האם יש להפריש תרו"מ על אתרוגים שגדלו בשמיטה ונלקטו לאחריה?

תמצית עיקרי הדברים מתוך "081005hy.MP3" בנושא אתרוג לסוכות

הקלטה זו עוסקת בהלכות אתרוג לקראת חג הסוכות, תוך התמקדות בשאלות הנוגעות לשנת השמיטה, תרומות ומעשרות, דיני ערלה, ואופן השימוש והשימור של האתרוג. הדובר מציג גישות שונות של פוסקים ומביע את דעתו בנושאים אלו.

1. קטיף האתרוג לפני או אחרי ראש השנה בשנת השמיטה:

• המלצת הדובר: לקטוף את האתרוג לפני ראש השנה.
• הנימוק: למנוע הסתבכות עם חובת תרומות ומעשרות. "ולכן היה מוטב לכתוף לפני ראש השנה כדי שבעיית התרומות מעשרות לא תפריח לנו."
• דעת הגאון הרב עובדיה יוסף: המליץ לקטוף אחרי ראש השנה כדי להימנע מבעיית קדושת פירות שביעית.
• הסבר הדובר לשיטתו: לשיטת רבנו, האתרוג קדוש בקדושת שביעית בין אם נקטף לפני סוף השביעית ובין אם מיד אחרי צאת השביעית. "בין כך ובין כך, לפי שיטת רבנו, האתרוג, בין אם כטפנו אותו לפני סוף השביעית ובין גם מיד אחרי צאת השביעית הוא קדוש בקדושת שביעית."
• הבעיה בקטיף לאחר השביעית לשיטות אחרות: חשש לחובת תרומות ומעשרות, וספק באילו תרומות ומעשרות חייבים (מעשר שני או מעשר עני). "אם הוא כותב אחרי השביעית אזי נכנסנו לבעיה כפולה ומכופלת איזה א א' אם חייב בתומות מעשרות ואם הוא חייב בתרומות מעשרות, באלו תרומות מעשרות הוא חייב."

2. אתרוגים מ"היתר מכירה" בשביעית:

• דעת הסוברים "היתר מכירה": כיוון שהאתרוגים היו ברשות גוי, אין בהם קדושת שביעית.
• השלכה לשיטתם: אם אין קדושת שביעית, האתרוגים חייבים בתרומות ומעשרות גם בשביעית.
• טענת הדובר: גם במכירה לגוי, קדושת ארץ ישראל לא פוקעת, ולכן אתרוג משדה של גוי הקדושה בקדושת ארץ ישראל - הפרי קדוש בקדושה שביעית ופטור מתרומות ומעשרות בשביעית ובמוצאי שביעית. "ולכן יהודי שכוטף אתרוגים משדה של גוי שהיא קדושה בקדושת ארץ ישראל, הפרי הזה קדוש בקדושה שביעית וממילא אין עליו חובת תרומות מעשרות כי הוא קדוש בקדושת שביעית."
• מחלוקת במוצאי שביעית: יש הסוברים שבמוצאי שביעית האתרוגים חייבים בתרומות ומעשרות.
• המלצה לקונה מהיתר מכירה: אם נקטפו לפני השביעית - פטורים. אם נקטפו אחרי השביעית - יש להפריש תרומות ומעשרות לחומרה ללא ברכה.

3. שלוש הערות נוספות ביחס לאתרוג:

• א. חשש ערלה:אתרוג מקטיף פרטי: יש להיזהר מאוד מערלה (אתרוג שגדל בתוך שלוש שנים מנטיעת האילן - אסור באכילה, הנאה ואין יוצאים בו ידי חובה). "אז צריך להיזהר מאוד מפני עורלה. כיוון שאתרוג שגדל בתוך שלוש שנים מאז נטיאת האילן, אז היו עורלה, אסור באכילה, אסור בהנאה ואין יוצאים בו ידי חובה."
• אתרוגים הנקנים בשוק: בחזקת שאין בהם חשש ערלה.
• אתרוגי אוצר בית דין: קדושים בקדושת שביעית בין אם נכתבו בשביעית ובין אם לא, מותרים באכילה ולשיטת הדובר אין צורך בתרומות ומעשרות גם אם נכתבו בשמינית. מי שמוצא בשמינית - יפריש תרומות ומעשרות לחומרה.
• ב. אתרוג מרוסס:יש אתרוגים שמרוססים בחומר חזק שאוסר אכילתם באופן זמני ("ונשמרתם מאוד לנפשותיכם").
• פסק הרב ווסרמן: מותר להשתמש באתרוג זה למצווה כיוון שיש שלב בו יהיה ראוי לאכילה. "אלא כיוון שיש שלב שהוא יהיה ראוי לאכילה לכן מותר הוא וקשר הוא למצווה." זאת למרות חומרת איסור "ונשמרתם נפשותיכם".
• ג. שימוש חוזר באתרוג משנה שעברה:אם האתרוג נשמר היטב במקפיא ולא נרקב, ניתן להשתמש בו למצווה גם אם כבר השתמשו בו בשנה שעברה. "אזי יכול הוא להשתמש בו למרות שהוא כבר השתמש בו למצווה בשנה הקודמת זה לא מעלה ולא מוריד."
• נהגו לשמור אתרוגים משנה לשנה אם היו יפים וחסרו אתרוגים חדשים. "וכן אתרוג נשמר משנה לשנה אף שכבר השתמשו בו ל מצווה פעם אחת יכולים לחזור בו ולהשתמש בו למצווה פעם שנייה."

4. הערה סופית:

• רבי חנינא בן גמליאל אמר שאין רואים את האתרוגים המורסים ולא את אלה שלא הורסו. (נראה שהכוונה להבחנה חיצונית).

הדובר מציג גישה מקלה יחסית בנוגע לחובת תרומות ומעשרות באתרוגי שביעית, גם לאחר תום השביעית ובאתרוגים שנמכרו לגוי, תוך הסתמכות על שיטת רבותיו. הוא מדגיש את הצורך להיזהר בנושא ערלה באתרוגים מקטיף פרטי ומביא פסק הלכה מעניין בנוגע לשימוש באתרוג מרוסס. לבסוף, הוא מתייחס לאפשרות השימוש חוזר באתרוג משנה שעברה