האם לברך שהחיינו על הלל?
שמעתי שהרב בשבת לפני הלל ברך שהחיינו בבית הכנסת ? האם גם על הלולב ביום ראשון ברך?
שיעור כזית הינו המינימלי לאכילת מצוה ואילו שיעור כביצה הינו המינימלי לטומאת אוכלין,
א"כ באיזה שיעור מהם יתחייב בנטילת ידיים?
מצינו שבברכות הנהנין אין שיעור אלא חייב בברכה על אכילת כלשהו שהרי אסור ליהנות מן העולם ללא ברכה,
אך האם גם יתחייב בנט"י בברכה?
"אין קידוש אלא במקום סעודה" והרי שיעור אכילה מינימלי הוא בכזית בכדי לצאת י"ח סעודה ביום הראשון של המועדים (סוכות / פסח).
מסמך זה מתמצת את הסוגיה ההלכתית המרכזית העולה מתוך הטקסט המצורף: האם יש חובת נטילת ידיים לפני אכילת פחות מכזית פת, ואם כן, האם היא כוללת ברכה? הטקסט סוקר את הדעות השונות בנושא כפי שהן עולות מדברי הראשונים, בדגש על פסיקתו של מרן הבית יוסף והסתירה לכאורה מדברי הרמב"ם.
נקודות מרכזיות:
לסיכום:
הטקסט מציג דיון הלכתי מעמיק בשאלה האם אכילת פחות מכזית פת מחייבת נטילת ידיים ובברכה. הוא סוקר את הדעות השונות בקרב הראשונים, את הספק של מרן הבית יוסף ואת פשרתו. לבסוף, הוא מנסה ליישב את דברי הרמב"ם הסתומים על ידי הטענה שהמושג "אכילה" בהקשר של נטילת ידיים מתייחס לשיעור של כזית ומעלה.
שמעתי שהרב בשבת לפני הלל ברך שהחיינו בבית הכנסת ? האם גם על הלולב ביום ראשון ברך?
מארי נכבד. אני שומע פעמים רבות את אבי וחבריו מברכים איש את רעהו ברכת "תלין בטוב". יש שעונים: "תקיץ ברחמים" ויש שעונים "תקיץ בישועה ורחמים".
1. מה מהות ברכה זו?
2. ששאלתי את אבי מדוע חלק מוסיפים את המילה "בישועה", ענה לי שזה קשור ככל הנראה למי שמאמין בקיומם של שדים, והנוהגים כמונו - קרי הרמבמיים מסתפקים ב"תקיץ ברחמים". אודה למארי אם יוכל להסביר לי זאת יותר.
מחד, הוא היה בביתו ולא בכלא סגור. הוא יכול להסתובב מעט בביתו אם הוא לבד. מאידך, חירותו נשללת. הוא "כלוא" בחדרו ולא יכול אפילו לשבת עם בני משפחתו.
לציין שלא מדובר בחולה קורונה
היש מעמד מיוחד ליום זה או מנהגים מיוחדים ליום טו בשבט כולל אכילת פירות או נטיעת עצים?
האם אכילת הפירות לאחר הקידוש פוגמת בעונג שבת והינה בגדר הפסק בין קידוש לסעודה?
מהם הסימוכין למנהג יהודי תימן שאינן מברכין לאחר אכילת פירות (ג'עלה) מידי שבת בשבתו היות ונפטרין בברכת המזון?
שאלה לכבוד הרב.
בחור שקשה לו לבטא את המילים של ברכת המזון כולל את הברכות הסופיות, היות והברכה מדאורייתא מה הדין לגביו האם עליו לשוב ולברך כל ברכה שנוצר לו קושי לאומרה, עד שלא יהיה בספק שיצא מפיו נכון כי ספק דאורייתא לחומרה או שזה ברכה לבטלה ואפילו אם לא הצליח לבטא נכון אף את שם ה' העיקר זה כוונת הלב ורצון הטוב. בפרט היות ואת נוסח הברכה תיקנו אנשים. אבקש מהרב להתייחס גם לכך שאין וודאות אם בוטאו המילים לא נכון בסופו של דבר.
שלום הרב, בדין שינוי מקום בסעודה - מורי מסביר "בית=חדר, אם כן לדעת הרמב"ם וכן לדעת מורי איך צריך לנהוג לכתחילה אם יושב במטבח והוא כחדר בפני עצמו והטלפון הנמצא בחדר אחר מצלצל האם אפשר לצאת ולענות? ואם יצא וענה האם בדיעבד צריך לברך למפרע ולחזור ולברך?
בתודה מראש לוי.
לשיטת המחייבים לחזור ולברך "המוציא" בגלל שקידוש מהוה הפסק, האם חייב לברך ברהמ"ז לפני הקידוש?
אם הקידוש אינו מהוה הפסק האם יוכל לסמוך על ברכה ראשונה ולא חייב לחזור ולברך "המוציא"?
באלו נסיבות לא יחשב הפסק ולא יתחייב שוב בברכת "המוציא" ולא בברכת "בורא פרי הגפן" על יין הקידוש?
האם יש הבדל בין מצב שהחליטו להפסיק לאכול ואחר הקידוש נמלכו בהם לבין מצב שבקשו להפסיק זמנית רק לצורך הקידוש?
1. אמרתי הבדלה במטבח שהיה בו פח פתוח. האם עלי לומר שוב הבדלה?
2. האם מותר לבכרך ליד קיר המטבח שמשותף לחדר השירותים? האם יש הבדל אם יש ריח רע שמריחים בזמן הברכה?
שלום רב!
למה ישנם כאלו אשר אומרים גפן עם סגול וישנם עם קמץ? מה ההבדל? מה המשמעות? מה נכון לעשות? הרי יש שפה עברית אחת... לא?!