מאחר ואחר חצות אסור לדעת הכל לעשות מלאכה, האם כולל גם איסור תגלחת או איסור גזיזת צפרניים?
האם הדירוג של רמת האיסורים לעשות מלאכה ערב פסח אחר חצות זהה לאותה רמה כבחול המועד?
נאסר בחוה"מ תספורת גזרה שלא יכנס מנוול למועד, האם נמתח גזרה זו גם לערב פסח ואף למלאכה כצחצוח נעלים שהינה צורך המועד?
השאלה המרכזית:
השואל שואל האם מותר להתגלח, לגזוז ציפורניים ולצחצח נעליים בערב פסח לאחר חצות, בהתחשב בכך שזמן זה נחשב לאסור במלאכה עקב ההכנות לחג. השואל מציין כי הוא מתפנה לעיסוקים אלו רק לאחר חצות.
התשובה העיקרית ומקורותיה:
התשובה היא שמותר לבצע פעולות אלו לאחר חצות בערב פסח. הנימוק לכך מבוסס על ההשוואה להלכות חול המועד והבנת טעם האיסור של מלאכה בערב פסח.
- איסור מלאכה אחר חצות: אמנם, ההלכה קובעת שאסור לעשות מלאכה בערב פסח מחצות היום ואילך מצד הדין, ומי שעושה מלאכה בזמן זה "מנדים אותו". עם זאת, איסור זה אינו כולל את הפעולות הנזכרות בשאלה.
- ציטוט: "נאמר בהלכה שבערב פסח אסור לעשות מלאכה מחצות ולמעלה מצד הדין וכל העושה מלאכה מחצות ולמעלה מצד הדין מנדים אותו".
- השוואה לחול המועד: הרב מסביר שהאיסור בערב פסח אחר חצות הוא ברמה קלה יותר מחומרת איסור מלאכה בחול המועד, שדינו "מדברי סופרים" (כפי שמובא ברמב"ם, הלכות שביתת יום טוב, פרק ח הלכה יח).
- ציטוט: "לפי כך יום 14 אסור בעשיית מלאכה מדברי סופרים כמו חולו של מועד והוא קל מחולו של מועד ואינו אסור אלא מחצי היום ומעלה".
- גזיזת ציפורניים בחול המועד: ברמב"ם (הלכות שביתת יום טוב, פרק ז הלכה כ) מובא שמותר ליטול ציפורניים בחול המועד, אפילו באמצעות כלי. מכיוון שחול המועד חמור יותר מערב פסח אחר חצות, קל וחומר שמותר לגזוז ציפורניים בערב פסח אחר חצות.
- ציטוט: "והנה בחול המועד כתב רבנו בפרק שביעי מהלכות שביטת יום טוב הלכה 20 מותר ליטול שפה בחולו של המועד וליטול ציפורניים ואפילו בכלי כלומר גזיזת ציפורניים בחול המועד אפילו באמצעות כלי של גזת ציפורניים מותרת".
- רחיצה בחול המועד וערב פסח: לגבי רחיצה, הרב מדגיש שאין איסור להתרחץ בחול המועד. אדרבה, מותר לחמם מים ולהשתמש בסבון. האיסור בחול המועד הוא רק על כיבוס בגדים, גזירה דרבנן כדי שלא להיכנס לחג כשהוא מנוול. לכן, קל וחומר שמותר להתרחץ בערב פסח אחר חצות, ואף יש בכך כבוד לחג.
- ציטוט: "לגבי הרחיצה, הדבר פשוט. אדרבה ועדרבה, אחד מצאנו בחול המועד שאסור להתרחץ. בשום שלב אין איסור להתרחץ בחל מועד. מותר לחמם מים באופן מיוחד ומותר להסתבן. לא גזרו חכמים אלא על קיבוש הבגדים... ובכן התרנו גזיזת ציפורניים התרנו רחיצה ומים".
- צחצוח נעליים בחול המועד וערב פסח: הרב פוסק כי מותר לצחצח נעליים בחול המועד (על פי הרמב"ם, מרן והרב עובדיה יוסף). האיסור לצחצח נעליים נבע מדין "כיבוס", אך מכיוון שעיקר איסור כיבוס בחול המועד הוא גזירה שלא להיכנס לחג מנוול, ובערב פסח האדם עסוק בהכנות לחג ורוצה להיכנס נקי, קל וחומר שמותר לצחצח נעליים בערב פסח אחר חצות.
- ציטוט: "אנחנו דהיינו הפוסקים כמו הרמבם כמו מרן והרבדו יוסף לפי הקו הזה מתירים צחצו נעליים בחול המועד וממילא אם בחול המועד מותר בוודאי וודאי מותר בערב פסח אחר חצות".
- גילוח בערב פסח: הרב מזכיר כי ישנם שלושה אומנויות שמותר להתחיל בהן בערב פסח אפילו מהנץ החמה (במקומות שנהגו לא לעשות מלאכה), ואחת מהן היא "הספרים" (גילוח ותספורת), משום שזהו "צורך החג". לגבי גילוח לאחר חצות, קל וחומר שהוא מותר, במיוחד לאור ההשוואה לחול המועד בו גילוח מותר (במשעי ולא בתער, אלא אם כן מדובר במנהג הנוהגים כשולחן ערוך המתירים מכונה מותרת).
- ציטוט: "אלא שלוש אומנויות בלבד הן שמתחילין במקום שנהגו לעשות ועוסין עד חצות כלומר אפילו במקום שהחמירו על עצמם שלא עושים מלאכה בערב פסח מהנצח המנמלא וגם לא מתחיל לסיים מלאכות אבל להתחיל אסור בכלל אבל יש שלוש מלאכות שמותר אפילו להתחיל בהם בערב עס ואלו הם החייתים והספרים והכופסאין כלומר אדרבה ואדרבה זה צורך החג מה יש יותר מכך שוב גם כאן אמנם רבנו מדבר על בערב פסח לפני חצות שמותר לכתחילה להתחיל בתספורת בתפירה כי זה הכל צורך מועד הוא הוא בכביסה, אבל עלינו לזכור שהעניין של התספורת מצד הדין היה מותר בחול המועד, רק גזירה שלא יכנס אחד כשהוא מנובל ולכן די לנו בחול המועד בגזירה הזו אבל בערב פסח כשהוא דואג שלא יכנס לחג שהוא מנובל אדרבה ואדרבה מותר לו להתגלח מובן בגילוח המותר במשעי לא במכונה ודאי ודאי לא בתער אבל מי ש אלה הנוהגים כשולחן ערוך מותר במכונה המותרת אז אם כן איפה הדבר הזה לעינין גילוח ודאי שהוא מותר תספורת גילוח כי זה צורך החג".
מסקנה:
על פי המקור, מותר להתגלח, לגזוז ציפורניים ולצחצח נעליים בערב פסח לאחר חצות היום. פעולות אלו אינן נכללות באיסור המלאכה הגורף של זמן זה, ובפרט לאור ההשוואה להלכות חול המועד וההבנה כי מטרת האיסור היא למנוע עיסוק במלאכות שאינן הכרחיות לחג, ולא למנוע פעולות שמטרתן כבוד החג והניקיון לקראתו