בנסיבות של ברכת המזון וברכת חתנים, האם חייב לברך על שתי כוסות יין?

תמצית נושאים ורעיונות מרכזיים מתוך הקלטת "081117hy.mp3"

מסמך זה מסכם את הנושאים והרעיונות המרכזיים שעולים מתוך קטע השמע "081117hy.mp3", תוך שימוש בציטוטים מהמקור בעברית. הנושא המרכזי בקטע הוא ההבדלים במנהגי ברכת המזון ושבע ברכות בנישואין בין יהודי תימן, אשכנזים וספרדים, בדגש על השימוש בכוס יין אחת או שתי כוסות, וכן הסוגיה ההלכתית של "אין עושים מצוות חבילות חבילות".

עיקרי הדברים:

1. מנהג יהודי תימן: הרב מציין כמנהג ידוע ומפורסם אצל יהודי תימן שבסעודת חתנים בשבעת ימי המשתה, כאשר יש עשרה מישראל ופנים חדשות, מברכים ברכת המזון ולאחריה שש ברכות נוספות ("שבע ברכות") על אותה כוס יין. לדבריו: "אצלנו יהודי תימן ידוע ומפורסם שברגע שסועדים לסעודת חתנים בשבעת הימים אם יש 10ה מישראל ואם יש פנים חדשות אזי אחרי ברכת המזון המברך ברכת המזון מברך בורא פרי הגפן ולאחר מכן מברך עוד שש ברכות והכוס הזה, כ** היין הזה משמש לשניים גם בשביל ברכת המזון, כ** של ברכה וגם כ** של שבע ברכות וזה אותו כ**."
2. מנהג אשכנזים וחלק מהספרדים: לעומת זאת, מציין הרב את מנהגם של האשכנזים וחלק מהספרדים להשתמש בשתי כוסות יין. אחד מברך ברכת המזון על כוס אחת, ממתין איתה, ואדם אחר מברך את שש הברכות על כוס יין אחרת. את ברכת "בורא פרי הגפן" דוחים לסוף, לאחר אמירת שש הברכות, ואז מברכים ומערבבים מעט מהיין משתי הכוסות ושותים. הרב מתאר זאת כך: "לעומת זאת אנחנו רואים אצל החינו השכנזים וגם אצל חלק מהספרדים שהם נוהגים שהאחד שברך ברכת המזון והחזיק כ** של ברכה, בשעה שסיים את הברכת המזון, הוא ממתין עם ה*** של ברכה. מישהו אחר שמחזיק כ** יין אחר בידו מברך שש ברכות, לא את ברכת הגפן. את ברכת הגפן דוחים עד לאחר אמירת שש הברכות ואז מברך בורא פרי הגפן מערבבים קצת בן הייינות של בני הכוסות ואז שותים."
3. הכלל "אין עושים מצוות חבילות חבילות": הרב מסביר את ההיגיון מאחורי השימוש בשתי כוסות על בסיס הכלל ההלכתי "אין עושים את המצוות חבילות חבילות". כלומר, אין לקיים שתי מצוות שונות על אותו חפץ (במקרה זה, כוס היין). הוא מביא כדוגמה את ההלכה בשבת לגבי קידוש וברכת המזון בסעודת שבת: "ובכן ישנה ישנו כלל, אין עושים את המצוות חבילות חבילות. ומשום כך אי אפשר לברך על אותו כ**, גם לצורך זה וגם לצורך זה. שכן הלכה מפורשת היא בהלכות שבת. רבנו הביא אותה להלכה בפרק 29 מהלכות שבת. הלכה יב. מי שהיה אוכל בערב שבת וקדש עליו היום, כלומר נכנסה השבת והוא בתוך הסעודה פורס מפה על השולחן הוא מקדש וגומר סעודתו ואחר כך מברך ברכת המזון. כלומר בעצם הוא מברך על שני כוסות יין. יין לקידוש וכוסיין לברכת המזון. אבל בזאת למה? משום שאין עושים את המצוות חבילות חבילות."
4. הבדל בין מצוות מדאורייתא ומדרבנן: הרב מסביר מדוע במקרה של ברכת המזון (מדאורייתא) והבדלה (מדרבנן) במוצאי שבת ניתן לברך על כוס אחת. לדבריו, הכלל "אין עושים מצוות חבילות חבילות" חל רק על שתי מצוות מדאורייתא. הוא מצטט את מורו בהסבר שיטת הרמב"ם: "אומר מורי בהסבר שיטת הרמב"ם שבליל שבת הקידושים דאורייתא בברכת המזון בדאורייתא אף שכוס של יין על ברכת המזון הוא רשות אבל הוא בא מכוח מצווה דאורייתא שתי מצוות מדאורייתא אין עושים מצוות חבילות חבילות אבל במוצאי שבת ההבדלה היא מדרבנן בניגוד למגיד משנה שאומר שהיא דאורייתא בשידת רבנו אלא עם מדרבנן והברכת המזון היא דאורייתא דרבנן מצווה דרבנן ומצוה דאורייתא לא חל עליהם הכלל אין עושים את המצוות חבילות חבילות ולכן יכול לברך על כ** אחד."
5. דעות ראשונים והשולחן ערוך: הרב מזכיר את דעותיהם של רבנו משולם ורבנו תם בנוגע לסוגיה. רבנו משולם תאם את מנהג יהודי תימן בברכה על כוס אחת, בעוד שרבנו תם הצריך שתי כוסות. הרב מציין שהשולחן ערוך (אבן העזר סימן סב סעיף ט) מביא את שתי הדעות, אך פוסק שהמנהג הרווח הוא כדעת רבנו משולם (כמנהג יהודי תימן). "מרן מביא את דעת רבנו תם אבל אחר כך מביא את דעת רבנו משולם ואומר שהמנהג פשט כמו רבנו משולם כלומר כמו המנהג של יהודי תימן."
6. מנהג האשכנזים והתפתחות מנהג הספרדים: הרב מציין שהרמ"א מוסיף שהאשכנזים נוהגים לקחת שתי כוסות. לגבי הספרדים, הוא מציין שהיו כאלה שחזרו בהם מהפסיקה המקלה של השולחן ערוך ובארץ ישראל נהגו לברך על שתי כוסות, כפי שמובא בילקוט יוסף, ובסופו של דבר מנהגם כיום הוא כדעת האשכנזים. "ובמדינות אלו כלומר אשכנזים נוהגים כסברה ראשונה דהיינו לקחת שני כוסות ולא כ** אחד יוצא איפה שלפי הרמבם ולפי מרן בעצם נוהגים בכוס אחד כמו שאנחנו אומרים כי אומר לכן פשת המנהג ורק האשכנזים מברכים על שני כוסות מה לעשות שהחנו הספרדים א כבר כתב החיים שאל אומר שהוא מצטער למרות שאיך קוראים שמרן כתב שכן המנהג לא דייק אלא המנהג בארץ ישראל הוא לברך על שני כוסות ולכן בילקות יוסף מביא את המנהג האשכנזי שזה כבר המנהג הספרדי לברך על שני כוס
7. סדר הברכות בחופה ובברכת המזון: בחלק האחרון של הקטע, הרב עונה על שאלה מדוע בשבע ברכות בחופה מקדימים את ברכת הגפן לשאר הברכות, ואילו בברכת המזון מברכים את ברכת הגפן רק לאחר ברכת המזון ולפני שש הברכות. הוא מסביר שהחיוב לברך על כוס יין לאחר הסעודה נוצר רק לאחר ברכת המזון, כיוון שלפני כן היין של הסעודה פוטר. לכן, רק לאחר ברכת המזון נוצר חיוב חדש לברך על היין עבור שש הברכות. "התשובה רבותיי כיוון שהחיוב בכוס לברך על כ** גפן הוא רק אחרי ברכת המזון כיוון שלפני ברכת המזון כל יין שברכנו עליו אפילו בקידוש פותר את היין של הסעודה ולאחר הסעודה מה זה לאחר הסעודה לפני ברכת המזון זה נקרא חר הסעודה ועדיין הוא פטור מכוח הברכה הראשונה מתי נוצר לו חיוב מחדש לברך על יין רק אחרי ברכת המזון לכן דווקא בזה להבדיל משעת החופה קודם כל מברכים ברכת המזון אז נוצר חיוב לברך על היין כי כבר גמרנו עם היין של הסעודה לאחר הסעודה ועכשיו מברך גפן על ברכת המזון ועל השש ברכות שבעות לאחר מכן."

לסיכום: קטע השמע מציג דיון הלכתי מעניין על ההבדלים במנהגי ברכת המזון ושבע ברכות בין קהילות ישראל השונות, תוך התמקדות בסוגיית השימוש בכוס יין אחת או שתיים והיישום של הכלל "אין עושים מצוות חבילות חבילות". הרב מדגיש את ייחודיותו של מנהג יהודי תימן בעניין זה ומסביר את ההתפתחויות והחילוקי דעות בין הפוסקים השונים