היש איסור התקנת מראות בשירותי הגברים בבית הכנסת משום "לא ילבש גבר כלי אשה"?
הישנן נסיבות להקל לגברים שימוש במראה? לצרכי סילוק כתמים, לצורך ריפוי וכיו"ב.
מה טעם האיסור הכללי של חכמי ישראל לשימוש במראה בשבת אפילו לנשים?
ושא התקנת מראות בבית כנסת ושימוש במראות בשבת
מסמך זה מסכם את הנושאים והרעיונות העיקריים העולים מתוך הטקסט המצורף, העוסק בהתקנת מראות בחדרי שירותים בבית כנסת ובשימוש במראות על ידי גברים ונשים בשבת ובחול.
חלק א': התקנת מראות בבית כנסת ושימוש גברים במראות בחול
השאלה המרכזית בחלק זה היא האם מותר ליושב ראש ועד בית כנסת להתקין מראה בחדרי השירותים או במקום נטילת ידיים, לאור העובדה שבבית הכנסת יש אולם קידושים ואנשים המשתמשים בשירותים מעוניינים להסתכל במראה לאחר שטיפת הפה כדי לוודא שלא נותר לכלוך.
היעדר איסור מפורש בתורה ובתלמוד הבבלי:
הרב מציין כי ברמב"ם (רבנו) בהלכות עבודה זרה לא הוזכר עניין השימוש במראה בהקשר של איסור "לא ילבש גבר שמלת אישה". כמו כן, הגמרא במסכת עבודה זרה (בבלי כט ע"א) דנה ביהודי המסתפר אצל גוי ורואה במראה, אך הדיון שם מתמקד בחשש מצד הגוי ולא באיסור שימוש במראה לגבר.
"רבנו בפרק 12 מהלכות עבודה זרה אה הלכה קודם כל בקרוז עצמו בסבר התורה בסבר המצוות לא זכר רבנו את העניין של המראה גם בהלכות עבודה זרה מהלכה ט פרק 12 מהלכה ט ואלך לא זכר את עניין המראה..."
מקור אפשרי לאיסור בתלמוד הירושלמי והסבר התוספות והשולחן ערוך:
התלמוד הירושלמי (פרק שני עבודה זרה, פרק שישי ממסכת שבת) מזכיר כי שלושה דברים הותרו לבית רבן גמליאל (להסתכל במראה, לספר קומה וללמד חוכמה יבנית) מפני שהיו זקוקים למלכות. מכאן משתמע לכאורה כי לגברים רגילים אסור להסתכל במראה.
הרב מציין כי הרמב"ם לא התייחס לירושלמי זה, ושהשתיקה שלו משמעותית ונוטה לכיוון היתר. התוספות התלבטו בסוגיה והגיעו למסקנה כי איסור הסתכלות במראה לגבר הוא דווקא לצורך נוי, אך לצורך ריפוי או ניקיון מותר.
"...התוספות כבר התלבטו בירושלמי הזה והגיעו למסקנות שבאמת שדווקא אם אדם גבר מסתכל ב במראה לצורך נוי זה אסור אבל לצורך ריפוי מסתכל איפה איפה יש לו מחושים פצעים או או ניקיון לא נוי סילוק תינופת וכזה מותר..."
בעקבות התוספות, השולחן ערוך (יורה דעה סימן קנו) פסק:
"אסור לאיש סעיף ב להסתכל במראה משום לא ילבש גבר אלא אם כן משום רפואה כגון שחושש בעיניו או שמספר עצמו או אם מסתפר מן הגוי בינו לבינו וכדי לראות אדם חשוב מותר לראות במראה הגעה."
הרמ"א (הגהות הרמ"א) מוסיף כי אם השימוש במראה אינו ייחודי לנשים באותו מקום, יש להקל.
"ויש אומרים הדא אסור לראות במראה היינו דווקא במקום דין לראות במראה נשים ויתב משום לא ילבש גבר אבל במקום שדרך האנשים לראות גם כן במראה מותר..."
פסיקת הרב עובדיה יוסף:
הרב עובדיה יוסף (שו"ת יביע אומר חלק ו סימן מט) פסק בזמננו, שהיות והסתכלות במראה מקובלת גם בקרב גברים, אין בכך משום "לא ילבש גבר שמלת אישה", ומותר לגברים להסתכל במראה, אפילו תלמידי חכמים.
"בזמננו שגם האנשים דרכם להסתכל במראה אין בזה משום לא ילבש גבר שמלת אישה. ומותר להסתכל במראה אפילו תלמידי חכמים."
מסקנה לגבי התקנת מראות בחול:
לאור הפסיקה, מותר להתקין מראות בחדרי שירותים בבית כנסת גם לשימוש גברים, לצורך ניקיון או ריפוי, ובזמננו אף לשימוש כללי, מאחר והשימוש במראה אינו נחשב ייחודי לנשים.
חלק ב': שימוש במראות בשבת
השאלה המרכזית בחלק זה היא האם מותר לגברים ולנשים להסתכל במראה בשבת.
איסור הסתכלות במראה של מתכת בשבת:
בהלכות שבת (פרק 22 הלכה יד) נפסק:
"אסור לראות במראה של מתכת בשבת גזרה שמה ישיר בה נעימים המדולדלים מן שיער ואפילו קבועה בכותל. אבל מראה שאינה של מתכת מותר לראות בה אפילו אינה קבוהה."
הטעם לאיסור הוא גזירה שמא יסתכל במראה ויראה שיער סורר ויגלחו. האיסור חל על מראה של מתכת, אפילו אם היא קבועה בקיר, ולא מבחינים בין גברים לנשים, מה שמחזק את הטענה שהשימוש במראה אינו ייחודי לנשים.
היתר שימוש במראה שאינה של מתכת:
מראה שאינה עשויה ממתכת מותרת לשימוש בשבת, אפילו אם אינה קבועה.
הבהרת השולחן ערוך והמשנה ברורה לגבי מראות זכוכית:
השולחן ערוך (אורח חיים סימן שב סעיף יג) מסביר שהאיסור הוא על מראה מתכת "שהיא חריפה כהזמל" (כסכין קטן וחד), מחשש שישתמש בה לגזוז שיער. מראה שאין בה חשש זה מותרת.
"אין מסתכלין בשבת במראה של מתכת שהיא חריפה כהזמל פירוש כאין סכין קטן חד וחריף דחיישינן שמה ישיר בן ימין מדלדלין ואפילו אם היא קבועה בכותל אבל מותר להסתכל במראה שאין בה חשש אפילו אינה קבועה."
המשנה ברורה מפרש כי מראות זכוכית כנהוגות בזמננו ומראות מתכת שאינן חדות אינן כלולות בגזירה.
"כגון במראה של זכוכית כאין שלנו והדים במראה של מתכות שאינה עשויה חריפה והטעם כיוון דאינה עשו הכלל לשיר בנימין לא גזרו כלל עליה ולא חיישין שמה כשיראה במראה שהן מדולדלין ילך אחר מספריים כדי להעבירם."
הרמ"א מוסיף כי אפילו מראה מתכת ששוליה אינם חדים אלא מעוגלים מותרת לשימוש בשבת, מאחר ואין חשש לגזוז בה שיער.
מסקנה לגבי שימוש במראות בשבת:
מותר להשתמש במראות שלנו בשבת, הן לגברים והן לנשים, מאחר ובדרך כלל שוליהן אינם חדים ואין חשש שמא ישתמשו בהן לגזוז שיער. האיסור חל רק על מראות מתכת חדות.
סיכום סופי:
מותר להתקין מראות בחדרי שירותים בבית כנסת לשימוש גברים בחול לצורך ניקיון וריפוי, ואף לשימוש כללי בזמננו. בשבת, מותר להשתמש במראות שאינן עשויות ממתכת חדה, כגון מראות זכוכית נפוצות ומראות מתכת עם שוליים מעוגלים