מי שרשאי לאכול ביום צום, האם עליו להזכיר מעניין היום בברכת המזון?
האם חלה עליו חובת קידוש על הכוס טרם אכילתו ביום הכיפורים?
האם בנסיבות כאלו אין עליו לומר "עננו" גם בתפילה?
הישנן נסיבות שבית הדין לא יאשרו למלווה תביעתו לפרעון בחו"ל כאשר ההלוואה ניתנה בא"י?
מה המבחן של "כדי קיומו" של החייב, האם גם כשמדובר בכספים בידי סוחר שנועדו לקנות סחורה בתנאים מיוחדים?
האם חייב רשאי לפרוע את חובו בכל מקום בעולם למרות שלעיתים אין זה נוח למלוה לקבל את הכסף באותו מקום?
מסמך זה מציג ניתוח מפורט של סוגיה הלכתית מרכזית העולה מן המקור: האם חייב אדם לפרוע חוב דולרי לחברו כאשר שניהם נמצאים במדינה זרה (תאילנד במקרה הנדון), למרות שההלוואה ניתנה במקור בארץ? הדיון במקור נסוב סביב עקרונות יסוד בהלכות מלווה ולווה, תוך התייחסות לפסיקות הרמב"ם והשולחן ערוך, וכן לשיקולים מעשיים וטענות אפשריות מצד החייב והנושה.
נושא מרכזי: חובת פירעון הלוואה במקום שונה ממקום מתן ההלוואה.
עיקרון יסודי:
הסייג של השולחן ערוך:
טענות נוספות של הלווה ודיון בהן:
מקרה הפוך: הלווה מעוניין לפרוע והמלווה מסרב:
מסקנות עיקריות:
במקרה הקונקרטי המתואר, בית הדין בתאילנד (אם קיים) או הדיינים שנשאלו יצטרכו לשקול את העקרונות הללו ואת הנסיבות הספציפיות של ראובן ושמעון כדי להכריע בדין. עליהם לבחון האם לשמעון יש מספיק средства דולריים הן לפירעון החוב והן לצרכיו החיוניים ולחזרתו לארץ.
האם חלה עליו חובת קידוש על הכוס טרם אכילתו ביום הכיפורים?
האם בנסיבות כאלו אין עליו לומר "עננו" גם בתפילה?
עד מדינה מבחינה פסול הילכתית מכל בחינה. נסביר את הדברים.
א. ע"פ רוב 'עדי מדינה' האנשים עבריינים, אנשים שעברו עבירה בעצמם, והרי רשע אינו יכול להעיד, כי מעשיו הרעים גורמים לאיבוד האמון בעדותו.
ב. גם אם עד המדינה איננו עבריין או טרם שהוכחה עבריינותו, הרי מדובר כאן לרוב מבחינה משפטית ב'נוגע בדבר'. הנגיעה ברורה לחלוטין. יש לו אינטרס מובהק לכסות על עצמו מפשעים או ליצור רווחים שהוא קשור אליהם.
שלום כבוד הרב!
אני בחודש שישי בהריון.. ברוך ה' אני מרגישה טוב, אך זקוקה לשתייה מרובה.
רציתי לשאול מה הדין לגבי שתיית מים ביום כיפור? האם מותר לשתות בשיעורים מלכתחילה או רק כאשר מרגישים לא טוב?תודה רבה!
מהו עיקרו של דין תורה בנסיבות "זוטו של ים", האם חייב המוצא להחזיר מציאות שהגיעו אליו מסחף הים?
האם יש להישמע לחוק עפ"י הכלל: "דינא דמלכותא דינא" למרות שהחוק קובע שעל המוצא להשיב לבעליו האבידה גם בנסיבות הנ"ל?
מהם נקודות החולשה בחוק "השבת אבידה" במדינת ישראל ביחס להתייחסות של ההלכה בדיני מציאות ואבידות?
האם עדיף עקב קדושת היום להתפלל בציבור למרות שהטורח עלול לגרום לו "שבירת הצום"?
מהו המידע שצריך החולה לבקש מהרופא בקשר למצבו ע"מ שישמש כבסיס לפסיקת ההלכה של הרב?
מעוברות ומניקות, האם פטורות או חייבות להתענות ביום הכיפורים?
באלו תנאים ובאלו נסיבות רשאי השוכר, עפ"י ההלכה, לנכות מדמי השכירות את דמי חוסר הנוחות שנגרם לו?
הרב רצון ערוסי בשיחה לפתיחת שנה"ל במכללה בשיחה מרתקת על חשבון הנפש הלאומי הנדרש בימים אלו של ראש השנה.
שלום לכבוד הרב שליט"א.
1- קראתי את תשובת הרב והבנתי שאפילו שמערב יו"ט חיברו את הפלטה לשעון שבת במצב בו כל הזמן הפלטה כבויה (כי אין בה צורך בחג) מותר ביו"ט שהוא ערב שבת להזיז זיזים שיגרמו להדלקתה ולכיבויה במהלך השבת. האם הבנתי נכון? 2- וכן, האם מותר להזיז במצב זה זיזים שיגרמו להדלקתה בחג אחה"צ לפני השבת? אודה על תשובה, חזק וברוך
מהם היתרונות של משפט התורה בנושא השבת אבדה ביחס לחוק הקיים במדינת ישראל?
בנסיבות של ימינו שאין מקום להכריז על האבדה, מה על המוצא לעשות?
מה מציע הגאון הרב פיינשטיין למוצא אבדה שקשה עליו שמירתה עד לגילוי בעליה ביום מן הימים?