האם קידוש באמצע סעודה מהוה הפסק וחייב לברך ברהמ"ז לפני הקידוש ו"המוציא" לאחר הקידוש?
לשיטת המחייבים לחזור ולברך "המוציא" בגלל שקידוש מהוה הפסק, האם חייב לברך ברהמ"ז לפני הקידוש?
אם הקידוש אינו מהוה הפסק האם יוכל לסמוך על ברכה ראשונה ולא חייב לחזור ולברך "המוציא"?
באלו נסיבות לא יחשב הפסק ולא יתחייב שוב בברכת "המוציא" ולא בברכת "בורא פרי הגפן" על יין הקידוש?
האם יש הבדל בין מצב שהחליטו להפסיק לאכול ואחר הקידוש נמלכו בהם לבין מצב שבקשו להפסיק זמנית רק לצורך הקידוש?