האם עיסוק בניכיון שיקים מותר למרות שיש חשש לאיסור רבית?

תמצית מקורות בנושא קניית שיקים דחויים והגבייה שלהם

מסמך זה מסכם את עיקרי הרעיונות והעובדות העולות מהמקור שהוצג בנוגע לשאלה ההלכתית של קניית שיקים דחויים בפחות מערכם ודרכי הגבייה שלהם.

השאלה המרכזית:

האם מותר לאדם מובטל לקנות מבעלי עסקים שיקים דחויים במחיר נמוך מערכם הריאלי, ולגבות אותם במועד הפרעון במחיר המלא? האם פעולה זו נחשבת לריבית, מאחר שלכאורה הקונה מלווה כסף לבעל הצ'ק ונהנה מרווח כתוצאה מההמתנה למועד הפרעון?

תשובה הלכתית עיקרית:

התשובה היא שאם מכירת השיקים נעשית כדיני מכירת שטרות, והקונה אינו דורש אחריות מהמוכר במקרה שהצ'ק לא יפרע, הרי שהדבר מותר ואינו נחשב לריבית. זאת מכיוון שהקונה נחשב כמי שקנה סחורה (השיקים) על בסיס של סיכוי וסיכון – ייתכן שירוויח את הפער בין המחיר ששילם לערך הנקוב, וייתכן שלא.

נימוקים להתיר:

• מכירה ולא הלוואה: כאשר אין אחריות על המוכר, העברת השיק נעשית בדרך של קניין, והקונה הופך להיות הנושא (הנושה) של החוב, ולא בדרך של הלוואה.
• ציטוט: "אם הצ'קים האלה נמכרו לו כדין והלכה לפי דיני מכירת שטרות שאז המכר הוא מכר ואם אין הקונה דורש מהמוכר את הצ'קים אחריות שבמידה והצ'ק לא נפרע הוא חוזר אליו במידה והוא לא דורש את האחריות הזו אז הדבר הזה מותר משום שהוא קנה סחורה שקוראים לה צ'קים על בסיס של סיכוי וסיכון יכול להיות שהוא ירוויח את הפערים האלה יכול להיות שלא ירו את הפערים האלה"
• העדר אחריות המוכר: העובדה שלמוכר השיק אין יותר אחריות על פירעונו מוכיחה שאין מדובר בהלוואה.
• ציטוט: "העובדה שמוכרת שק כבר אין עליו אחריות. היא מוכיחה שאכן אין מדובר כאן בהלוואה."
• סיכוי וסיכון לקונה: לקונה יש סיכוי להרוויח ויש סיכון שהחוב לא יגבה, ולכן זה לא דומה להלוואה עם ריבית קבועה.
• ציטוט: "העובדה שיש לקונע שסיכוי וסיכון אז זה לא כמו השקאות של הלוואות נוסעות רווחים שיש בהם איסור ריבית."
• דברי הרמב"ם והשולחן ערוך: המקור מצטט את הרמב"ם ואת השולחן ערוך המאשרים מכירת שטרות חוב בפחות מערכם, בתנאי שהאחריות על הגבייה היא על הקונה ולא על המוכר.
• ציטוט מדברי הרמב"ם: "כיצד לוקח אדם שטרותיו של חברו, כלומר בקניין ומלבותו של חברו, כלומר הלעות שחייבים לחברו בפחות לפחות מערך החוב. כי הרי הוא צריך להסתכן בגבייה אם יפרעו לו, לא יפרעו לו..."
• ציטוט מהשולחן ערוך (יו"ד סימן קעג סעיף ד): "מי שיש לו שטר חוב על חברו או מלווה על פה מותר למוכרם לאחר בפחות ואפילו לא הגיע זמן הפרעון ואין בו משום ריבית ובלבד שיהיה אחריות השטר והמלווה על הלוקח לא על המוכר..."

איסורים והזהרות בנוגע לגבייה:

למרות שהקנייה מותרת בתנאים מסוימים, המקור מזהיר מפני דרכי גבייה פסולות ומרושעות הקיימות בענף זה:

• איסור לדרוש אחריות מהמוכר: אסור לקונה לדרוש מהמוכר אחריות על פירעון הצ'ק, שכן זה הופך את העסקה להלוואה בריבית.
• ציטוט: "א' כבר אמרנו לא לדרוש אחריות מן המוכר ובערנף הניקיון יש ודורשים אחריות של המוכר בסופו של יום."
• איסור שימוש באמצעי גבייה מאפיונרים וקרימינליים: במקרה של קשיים בגבייה, על הקונה לפנות להליכים משפטיים רגילים ולא להשתמש בשירותי גורמי גבייה אלימים ופושעים.
• ציטוט: "ב'ם נניח יש לו לקונה קשיים עם חייבים מסוימים עליו לפנות בהליכים משפטיים רגילים. לא באמצעי גביה מאפיונרים קרימינלים. כי יש בשוק שוק הגביה בעומתנו מרובים גורמי גביה תלילים קרימינלים שמפעילים כוח עצום ואז אותם גורמים מוציאים כספים מן הלובה לא רק את הקרן עוד ריבית ריבית ועצמדות וכולי וממש הורגים אותו מוצצים את דמו כמו אלוקות ולכן אסור לפנות גורמים כאלה כי זה רשע זה עבל זה אין ספק בדבר שזה אסור..."
• הצורך לשאול רב לפני פנייה להוצאה לפועל: אפילו במקרה של חייבים חמקנים, מומלץ לשאול רב לפני פנייה להוצאה לפועל, מחשש לשיתוף פעולה פסול בין גורמי ההוצאה לפועל לגורמי גבייה פושעים.
• ציטוט: "...אלא אפילו צריך לשאול רב אם מותר לו להפנות את הצ'קים האלה לגובהנה בהוצאה לפועל אם נתקל בחייבים חמקנים כדי שלא יזדק לערכאות ובמיוחד שבהוצאה לפועל במסגרת הוצאה לפועל שלב בתי משפט יש כמה מקומות לא בכל מקום שפקידי הוצאה לפועל מחוברים מאחורי הקלים עם גורמי גבייה קרימינלים ואז מקום המשפט שם מקום הרשע..."

סיכום:

קניית שיקים דחויים בפחות מערכם מותרת מבחינה הלכתית כל עוד היא נעשית כדיני מכירת שטרות וללא אחריות מצד המוכר על פירעון החוב. עם זאת, ישנה חובה מוסרית והלכתית להימנע משימוש בשיטות גבייה אלימות ופסולות, ובמקרה של קשיים בגבייה, יש לפנות להליכים משפטיים מקובלים תוך התייעצות עם רב במידת הצורך. הענף הזה, שנקרא במקור "ניכיון", טומן בחובו פוטנציאל לרווח, אך גם סיכונים ואתגרים אתיים ומשפטיים בדרכי הגבייה.