נטילת ידים!
שלום לרב! האם מנגבים אחר הנטילה (מדובר בנטילת ידים של המוציא) ואז מברכים או קודם מברכים ואח"כ מנגבים? אם אפשר שהתשובה תהיה למנהג התימנים!!
האם יצא ידי חובת הקידוש אם לא שתה רוב רביעית יין או שניתן לצרף השיעור מהטעימות של שאר המסובים למרות ההפסק בין הכוסות?
ברית מילה שנערכה ביום הכיפורים האסור באכילה ושתייה, למי יתנו לשתות היין מכוס הברכה?
האם בכל מקרה אי שתיית רוב רביעית מעכב או שישנן נסיבות שניתן להסתפק בטעימה קלה של המברך?
שלום לרב! האם מנגבים אחר הנטילה (מדובר בנטילת ידים של המוציא) ואז מברכים או קודם מברכים ואח"כ מנגבים? אם אפשר שהתשובה תהיה למנהג התימנים!!
האם ברכה שאדם בירך כשהוא תחת איסור "אל תאכלו על הדם" היא ברכה לבטלה? נ"מ כשאדם שכח שהוא חייב בתפילת תשלומין ואסור באכילה לפניה (לפי המ"ב וסיעתו עכ"פ) אם בירך על מאכלים לארוחת צהריים ואז נזכר כי לא התפלל תשלומין.. (והרי עושה רק 18 בלי חרזה ואין כאן היסח דעת) האם יברך שוב על כל המאכלים? והאם יש נ"מ לברכה אחרונה (כמו כן השאלה לגבי שכח שהוא צום..") אנא מן הרב שיענה לי לפי הדעות שהצגתי גם אם חולק עליהן בעיקרן (שתשלומין אוסר אכילה ושאין היסח דעת)
האם ניתן לתלות הסיבה בגלל עגמת נפש על החורבן או בגלל שמדובר במצווה שטרם הושלמה או בגלל שהיא מכשירה למצוות העצרת?
האם נפטר בברכת "שהחיינו" שברכו על הזמן בליל יו"ט ראשון של פסח?
מהו המבחן הקובע חיוב ברכת "שהחיינו" העולה מעמידה הן על שיטתו של הרמב"ם והן על מסורות שאר העדות בישראל?
ר"ח שחל ביום א', האם יזכיר בברהמ"ז את השבת (רצה והחליצנו) או את ר"ח (יעלה ויבוא)?
מהו הכלל הקובע בנסיבות מורכבות אלו והאם יש לכלל זה גם נפקויות בדיני איסור והיתר?
האם גם בשאלה שלפנינו יברך "יעלה ויבוא" בברהמ"ז והרי סעודה של ליל שבת חייב לאכול כשיעור רק לאחר צאת הכוכבים?
שלום למה אצלנו בנוסח ברכת אשר יצר אנחנו אומרים 'אינו יכול להתקיים'
המילה יכול בחולם בעוד שאנו אומרים במוסף של ראש חודש 'ואין אנו יכולים' המילה היא בשורק? תודה.
שלום לכת"ר,
1. אדם שמתפלל ביחידות, מה בדיוק הוא אומר בקדושה דיוצר? "קדושת ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו לאל ברוך.." או "קדושת ה'... והאופנים וכו' ברוך כבוד ה' וכו' לאל ברוך..."?
2. מה אומר ביחידות בקדושה דסדרא?
3. כיום מומלץ לאדם לשתות גם אם אינו מרגיש תחושת צמא בגלל שינוי המזונות וכו', האם זה משפיע על ברכה? כלומר האם מה שאמרו שאין מברכים על המים כשלא מתכוון לרוות צמאונו זה דוקא כששותה כדי לבלוע כדור וכיוצ"ב? או שמא על כל שתיה שאין בה הנאת החיך או תחושת רוויה? האם במצב של ימינו כשחוש הצמא נחלש ואנשים יושבים יום שלם במשרד בלי לשתות ומגיעים כמעט לידי התיבשות גם נאמר זאת?
שלום הרב, יורנו הרב מה לעשות במקרים הבאים:
1. לפני נטילת ידיים (לפני הארוחה) אדם מתפנה לנקביו האם יכול לברך על נטילת ידיים ואז ליטול ואז לברך אשר יצר או שצריך לשטוף ידיו לברך אשר יצר לנגבם ואז שוב פעם נטילה לטובת הארוחה?
2. מה קורה במצב דומה בסיום הארוחה כשמתנגשות הפעולות של מים אחרונים והפנייה לנקביו? האם הרחיצה פוטרת את המים האחרונים?
תודה וה' יסייע לרב במאור תורתו, אריכות ימים ובריאות איתנה
שלום הרב
קראתי ברמב"ם בהלכות תפילה לגבי ברכות השחר שברכה שלא נתחייבתי בה איני צריך לברך (כגון "הנותן לשכוי בינה" ) וגם בשו"ת הרב יוסף קאפח הרב כותב מתוך דיברי הרמב"ם שכוונתו של הרמב"ם היא גם אם עבר זמן הברכה עדיין יכול לברך אותה (רק ברכות השחר )
ואני יודע שכיום אומרים את כל ברכות השחר בין שנתחיבתי בין אם לא
מה עלי לעשות ?
שלום לכבוד הרב,
1. האם מותר לברך ברכות השחר בלי כיפה?
כי הרי האדם עושה כמה פעולות לפני שהוא שם כיפה על הראש
(מתיישב במיטה, מניח רגליו על הרצפה, וקם לקחת את הכיפה)
ולפי הרמב"ם צריך לברך כל ברכה ברגע שהתחייבת בה.
2. האם בחדר שאדם ישן עם אשתו מותר לברך ברכות השחר?
מכיוון שאם אנו דנים חדר זה כמקום שלפעמים ערומים אז לכאורה יש
לזה דין כמו שלבית מרחץ.
תודה רבה על הקדשת זמנך.