ט' באב שחל בשבת או במוצ"ש - כיצד יש לנהוג ע"מ שלא לפגוע בקדושת השבת?

תמצית ומסקנות ממקורות הלכתיים בנוגע לתשעה באב שחל בשבת וערב תשעה באב שחל בשבת

מסמך זה מסכם את הנושאים העיקריים וההלכות החשובות העולות מהמקורות שהוצגו בנוגע להתנהלות בתשעה באב שחל בשבת ובערב תשעה באב שחל בשבת. הדיון מתמקד בעיקר בסעודה המפסקת, בלימוד תורה, ברחיצה, בנעילת הסנדל ובמלאכה.

סעודה מפסקת בערב תשעה באב שחל בשבת:

• דעת רבנו (הרמב"ם): בערב תשעה באב שחל בשבת, מותר לאכול ולשתות כרגיל, ואף לערוך סעודה מלאה ("אפילו כסעודת שלמה"). בתשעה באב עצמו שחל בשבת, אין מנהגי אבלות ("אינו מחסר כלום"), כדי להדגיש שאין אבלות בשבת.
• שולחן ערוך (אורח חיים, סימן תקנ"ב, סעיף י'): אם תשעה באב חל ביום ראשון או נדחה לאחר השבת, אוכלים בשר ושותים יין בסעודה המפסקת, ועורכים סעודה מלאה.
• הערת הרמ"א והמשנה ברורה: יש להפסיק את הסעודה המפסקת "מבעוד יום" (קודם השקיעה), בניגוד לשאר שבתות בהן ניתן להמשיך את הסעודה השלישית לתוך בין השמשות. המשנה ברורה מדגיש שיש להודיע זאת להמון כדי שלא יטעו.
• הסבר מדוע אין זה נחשב לאבלות מוקדמת: מאחר שהאדם שבע ולא מוגבל במאכלים בסעודה המפסקת, ההפסקה המוקדמת אינה נחשבת להפגנת אבלות בפרהסיה, שאסורה בשבת. הדבר דומה לאדם שקשה לו לאכול הרבה מטעמי בריאות ואינו מקיים עונג שבת במאכלים משובחים, ואין זה נחשב פגיעה בכבוד השבת כי ההלכה נקבעה לפי הסטנדרט הרגיל.
• הנהגה למעשה: יש לנהוג על פי הגהת הרמ"א ולהפסיק את הסעודה המפסקת מבעוד יום.

דיני תשעה באב עצמו שחל בשבת:

• הרמב"ם מציין כי בתשעה באב שחל בשבת "אינו מחסר כלום", כלומר אין לנהוג בו מנהגי אבלות.

הלכות נוספות הנוגעות לערב תשעה באב שחל בשבת:

• רחיצה, שיחה של תענוג, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה: עד בין השמשות של ערב תשעה באב (בחול), מותרים דברים אלו. ביום חול, נהגו לחלוץ נעליים קודם אמירת "ברכו".
• בשבת: אין להפגין אבלות בפרהסיה. לכן, אדם הולך עם נעליו מביתו לבית הכנסת, ורק בזמן "ברכו" חולץ. שליח ציבור חולץ קודם.
• בזמננו (נסיעה ברכב): ראוי לדחות את תפילת מוצאי שבת ברבע שעה לאחר צאת הכוכבים, כדי למנוע חשש חילול שבת על ידי אנשים המגיעים ברכב. מן הראוי שאדם יחליף לבגדי תשעה באב בביתו לפני צאת השבת.

לימוד תורה בערב תשעה באב שחל בשבת:

• דעת הרמ"א (סימן תקנ"ג, סעיף ב'): נהגו שלא ללמוד בערב תשעה באב מחצות ואילך, אלא דברים המותרים בתשעה באב. לכן, אם חל בשבת, אין אומרים פרקי אבות, ולא מטיילים.
• ביקורת על דעת הרמ"א: מור דוד משרקי השמיט חלק זה בהגהותיו. רבים חלקו על הגהה זו. המשנה ברורה מסביר שהטעם לאיסור לימוד תורה רגילה הוא משום שהתורה משמחת את הלב, ולכן יש ללמוד רק דברים מצערים או המותרים בתשעה באב (כמו הלכות האבלות).
• דעות אחרות: הרש"ל למד בעצמו לאחר חצות והתיר לאחרים, בטענה שאסור להפגין אבלות בשבת ויש ללמוד תורה כרגיל. גם הגאון בביאורו והמאמר מרדכי הביעו הסתייגות מהמנהג, בטענה שהוא עלול להביא לביטול תורה, כי ההמון לא יודע מה מותר ללמוד ומפסיק לגמרי.
• מנהג למעשה: נראה שמי שרוצה להקל בלימוד תורה בערב תשעה באב שחל בשבת, אין מוחים בידו. אדרבה, בשבת מותר ללמוד כל מה שלבו חפץ, וזהו כלל גדול בלימוד תורה.
• המלצה מעשית: בערב תשעה באב שחל בשבת, מומלץ ללמוד הלכות התענית כדי לדעת כיצד להתנהג בתשעה באב עצמו. לימוד הלכות הנוגעות לאותו זמן מותר ואף רצוי בכל מועד. אם ליבו של אדם חפץ לעיין בסוגיה הלכתית שאינה קשורה לתשעה באב, אין איסור בדבר.

סיכום:

כאשר ערב תשעה באב חל בשבת, יש לנהוג כרגיל בסעודה השלישית, אך להקפיד לסיים אותה מבעוד יום. בתשעה באב עצמו שחל בשבת, אין לנהוג כלל מנהגי אבלות. בנוגע ללימוד תורה בערב תשעה באב שחל בשבת, קיימות דעות שונות, אך נראה שהנוהג המקל ולומד כרגיל בשבת הוא בעל בסיס הלכתי, במיוחד לאור העובדה שאסור להפגין אבלות בשבת. עם זאת, מומלץ לנצל את הזמן ללימוד הלכות תשעה באב כדי להתכונן כראוי לצום