עיונים במשנתו של הרמב"ם ''ויראה לי''
הכנס למורשת הרב יוסף קאפח זצ''ל התשע''ח
האם המשכיר יכול להתנגד להכנסת דיירים נוספים שלא נכללו בהסכם?
האם תעמוד לשוכר זכותו להביא דיירים נוספים לאור מחוייבותו להחזיר הדירה ברמה שקבל אותה?
באילו נסיבות מותר לשוכר להשכיר לאחרים אם אין סעיף מגביל בחוזה?
הכנס למורשת הרב יוסף קאפח זצ''ל התשע''ח
היש הבדלים בין פעולת שריית הבגד לבין פעולת הכסכוס או שכשוך או נתינת מים עד להסרת הלכלוך?
האם כיוון המכשיר ביו"ט כאשר הלהבה דולקת מותרת משום שנחשבת גרמא או אסורה משום קירוב כיבוי?
מלאכת כיבוי, האם מותרת ביו"ט משום אוכל נפש או שסיבה זו אינה רלוונטית ואסורה בכל מקרה?
היש לחשוש בהנמכת הלהבה משום איסור כיבוי כמו המסיר שמן מן הנר או שמדובר בהקטנת קצב זרימת הגז?
לכבוד הרב,
הרמב"ם בפירושו למשנה קובע את תחיית המתים כעיקר
באמונה.
לשיטתו תחיית המתים היא מצב זמני ומופת.
1.במשנה תורה שהוא מאוחר לפירוש המשנה, הרמב"ם
האריך רבות בכל ענייני יסודות התורה, שכר ועונש, גאולת
עם ישראל, ולא מצאתי מקום שהרמב"ם הזכיר את תחיית
המתים במשנה תורה.
האם יתכן שהרמב"ם חזר בו?
2.מדוע הרמב"ם מנה דוקא את תחיית המתים כעיקר באמונה?
מה שונה בתחיית המתים מכל שאר המופתים ודברי הנביאים, שהופך
אותה חאחד מ13 עיקרים?
מדוע למשל אמונה בקריעת ים סוף או בירידת המן אינה עיקר עצמאי?
גזירת מרחץ, האם חכמי ישראל גזרו גם על יו"ט כפי שאסרו בשבת על הרחצה במים אף שהוחמו בערב שבת?
הלכה היא לרבינו הרמב"ם ולמרן שו"ע שאסור לאבל לרחוץ בערב יו"ט אלא מצאת הכוכבים, היש מקום להקל בערב יוה"כ לרחוץ מבעוד יום?
באילו נסיבות מבטלים ימים טובים, ר"ה ויוה"כ את גזירת "שלושים"?
לפי דעתי, עולם הבא לפי הרמבם היא משהו טבעי. הוא אומר בפרק ד ביסודי התורה שמי יש לו צורת הנפש, השכל נקנה, זוכה לעולם הבא. השאלה היא,לפי הגדרה זו, האם הרמבם יכול לקבל את שיטה במסכת סנהדרין שה' עשה נס נגד המלאכים שמנשה זוכה לעולם הבא או אולי הרמבם אומר שזהו שיטה לא נכון
לק"י
שלום כבוד הרב,
כתב רבינו בהלכות עבודה זרה, פרק יא, הלכה יב, שאין לעשות דברי תורה רפאות גוף. והוסיף רבינו "... הבריא שקרא פסוקין או מזמור מתילים... הרי זה מותר". משמע מדברי רבינו שהחולה אסור לו לקרוא תהילים לרפואתו קל וחומר לרפואת אחרים.
על מה סומכים המתירים קריאת תהילים לרפואה? היש היתר כזה בשולחן ערוך או ברמ"א?
בברכה