לולב הדס וערבה, האם יש בהם קדושת שביעית ומהם הפרטים הפוסלים בהם?

תמצית נושאים ורעיונות מרכזיים מתוך הקלטת "081006hy.MP3"

הקלטת עוסקת בעיקר בדינים הנוגעים לארבעת המינים (אתרוג, לולב, הדס וערבה) ובפרט בהקשר של קדושת שביעית ובדינים המיוחדים לכל מין בפני עצמו, תוך התמקדות בפסיקותיו של "מורי" (רבו/מורהו של הדובר) ובשיטת רבנו (הרמב"ם).

נושאים מרכזיים:

1. קדושת שביעית בשלושת המינים (לולב, הדס וערבה):

• הדובר מציין כי הדיון באתרוג מתייחס הן לכשרותו למצווה מצד עצמו והן מצד דיני שביעית, אך הדיון הנוכחי מתמקד בלולב, הדס וערבה מצד דיניהם המיוחדים וכן מצד דיני השביעית.
• הנקודה המרכזית היא האם שלושת המינים הללו שנטעו וגדלו בשנה השישית ונקטפו בשביעית, או שגדלו בשביעית ונלקטו בשמינית, נושאים קדושת שביעית.
• מורי טוען, בהתבסס על דברי האור שמח (בהתייחס לסוגיה במסכת פרה אדומה), כי כיוון שהלולב, ההדס והערבה נלקטים לצורך מצווה, דינם כנלקטים לצורך עצים ואין בהם קדושת שביעית כלל ועיקר.
• הדובר מדגיש כי אין לחשוש בדיני לולבים שגדלו בשביעית, בין אם הם ממחובר לקרקע ובין אם לא, כי הם נחשבים כעצים לצורך המצווה. אותו עיקרון חל גם על ערבה והדס.
• ציטוט מרכזי: "כיוון שהלולב נלקט לצורך מצווה הוא כנלקט לצורך עצים... הרי הוא עץ ואין בו קדושת שביעית כלל ועיקר."

1. דיני אזוב והקשר להלכות שמיטה של רבנו:

• הדובר מביא דיון משנה במסכת פרה (פרק יא משנה ח) בנוגע לדין אזוב שניקט לצורך עצים, אוכלים או חטאת (מצווה).
• במקרה של קיטוף לעצים, אם נפלו על האזוב משקים, הם אינם מכשירים אותו לקבל טומאה והוא נשאר כשר לשימוש. במקרה של קיטוף לאוכל, אם נפלו עליו משקים, הוא נפסל מטומאה גם אם נגבו.
• המחלוקת בין התנאים (רבי מאיר מול רבי יהודה, רבי יוסה ורבי שמעון) נוגעת לדין קיטוף לחטאת (למצווה). רבי מאיר סובר שהוא כקיטוף לאוכלים (מקבל טומאה), ואילו החכמים האחרים סוברים שהוא כקיטוף לעצים (אינו מקבל טומאה).
• רבנו (הרמב"ם) פוסק כדעת החכמים שקיטוף למצווה הוא כקיטוף לעצים.
• האור שמח מצביע על כך שמהלכה זו באזוב ניתן להבין את הכרעת רבנו בהלכות שמיטה ויובל בנוגע ללולב. כשם שרבנו פסק בעניין האזוב כדעת הסתם (בניגוד לרבי מאיר), כך הוא פסק לגבי לולב הנלקח מעם הארץ בשביעית שאין בו קדושת שביעית.
• ציטוט מרכזי (דברי האור שמח): "דע שמזה אתה תבין מה הכראת רבנו בהלכות שמיטה יובל... כי כמו רבי מאיר וסק מסתם ביחס ללולב רבנו פסק לולב כמו בסתם משנה..."

1. הידור במצוות לולב:

• בעקבות פסיקת "מורי" בשיטת רבנו, ישנה הקפדה יתרה בלולב.
• אם נחתכה או נטלה ה"תיומת" (העלה המרכזי שצמוד לעלים הסובבים אותו) אפילו מעט, הלולב פסול. זה חמור יותר מהפסק בשולחן ערוך המתיר רוב עלים עם תיומת שלמה.
• יש לבדוק את העלה האמצעי העליון שלא יגיע עד לצוואר (החיבור בין העלים).
• גם אם לא נטלה התיומת, אם נפער פער בין העלה האמצעי לעלים שלימינו ולשמאלו כך שהוא נראה כשני לולבים, הלולב פסול.
• הדובר מדגיש כי דין התיומת הוא מיוחד ויש לדקדק בו מאוד לפי שיטת "מורי".

1. דיני הדס:

• ההדס חייב להיות "משולש" - שלושה עלים יוצאים ממקום אחד לאורך רוב גובהו