כיצד לנהוג בברכת "דיין האמת" בשבת ויו"ט? היש לברך אותה גם בשלב הקריעה לאחר השבת?

תמצית נושאים ונקודות עיקריות מתוך הקלטת "081116hy.mp3"

הקלטת עוסקת בשאלה ההלכתית של ברכת "דיין האמת" וקריעה בעת פטירה, במיוחד כאשר הפטירה מתרחשת בשבת או ביום טוב. הדובר מציג מספר שאלות מרכזיות ומביא תשובות ודעות שונות ממקורות הלכתיים מגוונים, בעיקר מקרב הראשונים והאחרונים, תוך התייחסות מיוחדת למנהג יהודי תימן.

השאלות המרכזיות שהועלו:

1. האם מותר לברך "דיין האמת" בשבת או ביום טוב?
2. האם לאחר שפטירה התרחשה בשבת או ביום טוב ולא ניתן היה לקרוע, יש לחזור ולברך "דיין האמת" בעת הקריעה במוצאי שבת או יום טוב?

עיקרי הדברים והדעות שהובאו:

• ברכת "דיין האמת" בשבת ויום טוב:
• הדובר מביא דעה של ראשונים, כפי שמובא בספר "מלמד להועיל" בשם "הרוקח", שמברכים "דיין האמת" בשבת וביום טוב. הטעם לכך הוא שהברכה היא ברכת הודאה לקדוש ברוך הוא ואינה תחינה או תחנונים.
• "מברכים דיין האמת בשבת וביום טוב לברכה למצוותה בזמנה נוהג לעולם כלומר מה זה דיין האמת זה ברכת הודעה לקדוש ברוך הוא. זה לא תחינה, זה לא תחנונים, אלא הודעה לקדוש ברוך הוא. וזה זמנה שהרי הוא רואה יציאת נשמה ולכן אין לטחות אותה וצריך לברך אותה ביום שבת."
• הדובר מציין כי גם "שבולי הלקט" מביא בשם רבינו שגם בשבת ויום טוב, אם אומרים "אתדוק הדין נאה הדבר" (כלומר, הצדקת הדין), זה נאה, אך אין אומרים זאת בפועל בשבת ויום טוב מפני עוגמת נפש ופגיעה בעונג היום. לעומת זאת, ברכת "דיין האמת" היא נוסח קצר ולכן מותר לאומרה.
• "אבל ברוך דיין האמת הוא נוסח קצר. ברכה תודעה לשם וזה ברכה בזמנה שזה ודאי ודאי אומרים אותה גם בשבת או ביום טוב."
• הדובר מוסיף כי דעה זו קיימת גם בספר התניא ומובאת גם על ידי גאונים אחרונים כמו בעל "סידור בית יעקב" וה"חכמת אדם", שפסקו שמברכים "דיין האמת" בשם ומלכות אפילו בשבת ויום טוב.
• המסקנה היא כי נראה שמותר ואף צריך לברך "דיין האמת" בזמנה, אפילו בשבת ויום טוב, ואין לחשוש מכך.
• ברכה בעת קריעה במוצאי שבת או יום טוב:
• הדובר מביא בשם רבי שלמה איגר שאין לברך "דיין האמת" בשעת הקריעה במוצאי שבת או יום טוב, אם כבר בירך בשעת יציאת הנשמה.
• "לא יברך בשעת הקריאה. זאת אומרת מספיק שהוא כבר ברך בשעת יציאת נשמה."
• הדובר מסביר כי המנהג הקדום והמדויק, כפי שהיה נהוג בקרב יהודי תימן, הוא שברגע שאדם רואה יציאת נשמה או שומע את הבשורה הרעה, והיא שעת חימום, הוא קורע ומברך "דיין האמת", וזה מכסה הן את הבשורה הרעה, הן את ראיית יציאת הנשמה והן את הקריעה עצמה.
• עם זאת, מציין הדובר כי כיום, בהשפעת מנהגי עדות אחרות, יש הנוהגים לדחות את הקריעה עד לאחר אמירת צידוק הדין ולפני הקבורה, ואף לאחר הקבורה.
• הדובר מדגיש כי ברכת "דיין האמת" איננה ברכה על הקריעה עצמה, אלא על השמועה הרעה או ראיית יציאת הנשמה. לכן, אם הקריעה מתבצעת בשעת חימום, זה מתאים, אך אם לא, קורעים בלי ברכה נוספת, מכיוון שהברכה כבר נאמרה בזמן המדויק.
• דעות הרדב"ז והחתם סופר בנוגע לקריעה במוצאי שבת:
• הדובר מביא את דעת הרדב"ז והחתם סופר שאם אדם נפטר לו קרוב בשבת, אין לקרוע במוצאי שבת, מכיוון שאין זה כבר "שעת חימום". לשיטתם, הקריעה צריכה להיות בשעת יציאת הנשמה.
• "והועיל וכבר אין זה שעת חימום. עד כדי כך שיטתם הייתה שהקריאה בשעת חימום. שועיל לצאת הנשמה הייתה ביום שבת והוא לא יכול לקרוע ביום שבת אסור לקרוע ביום שבת אז ממתינים עד מוצאי שבת אבל מוצאי שבת אומר הרבז כן החתם סופר שזה כבר אין השעת חימום ואין קורעים."
• הבחנה בין קרוב משפחה למי שראה יציאת נשמה:
• הדובר מבאר כי אם אדם שאינו קרוב משפחה ראה יציאת נשמה, הוא חייב לקרוע ולברך "דיין האמת". אך אם הפטירה הייתה בשבת והקריעה נדחתה למוצאי שבת, ייתכן שלדעת הרדב"ז והחתם סופר כבר אין לקרוע, כי עבר זמן הראייה.
• לעומת זאת, קרוב משפחה קורע גם לאחר זמן, מכיוון שהקריעה עבורו היא גם דין אבלות, במיוחד עבור בן או בת המתאבלים על אב או אם. הם יכולים אף להחליף בגד קרוע בתוך השבעה ולקרוע בגד אחר.
• מסקנה סופית:
• ניתן וצריך לברך "דיין האמת" בזמן האמיתי של השמועה או ראיית יציאת הנשמה, אפילו בשבת ויום טוב.
• אם מדובר בקרוב משפחה חי באבל, הוא יקרע במוצאי שבת, אך ללא ברכה נוספת אם כבר בורכה הברכה בזמנה.

בסיום דבריו, הדובר מביא את דעתו של רבי חנן הגש (ייתכן ששם המשפחה אינו ברור בהקלטה)