האם מותר בשבת ליצור או לפרק משחקי נייר ?
הניתן להחיל על מלאכה זו הכלל : "אין בנין וסתירה בכלים" ?
האם קשור למה שכינו חז"ל "סירונית" שחציו דג וחציו אשה?
מה ההשפעות של מציאות כזו לגבי דינים שונים בהגדרת אדם, למשל לגבי טומאת יולדת?
האם מדובר באותם פעמים שחכמי ישראל מתכוונים להעביר לנו מוסר השכל באמצעות סיפורי אגדה?
מסמך זה מסכם את עיקרי הדברים והרעיונות המרכזיים העולים מתוך הטקסט "הטקסט שהודבק", העוסק בשני נושאים עיקריים: מציאותן האפשרית של בתולות ים על פי המקורות היהודיים הקדומים, ותוקפה המשפטי של ההתחייבות מטעם עיריית קריית ים לשלם מיליון דולר למי שימציא יצור כזה.
חלק א': האם קיימות בתולות ים על פי המקורות היהודיים?
הדובר בטקסט פותח בשאלה אודות מציאותו של יצור שחציו העליון אישה וחציו התחתון דג, כפי שעלה בדיון בנושא "בתולת הים". הוא מציין כי המקורות היהודיים הקדומים אכן מתייחסים לאפשרות קיומם של יצורים כאלה.
הדובר מסכם כי המקורות הקדומים אכן דנים באפשרות קיומם של יצורים חצי אדם חצי דג, אך לא תמיד ברור האם דיונים אלה נבעו מראייה ממשית או משמועות. הוא מציין כי לעיתים בלידות, בעיקר בהפלות, נראים דברים מוזרים ו"מפחידים", אך לא ניתן להיות בטוחים שהתיאורים במקורות נובעים מראייה ישירה. יחד עם זאת, העובדה שהחכמים דנו בשאלות הלכתיות הנוגעות ליצורים כאלה (כגון דיני טומאת יולדת) מרמזת שאפשר שהיו עדויות לקיומם. הדובר מעלה גם את האפשרות שהדיונים נועדו לחדד את הלומדים ולתת מוסר השכל.
בסיום חלק זה, הדובר מדגיש את גדולתה של תורת ישראל בכך שדנה בסוגיות מורכבות וייחודיות כאלה כבר לפני אלפי שנים, הרבה לפני שהמחקר המודרני החל לעסוק בנושאים דומים.
חלק ב': תוקף ההתחייבות של עיריית קריית ים
החלק השני של הטקסט מתייחס להכרזה של עיריית קריית ים על פרס של מיליון דולר למי שיביא בתולת ים לחוף העיר. הדובר מעלה מספר ספקות ותהיות לגבי תוקפה של התחייבות זו:
לסיכום, הדובר מציין כי הוא אינו יודע בוודאות האם להתחייבות יש תוקף משפטי. עם זאת, הוא מצהיר שאם אדם יצליח להמציא בתולת ים, הוא יהיה מוכן לסייע לו ולטעון בכל הדרכים האפשריות כדי שיקבל את המיליון דולר מהעירייה.
בסיום המסמך מצוין "רבי חניקש רצ ب", אך לא ברור מה משמעות צירוף זה בהקשר של הטקסט.
הניתן להחיל על מלאכה זו הכלל : "אין בנין וסתירה בכלים" ?
באילו נסיבות ותנאים מותר בשבת לקפל בגדים?
מה טיבו של הקיפול שאכן נאסר בשבת ומה ההבדל בינו לבין פעולת הקיפול המותרת?
האם עדיף להשאיר הבית במצב של אי סדר כתוצאה מהכביסה שאינה מקופלת, ומה עם כבוד השבת?
שלום עליך מארי,
אשמח לדעת באיזה סוג לימוד בעל בית מחוייב לקבוע עתיו (במידה ויש לו כ-3 שעות לערך)?
האם בהלכה, אמונה ומוסר?
שמא יעסוק רק בתלמוד שכולל הרבה מהם?
או בכלל יתעסק רק בסוג הלימוד שלבו חפץ?
תודה רבה מאוד,
ישגה שלומך
הקטן
רציתי לשאול את כבוד הרב בקשר להסרת שער לגברים במקומות מסוימים בגוף לצורך "שלום בית" אשתי הייתה מעונינת שאסיר שיער במקומות כמו כתפיים וחזה. מכיוון שהיום המון גברים עושים זאת אז אולי יש בזה פחות בעיה של "לא ילבש" ? אודה לרב אם יאמר לי איפה אסור או מתור ואם לצמיתות או לא ? (בבית שחי וערווה אני יודע שאסור זה מביא רש"י על התורה, אני מדבר על אזורים אחרים אך מצד שני יש תשובה של הרשב"א שהיום שזה דבר שנהוג גם אצל גברים, מותר להסיר שיער גם מבית השחי ומקום הערווה.)
בתודה מראש
בע"ה
שלום וברכה לכבוד מו"ר עט"ר שליט"א ,
איש יהודי קרוב משפחה כבן 35 חלה לפני כ-15 שנה במחלת הסרטן .
עקב המחלה הוא עבר טיפולים
כשאחד הטיפולים , ע"י הרופאים אז , היה שמירת זרע בהקפאה
עקב חשש שמא ח"ו הוא לא יוכל לילד בעתיד .
באותה תקופה הוא לא היה שומר תורה ומצוות .
ב"ה הוא הבריא אחרי הטיפולים וב"ה התחתן ונולדו לו שלושה ילדים .
ב"ה מאז הוא התחזק בדת ושב בתשובה שלמה והינו שומר תורה ומצוות .
לפני מספר שנים הוא שוב חלה
וכיום המשפחה מצפה לחסדי השם שירפאהו רפואה שלמה מהרה .
שלום רב!
מה הוראת הרב בעניין הר הבית? הבנתי מבנו של הרב, הרב צפניה ערוסי, שהרב מתיר עליה לאורוות שלמה.
א. האם כך הוא הדבר?
ב. האם זה מחייב קדושה ובטהרה ובזהירות כמו ב500 על 500 אמה של הר הבית המקודש?
ג. האם הרב מתיר לאדם הפרטי לאחר לימוד בהלכות הר הבית וקדושתו, לעלות עם ת"ח אשר מתיר עליה להר? כמובן בקדושה ובטהרה..
ד. האם הרב אוסר עליה להר הבית כיום, כאיסור חמור או כהוראה לציבור שלא יבואו לדי כשלון, אך מצד הדין הרב מתיר עליה?
האם נתייחס אליו לא כמוקצה היות והוא ראוי לבהמה או אף לגוי?
היש לו דין מוקצה לאור האיסור על בעליו היהודי בהנאה לא למסרו לגוי ולא לבהמה?
באלו נסיבות יהיה מותר לטלטל את אותו חמץ למרות שדינו כמוקצה?