לבין ההנחיה שניתנת בפועל: להדליק בלי ברכה, מתוך התחשבות בדעות אחרות, ורק בהעדר סכנה. אין להפוך את ההתרגשות מן המקרה להוראת הדלקת אש במקום מסוכן.
מחווה של הדלקת נרות עבור חיילים מכלל הציבור אינה מוציאה אותם ידי חובה רק מכוח האחווה הלאומית. אפשר להעריך את המחווה, אך היא אינה שוות ערך להדלקת בני ביתו של החייל או לקיום החובה במקום שבו הוא שוהה.
פתח החצר, חדר המדרגות והחלון
לגבי בניין משותף נשמרת מחלוקת: הרב יוסף קאפח מורה להדליק בחלון, ואילו לדעתי חדר המדרגות הוא כעין חצר, ולכן אני מעדיף את הכניסה הפונה לרשות הרבים. אפשר להוסיף הדלקה ליד הדירה בלי ברכה. מתוארת גם אפשרות של מרפסת הנראית לרחוב בגובה המתאים; אין לקבוע שכל חלון הוא המקום העדיף בכל קומה.
בבית עם חצר לדעתי עדיף פתח החצר הפונה לרשות הרבים, תוך הכרה בכך שיש על מי לסמוך גם בהדלקה בפתח הבית. כשיש מזוזה מימין, הנר משמאל מבטא היקף מצוות; בפתח שאין בו חיוב מזוזה אין אותו שיקול צדדי, ואפשר לבחור את הצד הנוח. כשקיים חשש גניבה או נזק, נידונה הדלקה בפתח הבית בכיוון רשות הרבים.
אין חובה להדליק בכל בית שבבעלות האדם כשאינו נמצא בו. הגעה לבית נוסף בתוך זמן המצווה עשויה להצריך הדלקה מפני החשד, בלי ברכה נוספת; לאחר הזמן אין אותה דרישה כפי שנדונה כאן. גם בהדלקה בפתח נוסף מפני החשד אין חוזרים על הברכה, ובשם הרב יוסף קאפח נאמר שדי שם בנר אחד.
באזור מסוכן אין מחייבים אדם לצאת להדליק בחוץ. מדליקים בפנים, ואם אפשר בחלון הסמוך בלי הסיכון הנדון, אפשר לפרסם כך את הנס. חובת פרסום הנס אינה מתפרשת כאן כדרישה לצאת ממקום מוגן אל הסכנה.
הכנסת החנוכייה לאחר שכבתה בשבת
כדי להתמודד עם החשש לחנוכייה יקרה המונחת בבית זכוכית, מתוארת הכנה של התבנית כבסיס לדבר האסור ולדבר המותר: מניחים בה גם חפץ שיש לו חשיבות ממשית בעיני אותו אדם. אין די בהנחת פרי זניח כתחבולה כשערכו בטל מול יתר התכולה. לאחר כיבוי הנרות נידונה הכנסת התבנית כולה לבית.
הדיון אינו היתר ישיר לטלטל כל חנוכייה שכבתה, ואינו מכריע את כל פרטי דיני בסיס במקום אחר. אם משתמשים בספר כחפץ החשוב, מודגש גם הצורך להגן עליו מפני האש. אין להפוך את הפתרון לשינוי מאולתר לאחר כניסת השבת או להנחת ספר סמוך ללהבה בסיכון.
על הניסים והפרשת חלה מעיסת סופגניות
על הניסים נזכר בברכת המזון, שבה יש ברכת הודאה. אין מוסיפים אותו לברכה מעין שלוש, בין על המחיה ובין נוסחיה האחרים. הדמיון הנושאי לחנוכה אינו מאפשר להעתיק תוספת לכל ברכה.
בשאלת הפרשת חלה נבחן היחס בין דברי הרב יוסף קאפח על סופגנין לבין הלכות ביכורים. מוצעת הבחנה בכוונת הלישה: עיסה שהוכנה מלכתחילה לבישול או לטיגון בלבד פטורה לפי ההבנה המוצגת, ואילו עיסה שנילושה לאפייה וכבר נתחייבה אינה נפטרת מפני שאחר כך החליטו לטגן חלק ממנה. הדברים אינם נקבעים כאן לפי שמה של הסופגנייה בלבד.
כאשר מראש התכוונו לחלק מן העיסה לאפייה ולחלק לטיגון, עולה הצורך לבחור את החלק החייב שממנו יפרישו, ולא להפריש מן הפטור על החייב. הדיון בשמן עמוק מובחן משאלת עצם חיוב החלה: הוא עשוי להיות שייך לברכות, אך אינו מוחק את מה שנקבע בעת הלישה. זהו הפירוש שאני מציע ליישוב דברי הרב יוסף קאפח.
קירוי ההלל והמשמעות האמונית
ראוי לשמר את אמירת ההלל בקירוי (הרמב״ם, משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה, פרק ג) בחנוכה, ובייחוד בשבת שבה ניתן לפנות לכך זמן. אין זה מנהג שנשמר בפועל בכל הקהילות: היו מקומות שלא קיבלו אותו ואף מקומות שחזרו וביטלו אותו. יש לעודד את הציבור לקיימו, ולתכנן את התפילה כך שלא תיפגע ההקפדה על זמנה. חביבות נר חנוכה קשורה למשמעות האמונית של הנס: אור היהדות עמד בסכנה וניצל.
מסקנת הדברים
ההקפדה על נר חנוכה בשעתו מצריכה תכנון וחלוקת אחריות, לא ויתור על זהירות בשבת או בביטחון. לשיטתי, החיוב קשור לאדם ולביתו במובנו המשפחתי והמעשי, ולא לכל נכס שבבעלותו. תנאי אירוח, השתתפות, שעת הפוגה ומקום שהייה נשארים חלק מן התשובה; אין לקבוע זמני הדלקה בלי בירור יציאת השבת ותנאי המקום.
הקשר הארכיון: תאריך הפרסום המקורי שנמסר הוא 8 בדצמבר 2023. שאלות החיילים והמשפחה שפונתה נאמרו על רקע המלחמה באותה תקופה. תאריך הצילום לא אומת.
האם זמן ההדלקה במוצאי שבת מאפשר להדליק בכל שעה בלילה?
לא. יש להשתדל להדליק סמוך ליציאת השבת, ולא לדחות לכל הלילה משום שלא ניתן להדליק בזמן הרגיל. אין להדליק קודם יציאת השבת או בזמן מסופק. ההקפדה על המצווה בשעתה מחייבת תכנון וזהירות, ולא הקדמת מלאכה מתוך חשש להחמיץ את הזמן.
האם אורח בשבת חנוכה צריך לחזור לביתו כדי להדליק במוצאי שבת?
לפי העמדה הננקטת כאן, אורח יכול להשתתף ולהדליק במקום האירוח בזמן ובמקום הראויים, אף שהוא עומד לחזור אחר כך לביתו. ההדלקה עושה את המצווה, ואין צורך שיישאר שם לאורך כל זמן בעירת הנרות. מובאת גם הוראה אחרת המחזירה את המתארח לביתו, אך היא אינה מתקבלת בשיטה זו.
האם בן נשוי המתארח אצל הוריו יוצא בהדלקתם בלי השתתפות?
בן נשוי המתארח עם משפחתו אצל הוריו ואינו סמוך על שולחנם דרך קבע צריך להשתתף בשמן או לזכות בחלק בהדלקה. עצם הכיבוד באוכל אינו מספיק לכך. בעל הבית יכול להקנות לו שותפות, למשל באמצעות הגבהה לשם זכייה כפי שמתואר בשיעור, במקום לבקש ממנו פרוטה. אין הכוונה שיקנה לעצמו את כל החנוכייה.
האם אב שמתארח במקום אחד מוציא את ילדיו השוהים במקומות אחרים?
כאשר האב מתארח וטפל לבעל הבית, אין להניח שהוא מוציא בהדלקת האירוח את בני ביתו הפזורים במקומות אחרים. בנסיבות אלה נאמר שאין אורח מכניס אורח, וכל אחד נבחן לפי חיובו ומקום שהייתו. לעומת זאת, הדלקת האב בביתו כוללת את בני המשפחה הסמוכים על שולחנו, בלי למנות כל שם בנפרד.
האם הדלקת שליח ליד בית ריק נדרשת כשהמשפחה כולה במלון?
לפי שיטת השיעור, כשהמשפחה כולה שוהה במלון היא מדליקה במקום שהייתה ואין צורך למנות שליח רק כדי להדליק בנכס הריק. אין זה חיוב של הבית כחפץ בדומה למזוזה. דין שליחות עצמו קיים, למשל לעזרת אדם שאינו יכול להדליק מחמת חולי; ההסתייגות היא מהפיכתו לחובת הדלקה בבית שאיש אינו נמצא בו.
האם תלמיד ישיבה יכול לסמוך על הדלקת הוריו כשהם מדליקים מאוחר?
אם ההורים אינם מדליקים בזמן לפי שיטת השיעור, יש להדליק במקום השהייה בזמן ובברכה. כאשר מדליקים על התלמיד בבית כראוי, אין עצם לימודיו בישיבה מחייבים הדלקה נוספת. שאלת חדר נפרד מפני החשד נבחנת בנפרד, בלי ברכה.
האם הדלקה ציבורית עבור חיילים מוציאה אותם ידי חובה?
מחווה ציבורית של הדלקה עבור חיילים אינה מוציאה אותם ידי חובה רק מפני שהם חלק מעם ישראל. יש הבדל בינה לבין הדלקת בני הבית או קיום החובה במקום שהות החייל. חייל העסוק בפעילות ביטחונית פטור בזמן העיסוק; בזמן הפוגה נבחנים ביתו, מי שמדליק עליו ומקום שהייתו. אין להפוך את המחווה הנאה למנגנון הלכתי שלא נאמר.
מה עושים כשהאישה מדליקה נרות חנוכה במוצאי שבת והבעל בתפילה?
האישה חייבת בעצמה ויכולה להוציא את הבית בלי מינוי פורמלי לשליחה. לאחר יציאת השבת תאמר ברוך המבדיל בין קודש לחול ותדליק בזמן; ההבדלה תיערך לאחר מכן. נדרשת הסכמה מעשית על סדר הפעולות ועל הזהירות בשבת, כדי שהשתתפות הבעל בתפילה לא תגרום להנחה מוטעית שההדלקה כבר טופלה.
היכן מדליקים במלון כשאסור להדליק בחדרים?
כאשר המלון אינו מרשה הדלקה בחדרים, ההנהגה המתוארת היא להתאסף ולהדליק בפתח הכניסה למלון. יש להבחין בין נר חנוכה לבין נר שבת, שנדון באזור האכילה. אין להפוך את ההדלקה בלובי להיתר להתעלם מכללי המקום או הבטיחות; זו תשובה למקום חלופי כשהחדרים אינם אפשריים.
האם מותר להכניס לבית בשבת תבנית עם חנוכייה שכבתה?
אפשר להכין לפני שבת את התבנית גם לדבר המותר, באמצעות חפץ החשוב באמת לאותו אדם, ולא פרי חסר חשיבות המשמש תחבולה. לאחר כיבוי הנרות אפשר להכניס את התבנית כבסיס לדבר האסור ולדבר המותר. אין זה היתר לטלטל ישירות כל חנוכייה שכבתה; יש להבחין בין התבנית, תוכנה וחשיבות החפץ שהוכן עמה, ולמנוע סיכון אש.
האם מוסיפים על הניסים בברכה מעין שלוש?
על הניסים אינו נוסף בברכה מעין שלוש, לא בעל המחיה ולא בנוסחים האחרים שלה. התוספת נתקנה בברכת המזון בתוך מסגרת ההודאה שלה. זיקת המאכל לחנוכה אינה יוצרת נוסח חדש בברכה שאין בה התוספת לפי התקנה.
מתי עיסת סופגניות פטורה מהפרשת חלה לפי ההסבר בשיעור?
לפי ההסבר המוצע, עיסה שנילושה מלכתחילה לטיגון או לבישול בלבד פטורה, ואילו עיסה שנילושה לאפייה וכבר נתחייבה אינה נפטרת משום שלאחר מכן הוחלט לטגן אותה. אם מראש יועדו חלקים לאפייה ולטיגון, יש לברר את החלק החייב שממנו מפרישים ולא להפריש מן הפטור על החייב. עומק השמן לבדו אינו מכריע את חיוב החלה שנידון בעת הלישה.
כיצד מתחלק חיוב ההדלקה במשפחה שפונתה והוריה וילדיה שוהים במקומות שונים?
בנסיבות שתוארו, האם והילדים הקטנים משתתפים בהדלקת הוריה שאצלם הם מתארחים; האב מדליק בצבא כשבשעת ההדלקה הוא פנוי ובמקום המאפשר זאת; והילדים הגדולים משתתפים בהדלקה בישיבה. לא נקבע מספר ימים שהופך כל אירוח לבית קבוע. כל אחד נבחן לפי מקום שהייתו וחיובו, ואין להרחיב את התשובה לכל משפחה מפונה בלי לבדוק את נסיבותיה.
היכן מדליקים נרות חנוכה בדירה גבוהה לפי הדעות המובאות?
יש שיטות שונות: בחלון, בפתח הדירה ובפתח הכניסה המשותפת. לדעתי, חדר המדרגות נחשב כעין חצר ולכן אני ממליץ על הפתח המשותף למטה, ואפשר להוסיף ליד הדירה בלי ברכה. הרב יוסף קאפח מורה להדליק בחלון ולמדוד את הגובה ממפלס הדירה. אין זו הסכמה של כל הפוסקים.
האם מי שמרותק לבית באזור מסוכן חייב לצאת להדליק בחוץ?
מי שמצוי באזור מסוכן ומרותק לביתו אינו חייב לצאת אל הסכנה כדי להדליק בחוץ, אלא מדליק בפנים. אם אפשר להדליק בחלון הסמוך ללא הסיכון הנדון, זה אפשרי, אך אין מחייבים יציאה מן המקום המוגן לשם פרסום הנס. הדברים נמסרו לפי מצב הסכנה שתואר, ואינם תחליף להערכת הביטחון בפועל.
כיצד מסייעים לאם סיעודית בהדלקה בלי להקדים שלא בזמן?
אין להקדים את הדלקת האם רק כדי להספיק את ההדלקה בבית הבן. יש להדליק לאם בזמן ולחזור הביתה בתוך זמן המצווה, אם המרחק מאפשר זאת. כשאין אפשרות להספיק, מחלקים אחריות: הבן מסייע לאמו ואשתו מדליקה בביתם בזמן.
האם קירוי ההלל נשמר בכל הקהילות בחנוכה?
המנהג לא נשמר בכל הקהילות. אני מצטער על מקומות שלא קיבלו את הקירוי או שחזרו וביטלו אותו, ומעודד לקיימו בחנוכה, לפחות בשבת. במניין שלנו אומרים בחנוכה הלל בקירוי יום יום, ומקדימים את תחילת התפילה כדי להספיק. אין להסיק מכך שכך נהגו בפועל בכל תימן או בכל בית כנסת.
האם משנים את קריאת במה מדליקין בשבת חנוכה כדי להספיק את ההדלקה?
כאשר יש בבית מי שמדליק את נרות שבת וחנוכה בזמן, אפשר לשמור את סדר התפילה, שיר השירים ובמה מדליקין כסדרם. אם אין מי שמדליק, יש להיערך בבית להדלקה ואז להצטרף לתפילה ככל האפשר; אין להתעלם מכך שסדר מאוחר עלול לפגוע במצווה. לקריאת במה מדליקין מיוחסת גם משמעות של חיזוק תורה שבעל פה, ולא תזכורת טכנית בלבד.
מדוע מתוארת מצוות נר חנוכה כחביבה במיוחד?
חביבות המצווה נובעת מן המשמעות האמונית של הנס: היהדות הייתה בסכנת אבדן והתבוללות וניצלה. הנר מבטא את המשכיות האמונה והזהות, ולא רק זיכרון לכמות שמן שהספיקה.
האם מקדימים הדלקת חנוכה כדי לפתוח בית כנסת ללימוד ילדים?
אין להקדים את ההדלקה רק כדי לפתוח את בית הכנסת ללימוד הילדים. יש לתאם את הלימוד כך שלא תיפגע הדלקת נרות חנוכה בזמן. בערב שבת מתארגנים להדלקה סמוך לשקיעה ככל שמתאפשר בלי חשש חילול שבת.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
נר חנוכה מפיץ ריח: האם ההנאה מהריח אסורה?
שלושה ספרי תורה בשבת אחת: מה קודם ומה מפטירים?
האם נשים אומרות הלל בחנוכה ובראש חודש לפי הרמב״ם?
כיצד מבחין הרב בין קביעת הלל בחנוכה להלל ביום העצמאות?
שלום הרב.
קראתי בתשובות הרב שיהודי תימן (הנוהגים כמו מארי) לא נהגו לקרוא הלל ביום העצמאות כי רק נביאים או סנהדרין יכולים לקבוע הלל.
שאלתי היא מה לעניין חנוכה? שהוא נקבע לאחר תקופת הנביאים והסנהדרין אך אנו אומרים בו הלל?
האם תלמיד ישיבה צריך להדליק או להשתתף בפרוטה בישיבה כשבביתו עלולים להדליק נרות חנוכה באיחור?
שלום הרב,
אני לומד בישיבה וחלק מימי חנוכה אני נשאר שם.
אני יודע שאני סומך על הנרות שמדליקים לי בבית ולכן אני לא מדליק אצלי.
אבל, בעקבות מקרה שקרה שנה שעברה הבנתי שבבית שלי עשוי להיות מצב, בגלל כל מיני סיבות, שמדליקים את הנרות מאוחר יחסית (19 בערב או אפילו יותר)
האם יש צורך שאני אדליק/אשתתף בפרוטה בישיבה בזמן ההדלקה או שאין צורך?
מה קודם כשזמן הדלקת נרות חנוכה בבית מתנגש עם תפילה במניין היחיד הזמין?
שלום רב כבוד הרב,
הבנתי מתשובתך לכמה שאלות שאת החנוכייה רצוי להדליק כמה שיותר קרוב לשקיעה ועד 30-40 דקות ממנה.
אשמח לשאול לגבי מקרה בו בית הכנסת בו אני מתפלל מתחיל תפילת מנחה 10 דקות לפני השקיעה, אחריה מדליק חנוכייה ולאחר מכן מתפלל ערבית. אני מגיע הביתה אחרי התפילה בערך 45 - 55 דקות לאחר השקיעה.
אין לי אפשרות להגיע למניין אחר. האם אני יוצא ידי חובה בהדלקה בבית הכנסת? האם אני אמור להדליק גם בבית?
אשמח לדעת מה עליי לעשות:
א. במקרה שיש מישהו אחר בבית באותו זמן. האם הוא יכול לכוון להוציא אותי או שצריך לחכות לי?
ב. במקרה שאין אף אחד בבית באותו זמן
שמן שהוכן לנרות חנוכה ולא הודלק: האם מותר להשתמש בו?
אבלות וחנוכה: האם אפשר לומר הלל ולברך שהחיינו?
מה אומרים בסעודת הודיה בחנוכה לאחר אירוע מוחי, והאם משלבים אזכרה לאם?
רציתי לשאול את הרב, אני עושה סעודת הודיה בזאת חנוכה עקב אירוע מוחי שעברתי אמנם אני באמצע טיפול ושיקום מצד אחד ומה אומרים להודיה, מצד שני באותו מעמד רציתי לעשות אזכרה לאימא שלי, ולאזכרה מה אני אומר בזאת חנוכה?
פורסם במקור ב־8.12.2023. תאריך הצילום ושעתו לא אומתו. המאמר והשאלות והתשובות נערכו מתוך השיעור, ואינם תמליל מילולי או תשובות חדשות. במקומות שבהם הוצגו דעות שונות או הסתייגויות הן נשמרו. השעות שנאמרו בהקלטה שייכות לזמנה ולמקומה ואינן לוח הדלקה עדכני.