מדינות ששקיעת החמה מתרחשת אצלם מאוחר, היש להמתין עם קידוש ליל שבועות עד למועד צאת הכוכבים?

והוא נמצא באנגליה ושם השקיעת החמה היא מאוד מאוחרת בערב בשעה 10 :30 בלילה ואז כיוון שמהריץ אומר שאת הקידוש של ליל השבועות יאמר רק לאחר את הכוכבים האמנם יצטרך הוא להמתין עד לאותה שעה כדי שיוכל אמר את הקידוש או שמה יוכל להקדים כיוון ששם באנגליה ובצרפת כל המקומות האלה שהשקיעה שם מאוד מאוחרת נוהגים להקדים את התפילות אחרי פלג המנחה מנחה זהו פרק זמן של שעתיים וחצי לפני צת הכוכבים בפלג המנחה זה חצי הזמן הזה די שעה ורבע לפני צת הכוכבים. וכיוון שרבי יהודה חלק על חכמים וטוען שתפילת המנחה מתפלל האדם עד פלג המנחה ואחרי פלג המנחה יכול להתפלל ערבית אפילו שעדיין השמש במרום אז בחוץ לארץ סומכים על זה ומקדימים את התפילות של שבתות של המועדים אחרי פלג חה כדי שיוכלו להקדים את הסעודות של שבת ואת של החגים שהם נותן פשוט הבני הבית יתייאשו יתפרקו לא ישבו יחד ולא יהיה לא עונג שבת לא שמחת יום טוב בגלל השעה המאוחרת אז מנסים להקדים ולכן השואל שואל האם גם בליל השבועות כן כמו ליל שבת ופסח ו סוכות או שמה בליל השבועות בגלל שנאמר שבע שבתות תמימות תהינה אז אולי יש הקפדה שאכן באמת הקידוש יעשה דווקא אחרי צאת הכוכבים כפי שמריץ אומר התשובה לשאלה הזו יכול הוא להקדים את הקידוש לפני צת הכוכבים אבל את עודת לליום טוב הוא צריך למשוך ב לאכול ג'עלה והכל למשוך באופן כזה שסעודת יום טוב תהיה אחרץ את הכוכבים ונסביר את הדברים בעצם כפי שאמרנו נוהגים להקדים בליל שבת ובלילות חגים אצלות ערבית מפלג המנחה ובאמת צריך להיזהר לא להקדים לפני כן בשולחן ערוך נפסק אפילו לא את ההדלקת נרות של ערב שבת. כי אם אדם מדליק נרות בערב שבת לפני פלג המנחה, זה לא ניכר שזה לחבות שבת, אבל פלגמחה ניתן לבוא לומר שזה כבר ניכר שזה לחבות שבת. ובאמת בחוץ לארץ כדי לא לשבור מושגים אז הם מצד אחד מקבלים על עצמם עד כמה שאפשר לא לעשות מלאכות מזמן כסת השבת לפי ארץ ישראל. אבל וכן את הדלקת הנרות אבל עדיין יש להם בעיה משום שאם לפי השעון הזה עדיין לא הגיע פלג המנחה אז אם הם מדליקים ללות בברכה הברכות הם לבטלה כי לכאורה הנר הדולק שהדלקת לפני פלג המנחה לא ניכר שזה לכבוד שבת אז יש להם בעיה ויש כאלה שמקפידים שדווקא את הדלקת נרות יעשה אחרי פלג המנחה כי כאמור שם נוכן אין לו מצוות בדבר בכללי הם משתדלים בכללי למנע ממלכות כדי שלא לשבור את עולם המושגים הרגיל של יום נורמטיבי לא ימים כאלה ארוכים כמו בארצות אלו אבל משעה שהדליק את הנרות ומשעה שהלך להתפלל ערבית והקדים מפלג המנחה והוא רשי לעשות כן להתפלל ערבי מבעוד יום אזי קיבל עליו את השבת קיבל עליו את יום טוב ואז הוא נאסר בעשיית מלאכה מדין נדר מדין קבלת שבת נכון לפי הרמבם אין מצווה להוסיף מחול על הקודש חוץ חוץ מיום הכיפורים לעניין האכילה אבל לפי השולחן ערוך יש מצווה להוסיף מחול הקודש בין כך ובין כך ושותף לשניהם שאם אדם קיבל בפירוש את השבת מבעוד יום הוא נאסר בעשיית נחה מכוח נדר כי כך הוא קיבל אבל הוא ימשיך הלאה, גמר את הערבית ועד שמגיעים הביתה בכוונה לוקחים זמן אז אפשר לומר קדיש אפילו עדיין אין צת הכוכ סליחה קידוש אפשר לומר קידוש אפילו עדיין לא יצאו הכוכבים כי זה הלכה מפורשת ברבנו שאפשר לקדש מבעוד יום כל זמן שזה כבר לא הרבה זמן עצד הכוכבים כפחות מחצי שעה אפשר את הקידוש את התפילת ערבית אפשר לפני כן כי על די שהתפללו ערבית ועד שיצאו מבית הכנסת ועד שיגיעו לבית אז לגרום לכך שאת הקידוש לא יאמר יותר מדי מופלג מצד הכוכבים אלא מעט דהיינו פחות מחצי שעה זה נקרא סמוך ואז הוא אוכל ג'עלה והג'עלה כעת היא חיונית ללא הבדל אם נוהגים או לא נוהגים זה חיוני מאוד מאוד כדי למשוך עדצ הכוכבים ואז הסעודה של ליל ליל שבת או לילג תעלה להם כסעודה כי הסעודה תלויה ביום דהיינו יום שבת ועדיין זה לא יום שבת זה יום שבת בקבלה אבל זה לא יום שבת מבחינת המהות ולכן למשוך עד את הכוכבים ואז עוד דעת שצריך לומר אותה לאכול אותה בזמן כשם שספירת העומר בוודאי ובודאי לא סופרים לפני צד הכוכבים אלא לאחר צד הכוכבים ואני ברגע זה לא מדבר לפי שיטת מרן אני מדבר לפי שיטת הרמבם שוודאי ודאי לא ספרים ספירת העומר אלא לאחר צד הכוכבים קריאת שמע אין לנו בעיה לומר אותה בעוד יום ולחזור ולומר אותה על המיטה ולדאוג לחזור לומר אותה אחרי צד הכוכבים אבל אני מדבר על האכילה סעודה וכן על סי העומר כל מצווה אומר מורי שהיא תלויה בצאת הכוכבים לא יועיל ולא יציל חייבים לדאוג להגיע לצאת הכוכבים זה זוהי הנקודה החשובה שצריך לזכור אותה לפי זה נחזור חזרה לליל שבועות באמת אתמול ספרנו שבעו שבועה שלמה מבחינה זו גמרנו זה התמימות ינה שספרנו שבעה שבועות תמימות ינה אלא מה בא תורי זהב והעיר ואמר בסימן תצד סעיף קטן א' הוא אמר שנוהגים לאלא לא לאכול לא לאכול לא לקדש לא לקדש לפני שנגמ לפני שיצבו כוכבים כדי שלא לקצץ בשבע שבת תמימות תיינה היו שחלקו על תורי זהב בעניין הזה ואמרו מה זה קשור זה לא קשור מבחינת הספירה כבר גמרנו ועשינו שבעה שבועות מחריץ עשה פשרה כמו שרבים עשו פשרה ואמרו שבאמת הוא יכול לקדש מבעוד יום סליחה להתפלל מבעוד יום כלומר הוא החמיר שאפילו את התפילה לא להקדים אבל מעריץ עשה אפשר כמו רבים את התפילה אפשר להקדים אבל את הקידוש לעשות מצאת הכוכבים וזה כדי לבוא לקראתו בנושא של שבע שבתות תמות היינה אומר הרבו יוסף נכון יפה אנחנו מקבלים את הפשרה הזו בארצות רגילות כמו שלנו אבל באירופה כמו באנגליה ובצרפת אנחנו צריכים להקל עליהם שגם את הקידוש אפשר לעשות בעוד יום כמובן לא מפול חג יותר מדי נמצאת בכוכבים מבעוד יום כי קשה להם אחרת אחרת כל הסעודה של שבועות כל הסעודה של החג תדחה וקשה לבני הבית לשמור על ה על כולם שיהיו ביחד עד אותו זמן ואני ממשיך ומחרה ומחזיק את דברי הרב אודו יוסף והולך בכיוון של מורי ואומר נכון את הקידוש אפשר להקדים להם שם בחוץ הארץ אבל למשוך עם ג'עלה עד הסעודה כי מורי מקפיד שהסעודה בליל שבת או בליל אחד תהיה בזמנה אחרי הכוכבים. זה זוהי התשובה שנראית להשיב באותו שואל ששאל לגבי לילשבועות. אבל תוך כדי זה הרווחנו שהתייחסנו מה עמדת רבנו לגבי ההקדמה מפלג המנחה באותם ארצות שהשקיעה מאוד מאוחרת. רבי חנן בעגש