חשש שעטנז בבגדים
ידוע שיש קהילות שבהן מציעים בדיקות שעטנז. האם יש היום באמת סיבה לחשוש שבבגדים שאנחנו נוהגים ללבוש תיתכן הימצאות שעטנז?
מהם סוגי הכלאיים האסורים וכיצד יש להתייחס לכל סוג והאם אין היתר לאכול הפירות?
מה טיבו של איסור כלאיים באילנות, האם כולל גם את איסור אכילת פירותיהם?
האם הקנס שקנסו חכמי ישראל באיסור הרכבת אילנות כולל גם עקירתן של האילנות שנעברה בם עברה?
סמך זה מסכם את עיקרי הדברים והרעיונות העולים מתוך קטע השמע "100512hy.mp3", העוסק בדיני כלאי אילנות בהלכה היהודית, בדגש על מקרה של חקלאי שחזר בתשובה.
הנושא המרכזי: הדילמה ההלכתית בפניה ניצב חקלאי שחילל בעבר את איסור כלאי אילנות על ידי הרכבת עצים, וכעת, לאחר שחזר בתשובה, עליו להחליט האם מותר לו להמשיך ולקיים את מטעי העצים המורכבים הללו והאם מותר לו למכור אותם.
חילוקי דינים בסוגי כלאיים: הדובר פותח בהסבר כי קיימים סוגים שונים של כלאי הצומח, וחשוב להבחין ביניהם:
המחלוקת בין רבנו (הרמב"ם) למרן השולחן ערוך בנוגע לקיום אילנות מורכבים:
יישום הדין לשאלה המקורית:
לאור המחלוקת בין רבנו לשולחן ערוך, עולה כי:
נקודות נוספות שעולות:
לסיכום: קטע השמע מציג מחלוקת הלכתית יסודית בין הרמב"ם והשולחן ערוך בנוגע לשאלה האם מותר לקיים אילנות שהורכבו באיסור כלאי אילנות. הרמב"ם מתיר זאת, בעוד השולחן ערוך אוסר זאת ומחייב עקירה. השאלה המקורית של החקלאי החוזר בתשובה נותרת תלויה במחלוקת זו ובפסיקה ההלכתית שהוא יבחר לפעול על פיה
ידוע שיש קהילות שבהן מציעים בדיקות שעטנז. האם יש היום באמת סיבה לחשוש שבבגדים שאנחנו נוהגים ללבוש תיתכן הימצאות שעטנז?
שלום הרב
א. מה הכוונה בהלכות תפילה פרק ט הלכה א, לענות אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחן?
ב. בספר זרעים פרק ז הלכה יז מפרש מארי שלרבינו לא היה בנוסחת התוספתא "וחייב באחריותה" ולכן מסביר שמדובר בכרם ושדה של אחד. הכיצד זה מסתדר עם מה שנאמר בבא קמא דף ק. וק: שמביאים תוספתא זו ולומדים מהמילים וחייב באחריותה דינא דגרמי? כלומר במפורש הגמרא טוענת שהמילים האלה כן בנוסח בניגוד למה שאומר מארי.
בתודה מראש
מהם סוגי הכלאים האסורים עפ"י ההלכה ומה ההבדל בין הדינים שלהם?
מהי הסיבה העיקרית של איסור הכלאים מן התורה?
האם ההרחקה הנדרשת בשלב הזריעה בין סוגי זרעים שונים מוגבלת דווקא לצמחי מאכל?
האם בנסיבות אלו יחשבו האתרוגים כשני מינים האסורים בכלאי האילנות (הרכבה)?
האם לימון ותפוז או לימון ואתרוג אינם נחשבים כלאיים היות והם נכללים במין הנקרא פרי הדר?
האם העובדה שמדובר בנטיעה בנסיבות שאין גישה לאדמה משתנה דינו של האילן גם בדיני ערלה, תרו"מ ושביעית? איסור כלאים מן התורה מוגבל ל"שדך" וא"כ האם לכאורה לא יהיה אסור אף מדרבנן? מהם הדברים שצריכים פוסקי ההלכה למעשה לשקול בבואם להכריע בפסיקותיהם בדינים של הפירות שבאו לעולם בנסיבות דנן?
מהם הגדרים של איסור זריעת כלאי הכרם? האם איסור אכילת מאכלות אסורות גורר בהכרח איסור בישול מאכלות אסורות? האם אכילת הפירות במקרה זה תהיה מותרת לכאורה, היות ואיסור זריעת הכלאים נעשתה ע"י הגוי?
לק"י
שלום הרב רצון ערוסי
רציתי לשאול לגבי כלאים על אלו עצים, צמחים וכדו' חל איסור כלאים? כמה צריך להרחיק אחד מהשני?
תודה רבה
לק"י
שלום כבוד הרב,
ברשותי גינה קטנה בה אני מעוניין לשתול סוגים שונים של ירקות (עגבניות, פלפלים, צנון ואבטיח). מה הדרישות המינימליות על מנת שלא אחטא בכלאיים?
בברכה
מהם סוגי הכלאיים האסורים וכיצד יש להתייחס לכל סוג והאם אין היתר לאכול הפירות?
מה טיבו של איסור כלאיים באילנות, האם כולל גם את איסור אכילת פירותיהם?
האם הקנס שקנסו חכמי ישראל באיסור הרכבת אילנות כולל גם עקירתן של האילנות שנעברה בם עברה?
מערכת מורכבת מצינורות המחוברים זה לזה וממאגר מים קטן שבו משאבה. המים, יחד עם מספר חומרי דישון, עוברים בצינורות, אשר בכל אחד מהם יש חורים ובהם שתילים שונים, למשל, חסה, קוזברה, ועוד. כמו שניתן להבין, המים בפנים משותפים לכל השתילים שנמצאים אמנם כל אחד בחור משלו, אך ייתכן ושורשיהם אפילו נוגעים זה בזה, והם גם נראים מעורבים זה בזה.
השאלות:
נודע לו בימי חג הסוכות שהסכך אסור בהנאה משום כלאי הכרם, האם יוצא ידי חובת מצוות ישיבה בסוכה?
יש לי 4 צמחים שאני רוצה לשתול בגינתי והם: שדאב, נענע, לימונית ומרווה. האם אני צריך להרחיק ביניהם וכמה?
כמו כן, מה הדין והרחקתי ביניהם בהתחלה כשיעור אבל עם גדילת ענפיהם הם נסתבכו זה בזה באופן שלא ניכר ההפרש ביניהם, מה עלי לעשות? האם לקצצם?
דבר נוסף, אני שאלתי את הרב שאלת המשך בעניין הגיוס לצבא לתלמידי ישיבה והרב השיבני שכשהוא יתפנה הוא ישיבני, האם הרב כעת יכול להשיבני ?(הבאתי דוגמא של שמירה על גדרי הצניעות בנח"ל החרדי וכיו"ב,ושאלתי היא האם גם אז יש מקום להשתמטות בחורי ישיבה ממצוות "לא תעמוד על דם ריעך"?)