היחס בין ההלכה למציאות האמיתית
במסגרת ישיבת ראש חודש אלול ה'תשע"ז. נושא: מורשתו של הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל. מרכז קהילתי "מקור חיים", נתניה.
מאחר ואחר חצות אסור לדעת הכל לעשות מלאכה, האם כולל גם איסור תגלחת או איסור גזיזת צפרניים?
האם הדירוג של רמת האיסורים לעשות מלאכה ערב פסח אחר חצות זהה לאותה רמה כבחול המועד?
נאסר בחוה"מ תספורת גזרה שלא יכנס מנוול למועד, האם נמתח גזרה זו גם לערב פסח ואף למלאכה כצחצוח נעלים שהינה צורך המועד?
השאלה המרכזית:
השואל שואל האם מותר להתגלח, לגזוז ציפורניים ולצחצח נעליים בערב פסח לאחר חצות, בהתחשב בכך שזמן זה נחשב לאסור במלאכה עקב ההכנות לחג. השואל מציין כי הוא מתפנה לעיסוקים אלו רק לאחר חצות.
התשובה העיקרית ומקורותיה:
התשובה היא שמותר לבצע פעולות אלו לאחר חצות בערב פסח. הנימוק לכך מבוסס על ההשוואה להלכות חול המועד והבנת טעם האיסור של מלאכה בערב פסח.
מסקנה:
על פי המקור, מותר להתגלח, לגזוז ציפורניים ולצחצח נעליים בערב פסח לאחר חצות היום. פעולות אלו אינן נכללות באיסור המלאכה הגורף של זמן זה, ובפרט לאור ההשוואה להלכות חול המועד וההבנה כי מטרת האיסור היא למנוע עיסוק במלאכות שאינן הכרחיות לחג, ולא למנוע פעולות שמטרתן כבוד החג והניקיון לקראתו
במסגרת ישיבת ראש חודש אלול ה'תשע"ז. נושא: מורשתו של הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל. מרכז קהילתי "מקור חיים", נתניה.
האם רשאית אשה לברך על מצוות עשה שהזמן גרמא למרות שהיא פטורה ממצוות אלו?
היש פגיעה בעיקרי האמונה בחשיבה שיש מקום לשינויים במצוות על מנת לצמצם האפלייה לכאורה של הנשים?
היעלה על הדעת שניתן על בסיס סברות ודרשות לרוקן מתוכן את הכלל שקבעה התורה לפטור הנשים מקיום חלק מהמצוות?
האם ישנה תקופת זמן מסויימת שמותר לבצע הפלה מלאכותית?
לק"י
כבוד הרב רצון ערוסי שליט"א.
יורינו רבינו:
א. האם מותר להעלות אנשים שאינם שומרי תו"מ לתורה? (וכן ש"צ שמתגלח בתער) ומה הדין אם עלו?
ב. ב"ה אחותי ילדה בת. באותו שבוע נפטר אצלינו מישהו בשכונה ל"ע. אבי רצה ללכת להלוייה אך אימי התנגדה בטענה שאסור ללכת לבית החיים כשתינוק נולד באותו שבוע. אני לא הסכמתי עם אימי ואמרתי שאין איסור בדבר.
1. האם היה מותר לאבי ללכת להלוייה?
2. האם היה עדיף שלום בית מללכת להלוייה?
3. האם נהגתי כשורה שהתערבתי?
ג. האם יש איסור לעשן?
בברכה.
שלום כבוד הרב.
האם ניתן מלכתחילה ליטול ידיים טרם הקידוש לעשות את הקידוש ולאחר מכן לברך המוציא ?
אין כאן הפסק ?
לאור כל התופעות המתלוות להפגנות חברתיות ובמיוחד אלו הגולשות לאלימות, האם מותר למי שהוא ירא שמים להשתתף בהם? היש התייחסות בהלכה לגדרים של אסור ומותר במקרים של השתתפות בארועים חברתיים מסוג זה? כאשר ההפגנות עוברות את תנאי היתר המשטרה תוך הפרעה וצער לדיירים המתגוררים באזור ההתכנסויות, האם חריגה זו מהווה עבירה הלכתית?
שלום כבוד הרב,
במסכת חגיגה אנחנו מוצאים חיוב לכל אדם מישראל (זכרים) לעלות לרגל לירושלים.
אבל במסכת פסחים דף ח ע"ב אנחנו מוצאים: "דא"ר אמי כל אדם שיש לו קרקע עולה לרגל
ושאין לו קרקע אין עולה לרגל".
השאלה שלי היא: א. מה ההלכה בנדון? ב.על סמך מה אומר רב אמי מה שאמר?
(ברור לי שרב אמי קושר את העליה לרגל עם ההיגד בפסוק: "ולא יחמוד איש את ארצך
בעלותך לראות . . ."). על כל פנים זוהי משנה מפורשת שהכל (חוץ מחרש שוטה וקטן) חייבים לעלות לרגל.
בתודה ובברכה,