מה משמעות הברכה "מאורי האש", האם מחייב שתי שלהבות לפחות או שניתן להסתפק בשלהבת אחת?
אם אבוקה פירושה חבוקה ומצוותה מן המובחר, מדוע אין יוצאין לכתחילה בברכה על אור של כבשן?
אילו חסרונות בהשקפה ובאמונה עלולים לעלות כתוצאה מריבוי הנרות בהבדלה?
מסמך תדרוך: ניתוח קטעי הטקסט "הטקסט שהודבק" בנושא ברכת "בורא מאורי האש" בהבדלה
תאריך: 15 במאי 2024 נושא: ניתוח שיטת "מורי" בנוגע לברכת "בורא מאורי האש" בהבדלה, על רקע דיונים הלכתיים אחרים.
מסמך זה מסכם ומנתח את הרעיונות המרכזיים והעובדות החשובות העולות מתוך קטעי הטקסט "הטקסט שהודבק", המתמקדים בעיקר בסוגיית ברכת "בורא מאורי האש" הנאמרת בהבדלה במוצאי שבת. הדיון מתמקד בפרשנות הייחודית של "מורי" למושגים כמו "אבוקה" ו"מעורי האש", ובהשלכותיה על השימוש בנר אחד לעומת ריבוי נרות ועל ברכה על אור החשמל או הגפרור.
נקודות מרכזיות ורעיונות עיקריים:
- האירוע המרכזי והשאלה ההלכתית:
- הטקסט פותח בתיאור מקרה שהתרחש בבית הכנסת "אמונה בדעת" במוצאי שבת, כאשר הנר להבדלה לא נדלק במהירות, וגרם להמתנה ממושכת של הציבור.
- בעקבות האירוע, נשאלה שאלה הלכתית: האם ניתן היה לברך בנסיבות אלה על הגפרור עצמו (על השלהבת שבו), או אולי על החשמל, כדי להימנע מהעיכוב?
- דחיית האפשרות לברך על החשמל:
- הטקסט מבהיר באופן חד משמעי כי אין לברך על אור החשמל (לא פלורסנט ולא נורות רגילות) את ברכת "בורא מאורי האש".
- הסיבה לכך נעוצה בהיעדר "גוונים שונים של הלהבה" באור החשמל. "כי אין באור של החשמל [...] אין בהם את מה שנקרא הגוונים של המאורות, מעורה גוונים שונים. ולכן אין מברכים על החשמל. מורי האש."
- פרשנות ייחודית ל"מעורי האש" ודחיית הצורך בריבוי נרות:
- בניגוד לשיטת פוסקים אחרים המפרשים "מעורי האש" כריבוי של להבות ("אבוקה" = "חבוקה"), שיטת "מורי" היא ש"מעורי האש" מתייחס לגוונים השונים הנראים בתוך להבה אחת.
- "אלא מנהגנו כפי שמורי מסביר שמעורי האש הכוונה שלהבת שמבעדה אתה יכול לראות גוונים שונים של הלהבה סגול חום כההה חום בהיר זה הכוונה משבחים את הקדוש ברוך הוא כיצד בבריאתו נמצאים דברים מופלאים כאלה שבשלהבת יש מאורות שונים מאורי האש ולכן אין זה תלוי בריבוי של הבהות אלא בתשומת לב על הגוונים."
- לפי שיטה זו, אין צורך להשתמש במספר נרות כדי לקיים את מצוות ברכת "בורא מאורי האש". די בלהבה אחת שיש בה גוונים שונים. "ולכן אין צורך לריבוי של הבות, אלא כאמור די בשלהבת אחד שמתבוננים בהגוונים השונים של המאורות שיש לה."
- התייחסות לדברי רבנו (הרמב"ם) ורבי יהודה:
- "באמת אנחנו מוצאים בדברי מורי על דברי רבנו בפרק 29 מהלכות שבת הלכה כד נאמר סדר הבדלה במוצאי שבת מברך על היין ואחר כך על הבשמים ואחר כך על הנר וכיצד מברך על הנר בורא מעורי האש ואחר כך מבדיל בהערה נט מורי כותב משנה ברכות פרק ח הלכה ה רבי יהודה ועליבד בית הלל ול לעלמה נר אחד הוא מדליק ולכולע עלמה נר אחד הוא מדליק ולבית הלל אומר בורא מעורה טובהורה קבנורה לא ריבוי של הבות אלא יש הרבה גוונים של מאורות בנר עצמו בנור עצמו בשלהבת עצמה ומורי מסביר כלומר ששיפולי האש הסמוך לפי הנר דרכו להיות כחול ולמעלה ממנו צהוב ורק למעלה חום אדם דם כמראה אסביב ואין צורך להדליק כמה נרות ואף משום זה בלבד אין לברך על אור החשמל שאין בו מעורה כל שכן לשאר טעמים גדולים ונכבדים ומנהגנו בנר אחד בלבד."
- "מורי" מסתמך על דברי רבי יהודה במשנה, לפיהם "לעלמה נר אחד הוא מדליק", ומפרש זאת כחיזוק לשיטתו שאין צורך בריבוי נרות, אלא בעיקר בהתבוננות בגווני הלהבה.
- התייחסות למנהג תימן ולמושג "אבוקה":
- "מנהגנו בתימן מברכים על נר אחד היו לוקחים את הפנוס ומברכים על השלבת שיש בתוך הפנוס ולא יותר אז מורי אומר אדרבה ואדרבה אם לוקחים שני נרות אולי חס וחלילה יש מזה משום אלו שחס וחלילה מאמינים בשניות כאילו חס וחלילה אל האור אל החושך אלא אהבה אל השנאה לא אחד תמים תהיהשם אלוהיך ומתכוונים למורה האש."
- "מורי" מציין את מנהג תימן כברכה על נר אחד בלבד, ואף מביע חשש ששימוש בשני נרות עלול להתפרש בצורה שגויה כהאמנה בשניות (כוחות מנוגדים).
- בנוגע למושג "אבוקה", "מורי" מביא את פירושו של רבנו תנחום הירושלמי, לפיו "אבוקה" היא "הדונג המותח העשוי על פתילות ונדלקין נקרא כן", כלומר נר שעווה, ולאו דווקא ריבוי של להבות. "הרי שפירוש אבוקה להבדלה נר של שעווה ואין צורך חבוקה ולא לנר הרבה ולא נראות הרבה לא כלים ולא בלתי כלים והמנהג בנר אחד של שעה להבדלה."
- היתר לברך על הגפרור (לכתחילה, לפי שיטת "מורי"):
- בהתבסס על ההבנה שהעיקר הוא הגוונים שבלהבה ולא ריבוי הלהבות, "מורי" סובר כי ניתן לברך לכתחילה על השלהבת של גפרור אחד, אם מתמקדים בגוונים השונים שבה.
- "אבל בהחלט בהחלט אפשר היה לברך על הגברור על השלבת שבגפרור אומנם במשנה ברורה בשמירת שבת כהלכתה נאמר בפרק סא קרך ב' כמובן סעיף כו הוא אומר אין לו אבוקה יקח שני נרות או אפילו שני גפרורים ויקרב את להבותיהם זו לזו וגם אם אין לו אלא נר אחד מותר לברך עליו ברכת הנר כלומר הוא לוקח שני נרות לפי שיטתם חבוקה ריבוי שלבות אין לו שני נרות מספיק נר אחד זה הם מסכימים כי זה רק מצווה מבוחר אבוקה חבוקה עכשיו אם אין לו נר אז יקח שני גפרורים לפי שיטתם שתי שלבות כלומר מברכים על השלבת של הגפרור רק לפי שדתם שניים וברור שאם אין לו נרות ויש לו רק גפרור אחד הם מודים שוודאי ידליק גפרור ויברך עליו שהרי אבוקה זה מצוין מומחר ואם כן יוצא לפי שיטתנו אנחנו שאצלנו השלהבת עצמה היא מורה אפשר לכתחילה לקחת גפרור אחד, להדליק ורכזו כדי שבאמת יראו את המאורי האש ויברך עליו בורא מאורי האש כמצווה מן המובחר, לא בדיעבד ולא בשעת דוחק, אלא לפי שיטתנו ולפי מןגבותינו כמצווה מן המובחר."
- הטקסט מציין כי גם פוסקים אחרים (כמו המשנה ברורה) מתירים בדיעבד להשתמש בשני גפרורים כשאין נר, אך שיטת "מורי" מתירה זאת לכתחילה על גפרור אחד.
- התחשבות ב"טורח ציבור":
- בסיום, מודגשת החשיבות של התחשבות ב"טורח ציבור" במקרים דומים, ומוצע שאם יש עיכוב משמעותי, עדיף להדליק גפרור ולברך. "במקום תורח ציבור ידליק את הגפרור יברך על הבורא מערש וסלאה כי תורח ציבור הוא דבר שצריך להתחשב בו מאוד מאוד רבי חנגש."
סיכום:
קטעי הטקסט מציגים גישה ייחודית של "מורי" בנוגע לברכת "בורא מאורי האש" בהבדלה. שיטתו מתמקדת בפרשנות שונה של המושגים "מעורי האש" ו"אבוקה", תוך דגש על הגוונים השונים הנראים בלהבה אחת ולא על ריבוי הלהבות. כתוצאה מכך, הוא מתיר ואף רואה זאת כמצווה מן המובחר לברך על שלהבת של גפרור אחד, תוך התבוננות בגוונים השונים שבה, ובכך פותר מצבים של עיכוב או טורח ציבור. שיטה זו שונה מהגישות הרווחות בקרב פוסקים אחרים, אך היא מבוססת על פרשנות ייחודית של מקורות הלכתיים ועל מנהג תימן. הטקסט גם מדגיש את החשש מפני פרשנות מוטעית של שימוש בריבוי נרות. למרות זאת, "מורי" מביע הבנה לצורך של אנשים לקיים את ההבדלה באופן המסורתי המקובל עליהם, ואינו כופה את דעתו.