האם בשבת יוצאים ידי חובת לחם משנה ששיעורו קטן מכביצה?

תמצית מקור "081229hy.mp3" בנושא לחם משנה בשבת

השאלה המרכזית: האם מותר לברך על לחם משנה בשבת על פיתה קטנה מאוד, בגודל "ניני תינוק", והאם יש צורך שלפחות אחת משתי הפתות תהיה בגודל שיעור כביצה או כזית?

עיקרי הדברים והרעיונות המרכזיים:

1. חובת שלוש סעודות בשבת ולחם משנה: הדובר פותח בדברי הרמב"ם (הלכות שבת, פרק ל, הלכה ט) המחייב אדם לאכול שלוש סעודות בשבת ולבצוע על שתי כיכרות בכל סעודה, בדומה לימים טובים. הרמב"ם אינו מציין גודל מינימלי לפת.

• ציטוט מהרמב"ם: "חייב אדם לאכול שלוש סעודות בשבת אחת ערבית ואחת שחרית ואחת במנחה וצריך להיזהר בשלוש סעודות אלו שלא יפחוט מהן כלל... וצריך לקבוע כל סעודה משל שתן על היין ולבצוע על שתי כיכרות וכן בימים טובים ורבנו לא חילק מה גודלה של הפת העיקר שתהיה פת."

1. דעת השולחן ערוך לגבי גודל הפת: השולחן ערוך (אורח חיים, סימן רעד) מציין שמצווה לבצוע על שתי כיכרות שלמות, ובליל שבת בוצעים על התחתונה וביום שבת על העליונה (עניין קבלי).

• בסעיף ב' מובאת דעה שמצווה לבצוע בשבת פרוסה גדולה שתספיק לסעודה כולה, דבר המרמז על רצון לפת גדולה.
• ציטוט מהשולחן ערוך: "מצווה לפצוע בשבת פרוסה גדולה שתספיק לו לכל הסעודה."

1. הסבר המשנה ברורה למצוות הפרוסה הגדולה: המשנה ברורה מסביר שמצווה זו נועדה להראות רוחב לב בשבת, שכן ביום חול אין אנו נוהגים כך, ולא להיראות קמצנים ("ולא נראים קרעבתנים כי ביום חול אין אנחנו נוהגים כך"). עם זאת, הוא אינו פוסל פת קטנה לעיקר מצוות לחם משנה.
2. פשרה והקלה בדין במקרה של חוסר פת שלמה או קושי באכילה מרובה: המשנה ברורה (ס"ק ב') מביא שאם אין לאדם פת שלמה, אין זה מעכב, ואף יכול לקדש אפילו על כזית פת. גם אם יש רק "כזית פתא", מותר לקדש במקום סעודה.

• ציטוט מהמשנה ברורה: "אם אין לו פת שלמה אינו מעכב ויכול לקדש אפילו על כזית פת."

1. הבחנה בין רצוי למצוי: הדובר מסביר שיש "רצוי" - לכבד את השבת עם פיתות נאות וגדולות - ויש "מצוי" - עיקר הדין. אם אדם מטעמי בריאות או הרגל אינו רוצה לאכול לחם רב, יכול לברך על שתי פיתות קטנות שאפילו כל אחת מהן בגודל כזית, ובכך יוצא ידי חובת ברכה על שתי פתות.
2. התייחסות לסעודה שלישית ושיעור כביצה: בנוגע לסעודה שלישית, מובא בשולחן ערוך (אורח חיים, סימן רצד, סעיף א') שיש להיות זהיר לקיימה, ואף אם אדם שבע, יכול לקיימה בכביצה. אם אינו יכול לאכול כלל, אינו חייב להצטער.

• המשנה ברורה מבהיר שלכתחילה רצוי בסעודה שלישית לאכול מעט יותר מכביצה ("לאו דווקא כבצה אלא מעט יותר מכבצה") כדי שהאכילה תיחשב לסעודה ולא ל"אכילת עראי". עם זאת, יש דעות שאפילו כזית מספיק לסעודה שלישית, ובמקרה של צער באכילה, אפשר להקל.

1. מסקנה סופית בנוגע לגודל הפת ללחם משנה: הדובר מסכם כי המהודר הוא להשתמש בפיתות נאות וגדולות לכבוד שבת. אולם, אם אין לאדם או אם הוא מצטער מאכילת לחם רב, אין ספק שמותר לברך על פיתות קטנות, ואף אפשרי עם פת בגודל כזית לכל אחת מהן, שזהו השיעור הנמוך ביותר. העיקר הוא קיום מצוות הבציעה על שתי פתות.

ציטוט מרכזי לסיכום: "לסיכום מבחינת הפת כפת שבוצעים עליה ביום שבת ברור שהדבר המהודר שתהיה פת נאה גדולה שמראה על רוחב לב על גדלות על הוד על הדר אבל אם אין לו לאדם או אם הוא מצטער באכילת לחם רב מטעמים בריאותיים הרגליים חי יוצא בדברים האלה אין ספק שהוא אוכל לברך על פיטות קטנות ומבחינה זו אפשר אפילו עם פת שהיא כזית שזה השיעור הנמוך ביותר.