מהו השיעור המינימלי לאכילת פת המחייב בנטילת ידים?

שאל השואל, מה יהיה אם הוא אוכל פחות מכזית פת? האם צריך נטילת ידיים או לא? ואם כן, האם עם ברכה או לא? אם לא, מאיזה שיעור מינימלי שאם יטול או שיעור מינימלי שאם אוכל פת יתחייב נטילה בברכה? ובכן, דבר זה משומ תם בדברי הראשונים ומי שעורר את העניין הוא הרוקח ויעו מרן הבית יוסף בבית יוסף בסימן באור החיים סימן קנ"ח שהרוקח מתחבק באמת מהוא השיעור המינימלי שאם יאכל פת יצרך בנת ידיים ובברכה ו מצד אחד ניתן לומר הנטילות האלה הרי הם נתקנו משום סרך תרומה כלומר הם מצויים בגדרי טומאה וטהרה ובגדרי טומאה וטהרה האוכל שמטמא הוא דווקא כבצה לא פחות מכבצה ולכן פחות מקבצה לכאורה לא חייב נטילה ועל כל פנים אם יטול יטול בלי ברכה. מצד שני נתן לומר שם של אכילה בייסורים שלוקים עליהם הוא כזית. מאכלות אסורות כל האוכל כזית לוקה. וכן שם של אכילה על אכילה מצוותית כלומר שמצווה לאכול הוא כזית. מצווה לאכול כזית מצה שמורה בליל הסדר. אז מצווה לאכול כזית פת בלילה הראשון בחג הסוכות חת הסוכה אז ההועיל בשם של אכילה מצוותית זה כזית נתנה בו לומר שיש נצילת ידיים בברכה על כזית אבל לא על פחות מכזית ואם והשתי הדעות הללו הובאו על ידי הרוקח אז נשאר מרן בספק ומשום כך הביא את שתי הדעות. כיוון שכאמור לא יכל להכריע בסכין חריף בסכין חד בשאלה הזו. אז באור החיים סימן קנ"ח סעיף ב' כתב יש מי שאומר שאם אינו אוכל אלא פחות מכבצה יטול ידיו ולא יברך. זו הדעה הראשונה שכאילו מה זה נקרא שם של אוכל עניין טומאה כבצה. אז אם יש כבצה עם אוכל כבצה אז תולדבר ברכה. פחות מכבצה ספק אם הוא חיה בנטילה לכן יטול ולא יברך. סעיף ג הוסיף מרען וכתב אם אוכל פחות מכזית יש מי שאומר שאין צרך נטילה. כלומר הוא מתנייד מת מתנדנד בין שתי הדעות הללו שמה זה נקרא שם של אכילה ייסורית או אכילה מצוותית כזית ואוהל וכן על כזית יטול בברכה פחות מכזית אז יש מי שאומר שאין צריך נטילה וכיוון שכך אז הרב יוסף אומר מתוך פשרה בין שתי הדעות הללו אם אוכל כזייתי חייב לטול אבל לא יברר ואם מתי יברך רק אם הוא אוכל כביצה אז יברך אבל עד אז החובה היא כבר מכזיק והנה רבנו סתם ולא פרש בתחילת פרק שישי מהלכות א ברכות שם מסדיר רבנו את דיני נטילת ידיים אז הוא כתב דברים סתומים ולא פירש הנה זוהי לשונו של רבנו ש כתב את הדברים הבאים. כל האוכל הפת שמברכין עליה המוציא צריך נטילת ידיים תחילה וסוף. ואף על פי שהיא פת חולין ואף על פי שאין ידיו מלוכלחות ואינו יודע להן טומאה לא יאכל עד שיטול שתי ידיו וכן כל דבר שטיבולו במשקין צריך נטילת ידיים תחילה אז רבנו כאמור שתם ולא פירש מהו השיעור המינימלי אשר אם אדם אוכל פת חייב נטילה בברכה יש הלכה שנמצאת גם ברמבם גם בשולחן ערוך הכובעת שבכל ברכות הנהנים אם אדם אוכל כלשהו חייב לברך ברכת הנהנין תחילה אבל בשביל ברכה אחרונה יש צורך בכשיעור ולכן נפסק נפסקה ההלכה בפרק שלישי מלכות ברכות הלכה יב דברים אמורים שאכל מ זית ולמעלה אז יש ברכה לאחריה ברכת המזון על הפת ברכת בורא נפשות על פרי ברכת על המחייה על מזונות אבל האוכל פחות מכזית בין מנפת בין משאר אוכלים והשותטה פחות מרביעית בין ני יין בין משאר משקין מברך בתחילה ברכה ראויה לאותו אמין ובסוף אינו מברך כלל כלומר ברכות נהנים אפילו בכל שהו אסור לו להנות מהעולם ולא ברכה אז אם מתכונן לשתות כלשהו מברך שהכל מתכונן לאכול פירור לחם זה עולה על דרך הגוזמה אבל חצי כזה התפקד אינו מברך המוציא אבל האם יתול ידיו לא נאמר כלום אנחנו רק יודעים שעל כזית הוא מברך ברכת המזון כזית פת ולכן היכן נמצא הרמב"ם בין הספקות של מרן? התשובה בוודאי הוא ודאי לא כבצה. כי אם הוא אוכל כזית פת, מברך ברכת המזון, על מה חיובו נטילה בברכה? הרי זה העיקר על הפת. כי רק אצל תרומה הכהנים נוטלים מידיהם גם על הפירות של תרומה, גם על הירקות של תרומה. אבל עיקר החיוב זה על הפרט. ואם כן, אם כשאור כזית זה המינימום שאומר רבנו שחייבים לאכול בסוכות, כך אומר רבנו שבהלכות סוכה פרק שישי הלכה שביעית אכילה בליל יום טוב הראשון בסוכה חובה אפילו אכל כזית פת יצא ידי חובתו מכאן אלך רשות אז על מה הקידוש אם לא על סעודה כי אין קידוש אלא במקום סעודה הוא שום כך. מאחר ואנחנו רואים שהמינימום האפשרי זה כזית, זה בליל סוכות וכן בפסח כזית מצה וכן במרור בקרפס שאנחנו מטבלים רבנו אומר שאחרי הקידוש צריך לקחת כזיית אז אם כן איפה על משהו אין שמו אכילה אין נטילה והועיל ואכילה ייסורית היא כזית. אכילה מצוותית היא כזית. אז כל מה שפחות מכזית זה לא שם של אכילה. ואם זה לא שם של אכילה אין חובת נטילת ידיים. במיוחד שאנחנו הראיה שלנו החזקה היא בנוגע לאכילה בליל יום טוב הראשון בסוכה חובה אפילו אכל כזית פת יצא ידי חובתו. והרי הקידוש הוא פועל יוצא של סעודה ויוצא איפה שה הסעודה היא כזית. זה המינימום. זה המינימום. כך יוצא איפה לסיכום. אכן באמת לפי רבנו הוא סתם וכתב כל האוכל. בסתימה זו שהוא אומר כל האוכל פת. סומך עלינו רבנו שאנו יודעים שין פחות מכזית. אין שם של אכילה על פחות מכזית. מדוע מברכים המוציא על אוכל הצ כזה התפת הנאה שהרי אסור לההנות מהעולם בלא ברכה זה הנאה כל דבר שמהנה מברכים עליו עובדת צעור הוא אפילו על ריח קבעו ברכות למרות שזה דבר מופשט דבר שלא ניתן להעריך אותו בשום שיעור יש גדרי הנאה ויש גדרי אכילה בגדרי הנאה מברכים על פחות מכשיעור אבל גדרי אכילה רק על כשיעור ולכן הכזית זה גדרי אכילה ועל זה צריך נחילת ידיים ובברכה ועל זה יש ברכה אחרונה ברכת המזון רבי חנין גשם