הפגנות נגד חילול שבת-בעד או נגד?

תמצית עיקרי הדברים והרעיונות מהמקור "הטקסט שהודבק"

מסמך זה מסכם את עיקרי הדברים והרעיונות העולים מהטקסט "הטקסט שהודבק", העוסק בשאלת ההפגנות נגד חילול שבת, תוך ציטוטים רלוונטיים מהמקור.

השאלה המרכזית: האם יש מקום לארגן הפגנות נגד חילול שבת, ובפרט בקריאת אונו, לאור ניסיון העבר בירושלים ובפתח תקווה, והשיקולים ההלכתיים והמעשיים הנוגעים לכך?

שני תכליות אפשריות להפגנה נגד חילול שבת:

הכותב מציג שתי תכליות אפשריות להפגנות מסוג זה:

1. תוכחה: מצוות עשה מהתורה "הוכח תוכיח את עמיתך" (ויקרא יט, יז). תכלית זו רלוונטית כאשר מדובר ביהודי שהוא "עמיתך במצוות", ונועדה להחזירו לדרך הטובה ולמנוע ממנו חטא בעולם הבא. התוכחה צריכה להיעשות "בינו לבין עצמו", בנחת ובשפה רכה, מתוך כוונה לטובתו של המוכיח.

• ציטוט: "התכלית הראשונה היא תוכחה שהרי נאמר בתורה הוכח תוכיח את עמיתך ולא תיסא עליו חטא וזוהי מצוות עשה מן התורה... המוכיח את חברו בין בדברים שבינו לבינו בין בדברים שבינו לבין המקום צריך להוכיחו בינו לבין עצמו וידבר לו בנחת לשון רכה ויודיעו שאינו אומר לו אלא לטובתו ולהביאו לחיי העולם הבא."
• הכותב מדגיש כי תוכחה בפומבי עלולה להשיג תוצאה הפוכה ולגרום למוכח להתבצר בעמדתו.

1. מדיניות בולמת: מטרה זו רלוונטית כלפי יהודים "לא דתיים אשר אינם עמיתנו למצוות", ולא נועדה להשיבם בתשובה, אלא "כדי לבלום כדי להראות עד כאן ההשתלטות שלכם לא נאפשר לכם להתפשט בהשתלטות החילונית שלכם." זו אינה תוכחה אלא צעד שמטרתו למנוע התפשטות של חילוניות.

• ציטוט: "אבל יש ממורי ההוראה שהתירו לבצע הפגנות בשבת גם ליהודים כנגד יהודים לא דתיים אשר אינם עמיתנו למצוות לא כי יש סיכוי שעל דף גנן אשיב אותם אלא כדי לבלום כדי להראות עד כאן ההשתלטות שלכם לא נאפשר לכם להתפשט בהשתלטות החילונית שלכם זו כבר לא תוכחה זוהיא מדיניות בולמת בגלל המצב שבו נמצאים, שבו החילונים מתפשטים בחילוניות יותר ויותר."

ניסיון העבר בפתח תקווה והבדלי הדעות בין הרב מלכה והרב סלמון ז"ל:

הכותב מזכיר הפגנות סוערות שהיו בפתח תקווה בעקבות פתיחת קולנוע "היכל" בשבת.

• הרב מלכה ז"ל סבר כי יש להפסיק את ההפגנות משום שהן אינן מועילות ואף מזיקות, וגורמות ל"חילול שבת שאין דומה לו ממש המוני" עקב הגעת שוטרים וחילונים רבים והתנגשויות בין המפגינים.
• הרב סלמון ז"ל סבר שאסור לוותר, למרות חילול השבת שנגרם, כדי להביע את רמיסת קדושת השבת ולמנוע השתלטות נוספת של החילונים.

דעתו של מורי (רבו של הכותב) בנושא:

הכותב מצטט דברים קשים של מורו בנוגע למצב הדור ולחילול קודשי ישראל על ידי "משומדים להכעיס". מורו מטיל ספק בתועלת של תוכחה כלפי קבוצה זו שאינה "עמיתנו בכלל" ומטרתה היא מדינה חילונית. הוא טוען כי "ניאבק איתם ראש בראש ונוסיף יותר גם חילולי שבת גם שידרסו אותנו גם שירמוסו אותנו."

• ציטוט מדברי מורי: "עיינתי במאמרו בנושא חילול השבת בעירו הכתוב בדמע על חילול קודשי ישראל בשעת בנפש ביד רמה על ידי משומדים להכעיס הרומסים ברגל גאווה את תורת ישראל מצוותיה אויבי השם ועמו... האם אנחנו מצווים להוכיח אנשים כאלה? הם לא עמיתנו בכלל, הם נגד התורה אבל זה לא רק עניין של תוכחה, גם מהתועלת בהפגנה שיש להם אנטי חריף ובידיהם השלטון ומטרתם ברורה שזאת תהיה מדינה חילונית. אז נלך איתם ראש בראש ונוסיף יותר. יותר גם חילולי שבת גם שידרסו אותנו גם שירמוסו אותנו."
• מסקנת מורי, כפי שמובאת על ידי הכותב, היא ש"אין עוד שום חובה או מצווה למחות בהם או לו חייחם."

הסתייגותו של הרב אלישיב ז"ל:

למרות שהרב אלישיב ז"ל סבר שיש תכלית בהפגנות כדי למנוע השתלטות, הוא הביע הסתייגות מההפגנות שנערכו בשבת בירושלים, מחשש שהן עלולות להביא לתוצאה הפוכה ולהגביר את ההשתלטות החילונית.

המצב בקריאת אונו ודעת הכותב:

הכותב מתאר מצב לא טוב בקריאת אונו, בו קשה לשכנע אפילו שומרי שבת להימנע מקנייה בתחנות דלק מחללות שבת, וקל וחומר לצאת להפגנות. הוא חושש שהפגנות יגרמו לתגובה נגדית מצד החילונים ולהגברת חילולי השבת בתחומים נוספים.

• ציטוט: "ואם יצאו להפגנות מידית מרץ שינוי כל אלה א' רכנו הפגנות נגד ב' מיד יגבירו יותר ויותר את חילולי השבת בתחומים אחרים שלא היה בהם חילול שבת כי הם הפכו להיות אקטיביסטים מאוד מאוד גדולים ובעיר שהיא סעודה חילונית כמו בעירנו בעוונותינו הרובים אז זה פועל הפוך, זה לא פועל לטובה, זה פועל הפוך."
• הכותב מציין כי בעקבות הסתה בנוגע למרכז עולמי משפט תורה, קיבלה מפלגת "שינוי" שלושה מנדטים נוספים, דבר המעיד על רגישות הנושא.
• דעתו האישית, לאור דברי מורו וגדולי ישראל אחרים, היא ש"אין מקום לדבר הזה" (הפגנות) במצב הנוכחי בקריאת אונו, שבו ההפגנות עלולות להביא לתוצאה הפוכה.

חלופות להפגנות:

הכותב מדגיש כי למרות שהוא מתנגד להפגנות במצב הנוכחי, ישנה "חובה בסיסית" לכל יהודי דתי "שכואב את הכאב ולא יקנה ממתקן שמחלל שבת". הוא רואה בכך מעשה בסיסי שאינו בגדר הפגנה, אלא ביטוי של כאב ואי-שיתוף פעולה עם מחללי שבת.

• ציטוט: "אבל חובה בסיסית שודי יכאב את הכאב ולא יקנה ממתקן שמחלל שבת איך אפשר שלא לעשות את זה איך אפשר שלא להפיץ את זה איך אש איזה יהודי דתי שקורא לעצמו דתי לא משתתף בחתמה המונית בדבר הזה איך אפשר יש ציד שהוא דתי אם הוא כזה מהנו או מהנוע או מהנועו זה דבר בסיסי זה לא הפגנה לא הפגנה. מה אתה רוצה להעשיר את זה שרומז את השבת ולהעני את זה שומר את השבת?"

תיאור התקופה כ"תקופת שמד" ורדיפה:

בסיום דבריו, מצטט הכותב את מורו שמתאר את התקופה כ"תקופה של שמד" בה "יד כל צוררי תורת ישראל רמה" ו"כל המצר לישראל נעשה ראש". הוא מתאר זלזול בתורה וביזוי נושאי דגלה, ומציין כי במשך 10 שנים לא נבחרו רבני ערים ושכונות רבים, דבר המזכיר את מעשי המלך אחז.

• ציטוט מדברי מורי: "א כבוד הרב אנו חיים בתקופה של שמד צר לי לומר את הדברים יד כל צוררי תורת ישראל רמה כל המצר לישראל נעשה ראש אותם ערורים מטילים שיקוצים בכל קודשי ישראל במלא כל העוצמה העומדת לרשותם... אנו חיים בתקופת רדיפה נוראה כלומר החילונים רטעים וזה מוריש נחשב למתון איני יודע אם הייתה מעולם השפלה ובזול תורת ישראל בנושאי דגלה כפי שהיא כיום מדינת ישראל."

קריאה להגברת התורה, תפילה ומעשים מצווים:

לנוכח המצב הקשה, קורא הכותב להגביר את לימוד התורה, להתפלל ולעשות את המצוות, אך מסייג זאת בנוגע להפגנות שעלולות להחמיר את המצב.

ברכה לרב חממי על הוצאת הספר "הריבד":

הכותב מברך את הרב חממי על הוצאת הספר הראשון מסדרת "הריבד" (שאלות ותשובות של מורו) ומבקש ממנו להזדרז ולהוציא חלקים נוספים, שכן הספרים הללו הם "מים חיים" ליהודים.

לסיכום:

הטקסט מציג דיון מורכב בשאלת ההפגנות נגד חילול שבת, תוך התחשבות בשיקולים הלכתיים, ניסיון העבר והמצב הספציפי בקריאת אונו. הכותב, בהסתמך על דעת רבו וגדולי ישראל נוספים, נוטה להתנגד להפגנות במצב הנוכחי מחשש שהן יגרמו ליותר נזק מתועלת, אך מדגיש את החשיבות של מחאה אישית ואי-שיתוף פעולה עם מחללי שבת. הוא מתאר תחושה של תקופה קשה של "שמד" וקורא לחיזוק התורה והתפילה כדרכי פעולה עיקריות