האם יש כלל מקום לברך ברכה זו או לפחות בלי שם ומלכות?
מה מקור ברכה זו שלא הוזכרה בתלמוד ובפוסקים? מדוע אין פוסקים הלכה מדברי אגדה?
תמצית עיקרי הדברים והרעיונות מהמקור "081119hy.mp3"
מסמך זה מסכם את עיקרי הדברים והרעיונות המרכזיים העולים מקטע השמע "081119hy.mp3" העוסק במנהג ברכת "ברוך שפטרנו מעונשו של זה" הנאמרת על ידי האב ביום בר המצווה של בנו. הדובר סוקר את מקורות המנהג, את ההתלבטויות ההלכתיות סביבו, ואת הסיבות לכך שבקהילות מסוימות, כמו קהילות תימן, מנהג זה לא התקבל.
היעדר מקורות קדומים לברכה:
הדובר פותח בציינו כי ברכה זו אינה מוזכרת בתלמוד, ברמב"ם ובשולחן ערוך:
"ובכן אין בתלמוד ברכה כזו אין בהרמבם ברכה כזו אין בדברי מרן השולחן ערוך הלכה כזאת"
מקור המנהג בדברי הרמ"א:
המקור הראשון למנהג זה שאנו מוצאים הוא בדברי הרמ"א (רבי משה איסרליש) על השולחן ערוך, בסימן רכה, אורח חיים, סעיף ב':
"נאמר הגאה יש אומרים מי שנעשה בנו בר מצווה מי שנעשה בינו בר מצווה יברך ברוך אתה השם אלוכנו מלך העולם שבטר מעונשו של זה והוא מביא מקור מהריל בשם מרדכי ובראשית רבא פרשת תולדות"
הרמ"א מציין שיש אומרים שאב מברך ברכה זו, ומביא מקורות לדבר מהמהרי"ל, המרדכי ובראשית רבה. עם זאת, הרמ"א עצמו מסייג וכותב:
"וסיים ה רמה וטוב לברך ולא שם ומלכות אלה הם דברי הרמה"
כלומר, הרמ"א מציע לברך את הברכה, אך ללא הזכרת שם ה' ומלכותו.
התלבטותו של הרמ"א:
הדובר מציין כי בדרכי משה, שהוא המקור להגהות הרמ"א, הרמ"א מביע את קושייתו לגבי ברכה זו שלא הוזכרה בגמרא ובפוסקים:
"וארמה כותב ולא מצאתי ברכה זו בגמרא וקשה עליי שיברכו ברכה שלא הוזכרה בגמרא ובפוסקים"
הרמ"א מודע למנהג שהיה קיים בקרב חכמי אשכנז לברך בשם ומלכות, אך הוא מתקשה עם העובדה שאין לה מקור מפורש בתלמוד ובפוסקים הקדומים.
מקור אגדי בבראשית רבה:
הרמ"א מצביע על מקור אפשרי לברכה בבראשית רבה, פרשת תולדות, שם מוזכר דין זה בשם רבי אליעזר, אך גם שם ההמלצה היא לברך "בלא שם ומלכות".
הסבר אגדי ופרשנותו:
הדובר מביא את המדרש רבה בו נאמר:
"אמר רבי אלעזר צריך אדם לטפל בבנו עד 13 שנה מכאן ואלך צריך שיאמר ברוך שבטרן העונשו של זה"
עם זאת, הדובר מסביר כי אין לפסוק הלכה מאגדה, מכיוון שדברי אגדה נאמרים לעיתים בסגנון לא הלכתי, עם גוזמאות, ומטרתם חינוכית ומוסרית. לכן, הביטוי "ברוך שפטרני" באגדה יכול להתפרש כהבעה של שמחה על כך שהבן הגיע לגיל בו הוא אחראי למעשיו, ולאו דווקא כציווי לברך ברכה פורמלית בשם ומלכות.
השלכות שגויות אפשריות של הברכה:
הדובר מצביע על שתי תובנות שגויות שעלולות לנבוע מברכה זו:
- פטור מחינוך: הברכה עלולה ליצור את הרושם שהאב פטור מלְחַנֵּך את בנו לאחר גיל בר מצווה, וזה אינו נכון. המשנה ברורה מציין כי האב עדיין מצווה להוכיח את בנו ולמחות בידו אם הוא אינו נוהג כשורה, ואם אינו עושה כן, הוא נענש על כך. הדובר מביא את האגדה על בת שבע ושלמה המלך כדוגמה לכך שהחינוך נמשך גם לאחר שהבן בגיר.
- פטור מעונש הבן: הברכה עלולה ליצור את הרושם שהאב אינו נושא עוד באחריות לעוונות בנו. הדובר מסביר כי אם אב חינך את ילדיו בדרך לא נכונה והם חוטאים כתוצאה מכך, האב ייענש על חינוכו הלקוי, גם אם הבנים עצמם נענשים על מעשיהם.
מנהג קהילות תימן:
הדובר מסביר כי בקהילות תימן, לפחות עד למורי דעות משרקי, לא נהגו לברך ברכה זו כלל, מכיוון שאין לה מקור תלמודי, הרמב"ם והשולחן ערוך לא הזכירו אותה, והיא עלולה ליצור תובנות שגויות בנוגע לחובת החינוך ולאחריות ההורית.
דעת מורי דוד משרקי:
הדובר מציין כי מורי דוד משרקי, שבדרך כלל משמיט את דברי הרמ"א, דווקא הביא את דברי הרמ"א בנוגע לברכה זו והוסיף שטוב לברך בלא שם ומלכות. עם זאת, הוא מצטט את השל"ה הקדוש שכותב שאין דרך לשמוח שמחה שלמה כיוון שעד עכשיו נענש האב כשחטא הבן בשביל שלא חינכו.
המלצות מעשיות:
הדובר מסכם כי אדם שמנהגו לברך את הברכה (כדעת מורי דוד משרקי) יכול לנהוג כך. אולם, אדם שאין זה מנהגו, או שהגיע למסקנה שהברכה אינה עולה בקנה אחד עם הבנתו בענייני חינוך ואמונה, אינו צריך לברך, במיוחד אם בבית הכנסת המקומי אין מנהג לברך. אם בכל זאת מבקשים לברך בבית כנסת בו אין זה המנהג, ראוי שרב בית הכנסת יודיע לציבור שהמברך עושה זאת כמנהגו הפרטי, כדי למנוע שיבוש במנהגי הקהילה בעתיד.
לסיכום:
השיעור עוסק במנהג אמירת ברכת "ברוך שפטרנו מעונשו של זה" על ידי האב בבר מצווה. הדובר מראה כי מקור המנהג מאוחר יחסית ואינו מצוי במקורות התלמודיים והפוסקים הראשונים. הוא מציג את התלבטויות הרמ"א בנוגע למנהג, את ההסבר האגדי האפשרי לו, ומדגיש את התובנות השגויות שעלולות לנבוע מפרשנות לא נכונה של הברכה, במיוחד בנוגע לחובת החינוך ולאחריות ההורית. לאור זאת, מוסבר מדוע מנהג זה לא התקבל בקהילות מסוימות, כמו קהילות תימן, ומוצעות הנחיות כיצד לנהוג במקרה של ברכה זו בבתי כנסת עם מנהגים שונים
Full text
תכנים לקריאה נוספת
ברכות השחר
על פי הרמב"ם ברכות השחר אם נתחייב, ישנו קושי מובן ליישם זאת מה עליי לעשות
ברכת הגומל
שלום לכבוד הרב!
רציתי לדעת האם לדעת הרמב"ם יש מקום לברכת הגומל על ניתוח קטרקט?
תודה
האם רשאים לברך על קול הרעם שנשמע בעיצומו של לימוד תורה?
ברכה על טבאק הרחה
לרב השלום והברכה! לא ראיתי שמברכים על הטבק שמריחין בו ולכאורה אין סיבה שלא לברך ובכף החיים ובאור לציון כתבו שהמנהג לא לברך כי אין לו עיקר או שעשוי מחומרים מלאכותיים. אבל מאובנתא דלבא נראה שאין רבנו מסכים לדעתם לפי טעמיהם, אך לא מצאתי מקור מפורש על כך כי גם מהרי"ץ א, קפ לא התייחס לשאלת הברכה, ולא בשו"ת דברי חכמים סי' כ ואף לא בברכת משה לרב אשואל (ועל האחרון קצת תימה) וגם לא בדברי מארי ואפשר שלא שנא מכל מיני הקטורת והאבקות משרפי קוצים ועלים ומיני מוגמר המובאים שם בהלכות שברכתן עצי בשמים. הדן לפניו ע"ג קרקע נהוראי יהב ירושלים
ברכות
שלום כבוד הרב
1) קראתי בספר פניני הלכה באינטרנט שמותר לדבר באמצע ברכות ק"ש או ק"ש עצמה וכן פסוקי דזמרה כדי למנוע הפסד ממון או הפסד גופני, האם גם באמצע ברכת המזון מותר להפסיק לדבר כדי למנוע הפסד ממון? ומה הדין באמצע ברכת מעין שלוש?
2) האם אפשר לבטל חזרת הש"ץ בבית כנסת בשבת כאשר ישנם אורחים חילונים שדורשים שלקצר את התפילה ולמהר לסיים ואם לא יקשיבו להם יש חשש למחלוקת וגם אם לא יהיה לגמרי ריב אז עלולים לדבר לשון הרע וכד' ותוך כדי התפילה גם יהיה רעש של דיבורים, האם אפשר במצב שיש תנאים אלו מתקיימים לבטל החזרת ש"ץ?
זימון כאשר יש היסח הדעת בברהמ"ז
שבוע טוב ישנם מצבים שאני נמצא אצל משפחתי ואנו 4 גברים או שלושה על השולחן. האב מברך המוציא לכולם ומוציא ידי חובה כמובן. אך בברכת המזון אחרי הזימון תמיד יש דיבורים והערות אחד לשני של 2 גברים או האחד, כולל שיחות האחד עם השני, קימה מהמקום, ובדיחות או "משפטי מחץ". לא עוזר לרמוז או לבקש מהם להאזין לברכה, וזה קורה כבר לפני חתימת הברכה הראשונה. לרוב יש עניית אמן על הברכות אם כי רק מאחר וצועקים להם את ה"אמן" לכיוון שלהם כרמז עבה. אני מנסה להתחמק מלברך אבל לא יכול לסרב כל הזמן לחמי.
ברכת הריח על נענע
מו"ר הנכבד האם על נענע, ריחן שאני אוכל אותם אם בסלט, ואם בפני עצמם אני צריך לברך כשאני מריח אותם "הנותן ריח טוב בפירות"? או ברוא עשבי / עצי בשמים? מה הכלל בכך?
ברכת הלבנה
מה השעה האחרונה להגיד ספירת העומר? האם זה תלוי במולד, אי רק בתאריך, מספר ימים מראש חודש? האם מותר להגיד ברכת הלבנה בברכה ליל ט’ז של החודש? או סופרים מהמולד? כאשר רמב’ם כותב יֵשׁ לוֹ לְבָרַךְ עָלָיו עַד שִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ, עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא פְּגִימָתו, האם עד בכלל, ומה מוסיף הסוף של דבריוּ עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא פְּגִימָתו. הלא זה תלוי במולד?
מהו גדר החכם לברכת ״שנתן מחכמתו ליראיו״ לפי תשובת הרב?
כנהר שלום,
האם ניתן לברך היום 'שנתן מחכמתו ליראיו' ומה הגדר של חכם לברכה זו?
ברכת פירות המיובאים מחוץ לארץ
מה הדין לפירות המיובאים מחוץ לארץ לעניין ברכה מעין שלוש ברכות וברכת שהחיינו?