לא אמר "רצה והחליצנו" בברהמ"ז בסעודה שלישית, האם יחזור על הברכה?

תמצית נושאים ורעיונות מרכזיים מתוך הטקסט "הטקסט שהודבק"

מסמך זה מסכם את הנושאים המרכזיים והרעיונות החשובים העולים מתוך קטעי הטקסט המצורפים, העוסקים בעיקר בדין אמירת "רצה והחליצנו" בברכת המזון בשבת, ובמיוחד בסעודה שלישית.

1. חובת שלוש סעודות בשבת וזמניהן:

• רבנו (הרמב"ם) קובע שיש חובה לאכול שלוש סעודות בשבת, ולכל סעודה זמן מוגדר: ערבית (לילה), שחרית (בוקר) ומנחה (מחצות היום ואילך).
• הטקסט מדגיש כי סעודת שחרית צריכה להיות בבוקר ולא לאחר מכן, בזמן מנחה.
• "א' שיש חובה לאכול שלוש סעודות בשבת וכל סעודה יש לה זמן משלה סעודה ראשונה ערבית כלומר בלילה ואחת שחרית כלומר בשחר לא כאלה אשר יוצאים בשעה אחת מבית הכנסת ואז מתחילים לאכול שחרית וזה כבר מנחה זמן מנחה אלא סעודה שנייה צריכה להיות ב שחר בשחרית ואחת במנחה."

2. חובת פת ויין בשלוש הסעודות:

• לפי הרמב"ם, שלוש הסעודות צריכות להיות עם לחם ("צריך לפצוע על שתי כקרות בכל סעודה וסעודה משלוש סעודות אלו. כלומר שהסעודה היא על פת לא דבר שהוא איננו פת וזה כולל סעודה שלישית כי רבנו לא חילק שום חילוק").
• כמו כן, הרמב"ם קובע שיש לקבוע את שלושת הסעודות על היין ("צריך לקבוע כל סעודה משלושתן על היין").
• לגבי סעודה שלישית, אמנם אין קידוש, אך יש מצווה לשתות יין ולברך "בורא פרי הגפן" בתוך הסעודה.
• "כך יוצא פה שלפי רבנו ממש שלוש הסעודות האלה דינם שווה ברמת החיוב שלהם. אין הבדל בין זו לזו מבחינת דרגת החיוב שלהם. וכאמור כולן על הפת וכאמור לכולן יש זמנים מוגדרים ערבית שחרית מנחה."

3. דין שכחת "רצה והחליצנו" בברכת המזון בשבת:

• בשבתות וימים טובים מוסיפים בברכה השלישית של ברכת המזון את קדושת היום ("רצה והחליצנו במצוותך").
• אם נשכח ולא הזכיר קדושת היום, הדין תלוי בשלב בו נזכר:
• אם נזכר לפני שהתחיל ברכה רביעית, אומר "ברוך אשר נתן שבת מנוחה לעמו ישראל".
• אם כבר התחיל ברכה רביעית אך לא סיים, יש אומרים שאומר ברכת קדושת היום באמצע, ויש אומרים שאינו חוזר לתחילת ברכת המזון.
• "שכח ולא הזכיר בשבת או ביום טוב קדושת היום אם נזכר קודם שיתחיל בברכה רביעית בשבת אומר ברוך אשר נתן שבת מנוחה לעמו ישראל לאות ולברית קודש ברוך אתה השם מקדש השבת..."
• רבנו לא חילק בין שלוש הסעודות בדין זה ("רבנו לא חיל בין סעודה ראשונה לסעודה שנייה לסעודה שלישית דין אחד לכולם").

4. דעת הראשון לציון (רבי חיים בן עטר) לגבי סעודה שלישית:

• הראשון לציון סובר שאם לא אמר "רצה והחליצנו" בסעודה שלישית, חוזר לראש ברכת המזון, כמו בשתי הסעודות הראשונות.
• הוא אף מחדש שאם אכל סעודה רביעית בשבת ולא אמר "רצה והחליצנו", חוזר, מכיוון שבשבת יש מצוות אכילה.
• הוא מבחין בין שבת לראש חודש, שבו אין חובת אכילה, ולכן שכחת קדושת היום בברכת המזון אינה מעכבת כמו בשבת.
• "וממה שלא חילק רבנו בין שתי סעודות ראשונות לסעודה שלישית משמע דאפילו אכל ארבע סעודות וטעמו נראה כיוון שנתחייב בהשכרת קדושת שבת ברכת המזון הרי הוא מטבע ברכת המזון והבלה כשאר דברים המעקבים בברכת המזון זה לא יצא אם לא אמרם..."
• "אומר הראשון לציון רבי חיים בבנטר הוא אומר מדברי רבנו משמע שהדבר פשוט שאם לא אמר רצה וחליצנו בסעודה שלישית שחוזר על הברכה מתחילתה אם הוא כבר אמר את הברכה הרביעית חוזר מתחילת ברכת המזון כמו בשתי הסעודות הראשונות אין הבדל."
• "וכאן הוא אומר זה שונה מראש חודש כי בראש חודש אין בו חיוב של אכילה..."

5. דעת השולחן ערוך והמשנה ברורה לגבי סעודה שלישית:

• השולחן ערוך (אורח חיים סימן קפח סעיף ח') מביא בשם יש אומרים שדין סעודה שלישית כדין ראש חודש, ובמקרה של שכחה בברכת המזון, אין חוזרים אם כבר התחיל "הטוב והמטיב".
• המשנה ברורה מסביר שדעת מרן (השולחן ערוך) היא שלא חוזרים בסעודה שלישית אם הגיע ל"הטוב והמטיב", מכיוון שיש דעות שאין צורך בפת בסעודה שלישית, ולכן יש לחוש לספק ברכות לבטלה.
• "והנה מרן אמר סעודה שלישית בשבת דינה ראש חודש אומר המשנה ברורה שאינו חוזר אם התחיל ברכת הטוב והמתים כלומר לפי שולחן ערוך אם כבר הגיע לטוב מתים והוא נזכר ו לא אמרתי רצבחצנו אומר המשנה ברורה בפיאור שיטת מרן ממשיך ולא חוזר לפי שיש אומרים שסעודה שלישית אין צריך פת..."

6. מחלוקת הפוסקים לגבי מהות סעודה שלישית:

• יש מחלוקת האם סעודה שלישית היא חובה כמו שתי הסעודות הראשונות, או שניתן לצאת בה ידי חובה גם במיני מזונות, פירות או פיצוחים.
• דעת הרמב"ם היא שצריך פת גם בסעודה שלישית.
• מרן (השולחן ערוך) פוסק שצריך לעשותה בפת, אך אם אכל דברים אחרים בדיעבד יצא.
• "דע לך א מרן פסק פת רק אם קרה רק אם קרה שאכל מהדברים האלה זה יצא ידי חובה אם אין לו בית קיבול וכולי ולכן אין צל שספק שלכתחילה יברך האם הוא אכל פת שחייב ושכח ושכח לומר את רוצה..."

7. זמן סעודה שלישית:

• זמן סעודה שלישית הוא מזמן מנחה (שש שעות במחצה ולמעלה).
• אם אכל לפני כן, לא קיים מצוות סעודה שלישית.
• הטור דוחה את הדעה לחצות את סעודת הבוקר לשתיים כדי לצאת ידי חובת שלוש סעודות.
• "אומר מרן מכריע כמו רבנו זמנם שיגיע זמן המנחה דהיינו משש שעות במחצה ולמעלה. ואם עשה קודם לכן לא קיים מצוות סעודה שלישית."

8. סיכום המחלוקת לגבי שכחת "רצה והחליצנו" בסעודה שלישית:

• לפי הרמב"ם והראשון לציון, דין שכחת "רצה והחליצנו" בסעודה שלישית זהה לשתי הסעודות הראשונות, ויש לחזור לראש הברכה (או לברכת "ברוך אשר נתן" אם נזכר לפני ברכה רביעית).
• לפי השולחן ערוך והמשנה ברורה, בסעודה שלישית, אם נזכר לאחר שהתחיל "הטוב והמטיב", אין חוזרים, מחשש ספק ברכות לבטלה, מאחר ויש דעות שסעודה שלישית אינה חייבת בפת.
• הטקסט מציין שיש המקלים ואומרים שאם אכל סעודה שלישית בין שחרית למנחה ולא אמר "רצה והחליצנו", לא יחזור, אך דעה זו נדחית. כל עוד לא הגיע חצות היום ואכל פת, חייב לומר "רצה והחליצנו".

בסך הכל, הטקסט מציג דיון הלכתי מפורט סביב חובת אמירת "רצה והחליצנו" בברכת המזון בשבת, תוך התמקדות מיוחדת בסעודה שלישית, ומביא את דעותיהם של הרמב"ם, הראשון לציון, השולחן ערוך והמשנה ברורה בנושא זה. ניכרת מחלוקת בין הפוסקים בנוגע לדין שכחה בסעודה שלישית, הנובעת בין היתר ממחלוקת לגבי מהותה וחובתה של סעודה ז