לולב הדס וערבה, האם יש בהם קדושת שביעית ומהם הפרטים הפוסלים בהם?

ביחס לאתרוג כשרותו למצווה לארבעת המינים הם מדין של אתרוג על המיחד שבו והן מדין השביעית והיום נעסוק בעניין לולב חדס וערבה הם מצד דיני לולב הדס וערבה המיוחדים לכל אחד מהם והם מבחינת דין השביעית חיל בשביעית ביחס לשלושת מינים אלו מעניין אותנו אם נטעו וגדלו בשישית ונקטפו בשביעית או אם גדלו בשביעית ונלקטו בשמינית בכל מקרה אין בהם קדושת שביעית מורי טוען שה קור שמש מפתח לכל העניין הוא כפי שהתיינו האור שמח נמצא במסכת פרה אדומה מסכת פרה כלומר במשנה במסכת ספרה פרק יא משנה ח ביחס לאזוב האזוב שמזים בו נאמר עליו הדברים הבאים נאמרו עליו הדברים הבאים אזוב שהזה בו כשר לטהר בו את המצורה לקיטו לעצים ונפלו עליו משקין מנגבו והוא כשר לקטול אוכלין ונפלו עליו משקין אף על פי שנגבו פסול כלומר אם האזוב הזה ליקט אותו לצורך עצים אדי גם אם נפלו עליו משקין אין אותם משקים מכשירים אותו לקבל טומאה כי הוא עץ הוא לא אוכל ולכן רק מנגב את המשקה והוא כשר בשביל לעשותזות בו אבל אם ליקתו לא אוכלים יש לו דין של אוכל ואם נפלו עליו משקין אף על פי שנגבו פסול אבל יש עוד מצב לקיתו לחטת, כלומר לצורך המצווה. זה תכלית שלישית. לקטול עצים, לקטול לאכלים, לקטולחטת, כלומר לקטול למצווה. כאן באנו למחלוקת תנאים. רבי מאיר אומר כנקת לאוכלים דברי רבי מאיר. כלומר אם לקתו למצווה כאילו לקתו לא אוכלים. אז אם הוא רטוב במשקה אז הוא נפסל כי הרי הוא מקבל טומאה. רבי יהודה ורבי יוסה ורבי שמעון אומרים לא נכון. אם ליקט את האזוב לצורך מצווה הוא כנלקט לעצים לא כנקט לאוכלים ואז גם אם הוא נרצה במשקה הוא לא נפסל מנגב את המשקה והוא כשר ורבנו אומר אין הלכה כ רבי מאיר וכך באמת הוא פסק ב חות פרה אדומה פרק 11 הלכה זן כתב רבנו אזוב שלקתו לעצים ונפלו עליו משקין מנגבו והוא קשה להזיה לקטו אוכלים ונפלו עליו משקין אף על פי שנגבו פסול שערי נטמע להזיה שכל המשקים וכל האוכלים וכל כלים הרי הם כטמאים לאינן חטת כמו שיתבאר כיטול לחטת כלומר לצורך מצווה לא לעצים ולא לאכים אלא לצורך מצווה הרי זה כנקט לעצים כלומר פסק הלכה כמו התנאים בניגוד רבי מאיר ואם נפלו עליו משקין מנגבו הוא מזה בו והאור שמח מעיר על ההלכה הזו ואומר דע שמזה אתה תבין מה הכראת רבנו בהלכות שמיטה יובל רבנו בהלכות שמיטיו יובל התעלה מן הסוגיה במסכת סוכה כי כמו רבי מאיר וסק מסתם ביחס ללולב רבנו פסק לולב כמו בסתם משנה שהלולב אם הוא קונה בשביעית א אתרוג ולב הלוקח לולב מעם הארץ פרק ח מלכות שמיטה הלכה יא הלוקח לולב מעם הארץ בשביעית נותן לו את רוג מתנה ואם לא נתן מבליע לו דמי אתרוג בדמי הלולב משמע שהלולב אין בו שום קדושה שביעית ולא חלק רבנו כמו שניסו בגמרא לחלק מסכת סוכה בין לולב שניטה בשביעית בשישית ונקטף בשביעית או גדל בשביעית ונלקט בשמינית רבנו לא חלק למה כי כיוון שהלולב נלקט לצורך מצווה הוא כנלקט לצורך עצים מל גדל בשישית ונקטף בשביעית מל גדל בשביעית ונלקט בשמינית כיוון שהוא נלקט למצווה כן נלקט לעצין דמה הרי הוא עץ ואין בו קדושת שביעית כלל ועיקר ולכן אין לחשוש בדיני לולבים שגדלו בשביעית לא משנה בין מחרות האדמה בין לא מכרות האדמה אין שום חשש וכך אותו דבר גם כן ערבה אותו רעיון ואותו דבר גם לגבי חדש מחר והוא נלקט למצווה כנקט לעצים ואין בו קדושת שביעית יש לומר לגבי הדס שהרבה הסתפקו שמה אולי ההדס יש בו קדושת שביעית בגלל שהוא ריחני והרי מצאנו שהורד יש בו קדושת שביעית אבל על כך כבר חשיבנו מלפני שנים רבות את ההבחנה בין ורד ובין הדס הורד עצו אינו רחני והורד הוא כמו פרי של עץ. אלא מה? הפרי נועד לאכילה והפרי הזה שנקרא ורד הוא נועד לריח. אז החמירו בורד שיהיה לו כאילו דין אוכל. אבל מה שאין כן ההדס עצו רחני. הוא לא נלקח בשביל הפרותיו אלא עצו בעצו ריחני לא גזרו על ריחו כדין כדין מאכל והוא וכן דין עצים לו ואין בו קדושת שביעית נמצאנו למדין כל שלושת המילים הללו לולב הדס וערבה לא משנה לנו מתי גדלו בשישית מנכתוב בשביעית גדלו בשביעית נלקתו בשמינית אין בהם קדושת שביעית אשר לזהירות שאנחנו צריכים להיזהר באופן מיוחד בלולב. בדרך כלל לאים רגילים אז כשעדיין הם כולם מלאים והם כמו שרבית אין מה לחשוש. אבל אנחנו בעקבות הפסיקה של מורי בשיטת רבנו מאוד מאוד מחמירים שאם נחתכה התיומת נטלה התאומת אף לא כמו שנפסק בשולחן ערוך רוב העלים שנטלו הטימת שלהם אלא אחת טומת אחת ולכן בדרך כלל בצדדים כשזה עדיין שהם הם מלופפים זה עם זה אין שום בעיה אלא לבדוק למעלה את העלי האמצעי אם זה כבר מגיע עד לציומת לא לקחת אותו לא מבי נסדק נסדק זה משהו אחר נסדק אפילו אם אין מום בעלי האמצעי שום חתך שום כלום אלא שהמרחק בין העלה האמצעי לעלה של ידו שאמור להיות צמוד אליו בין מימינו בין משמאלו נפער פער ביניהם באופן כזה שהוא כבר נראה כשני לאבים אז הוא פסול גם אם לא נטלה תיומת אבל התיומת רבותיי זה דין מיוחד ולפי מורי צריך לדקדק בה מאוד אז כאמור את זה צריך לראות, לא יותר. עד כאן מבחינה מעשית עכשיו לגבי ההדס. ההדס חייב להיות משולש שהשלושה עלים יוצאים מכאן אחד והוא צריך להיות בגודל מינימלי שלושה טפחים. לכן לעולם חוט ההדס מלמעלה למטה. לא מלמטה למעלה אלא מלמעלה למטה. אם מצאתם שלושה טבחים אפילו שמתחת לזה כבר זה שותה כגון על אחד קופץ למעלה למטה אין שלושה עלים כאן אחת חיתו את המקום שבו אתה מגיע לשלושה טבחים ויש לך מצווה כהלכתה מהודרת היה ולא מצאת הדס בגודל שלושה טבחים אומר מורי אפשר להקל בחצי טפח מספיק שפחים וחצי החצי טפח האחרון חצי טפח האחרון אם שם אנחנו מקלים שהוא שותה יש ליטול את העלים השוותים ואז הוא כשר זה במדה ולא מצאנו בגודל שלושה טפחים לא כמו אלה שפוסקים די ברובו ולא משנה איפה מגלים את העלים השוותים באמצעיתו או למעלה או למטה אלא אנו מחמירים דווקא למטה אנחנו מכשירים ברובו ולא באמצעיתו ולא מלמעלה כי אחרת זה לא נקרא המין היה ויש לנו הדס בין שני עלים שני עלים אז אף שרמה בנסיבות מסוימות מכשיר אנו פוסמים לחלוטין זה בנוגע להדס פער הבא מספיק רק שיהיה המין של ערבי נחל אף שלא גדל בנחל הרי זה כשר כמובן ל אוג לכך שיהיה בה את השיעור המינימלי שלושה ענפים א שלושה טפחים רבי חני בגשומר סדר בפס