מדינות ששקיעת החמה מתרחשת אצלם מאוחר, היש להמתין עם קידוש ליל שבועות עד למועד צאת הכוכבים?

תמצית עיקרי הדברים והרעיונות מהמקור "הטקסט שהודבק"

מסמך זה מסכם את הנושאים העיקריים והנקודות החשובות שעולות מתוך הטקסט, תוך שימוש בציטוטים רלוונטיים מהמקור.

הנושא המרכזי: הקדמת תפילות וקידוש בליל שבת וליל חג במקומות בהם השקיעה מאוחרת (כגון אנגליה וצרפת), ובפרט השאלה לגבי ליל שבועות.

נקודות מרכזיות ורעיונות:

1. הבעיה הנוצרת בשל שעת השקיעה המאוחרת: במקומות בהם השקיעה מתרחשת בשעה מאוחרת (כמו 10:30 בלילה באנגליה), עולה השאלה האם יש להמתין עד צאת הכוכבים כדי לקיים מצוות כמו קידוש של ליל שבועות. המתנה ממושכת עלולה לגרום לכך ש"פשוט הבני הבית יתייאשו יתפרקו לא ישבו יחד ולא יהיה לא עונג שבת לא שמחת יום טוב בגלל השעה המאוחרת".
2. הפתרון המקובל בחו"ל: הקדמת התפילות: בגלל הקושי, נהוג במקומות אלו "להקדים את התפילות אחרי פלג המנחה". פלג המנחה מוגדר כ"פרק זמן של שעתיים וחצי לפני צת הכוכבים" וחצי ממנו הוא "די שעה ורבע לפני צת הכוכבים".
3. הסמכה על דעת רבי יהודה: ההיתר להקדים תפילות ערבית מפלג המנחה נסמך על דעתו של רבי יהודה, ש"חלק על חכמים וטוען שתפילת המנחה מתפלל האדם עד פלג המנחה ואחרי פלג המנחה יכול להתפלל ערבית אפילו שעדיין השמש במרום". לכן, "בחוץ לארץ סומכים על זה ומקדימים את התפילות של שבתות של המועדים אחרי פלג המנחה כדי שיוכלו להקדים את הסעודות של שבת ואת של החגים".
4. הגבלות בהקדמת הנרות: למרות ההקלה בתפילות, קיימת זהירות לגבי הקדמת הדלקת נרות שבת. בשולחן ערוך נפסק שאסור להדליק נרות לפני פלג המנחה, כיוון ש"אם אדם מדליק נרות בערב שבת לפני פלג המנחה, זה לא ניכר שזה לחבות שבת". הדלקה לאחר פלג המנחה "ניתן לבוא לומר שזה כבר ניכר שזה לחבות שבת".
5. קבלת שבת בהקדמת התפילה: מרגע שאדם "הדליק את הנרות, ומשעה שהלך להתפלל ערבית והקדים מפלג המנחה... אזי קיבל עליו את השבת קיבל עליו את יום טוב ואז הוא נאסר בעשיית מלאכה מדין נדר מדין קבלת שבת נכון לפי הרמבם".
6. הקדמת קידוש: לגבי קידוש, ישנה הלכה מפורשת מרבנו שאפשר לקדש מבעוד יום, כל עוד זה "כפחות מחצי שעה" לפני צאת הכוכבים. הסיבה לכך היא כדי ש"את הקידוש לא יאמר יותר מדי מופלג מצד הכוכבים אלא מעט דהיינו פחות מחצי שעה זה נקרא סמוך".
7. חשיבות אכילת "ג'עלה": לאחר הקידוש המוקדם, ישנה חשיבות לאכול "ג'עלה" כדי "למשוך עד צת הכוכבים ואז הסעודה של ליל שבת או ליל חג תעלה להם כסעודה כי הסעודה תלויה ביום דהיינו יום שבת ועדיין זה לא יום שבת זה יום שבת בקבלה אבל זה לא יום שבת מבחינת המהות". אכילת הג'עלה "כעת היא חיונית ללא הבדל אם נוהגים או לא נוהגים זה חיוני מאוד מאוד כדי למשוך עדצ הכוכבים ואז הסעודה".
8. ההבדל בין ספירת העומר למצוות אחרות: מצוות התלויות בצאת הכוכבים, כמו ספירת העומר (לפי שיטת הרמב"ם), "לא יועיל ולא יציל חייבים לדאוג להגיע לצאת הכוכבים". לעומת זאת, קריאת שמע אפשר לומר בעוד יום ולחזור עליה לאחר צאת הכוכבים.
9. השאלה הספציפית לגבי ליל שבועות: השואל שואל האם הדין של הקדמת הקידוש חל גם בליל שבועות, "או שמה בליל השבועות בגלל שנאמר שבע שבתות תמימות תהינה אז אולי יש הקפדה שאכן באמת הקידוש יעשה דווקא אחרי צאת הכוכבים כפי שמריץ אומר".
10. דעת "תורי זהב" והחולקים עליו: "תורי זהב... אמר שנוהגים לא לאכול לא לקדש לפני שנגמ לפני שיצבו כוכבים כדי שלא לקצץ בשבע שבת תמימות תיינה". היו שחלקו על דעה זו ואמרו ש"זה לא קשור מבחינת הספירה כבר גמרנו ועשינו שבעה שבועות".
11. פשרת "המעריץ": "מעריץ עשה פשרה... ואמרו שבאמת הוא יכול לקדש מבעוד יום סליחה להתפלל מבעוד יום כלומר הוא החמיר שאפילו את התפילה לא להקדים אבל מעריץ עשה אפשר כמו רבים את התפילה אפשר להקדים אבל את הקידוש לעשות מצאת הכוכבים וזה כדי לבוא לקראתו בנושא של שבע שבתות תמות היינה".
12. דעת הרב יוסף והכותב: הרב יוסף מקבל את הפשרה הזו בארצות רגילות, אך "באירופה כמו באנגליה ובצרפת אנחנו צריכים להקל עליהם שגם את הקידוש אפשר לעשות בעוד יום כמובן לא מפול חג יותר מדי נמצאת בכוכבים מבעוד יום כי קשה להם אחרת". הכותב מחזיק בדעה זו ומדגיש שיש "למשוך עם ג'עלה עד הסעודה", כי הסעודה צריכה להיות לאחר צאת הכוכבים.
13. מסקנה: התשובה לשואל היא שבליל שבועות, במקומות בהם השקיעה מאוחרת, ניתן להקדים את הקידוש (בסמוך לצאת הכוכבים), אך יש להקפיד לאכול "ג'עלה" ולמשוך את הסעודה עד לאחר צאת הכוכבים.

בנוסף, הדיון הזה מבהיר את עמדתו של רבנו לגבי הקדמת התפילה מפלג המנחה באותן ארצות