האם חייב חולה, טרם כניסתו לחדר הניתוחים ביום ט' באב, להתפלל שחרית כולל הנחת תפילין ועיטוף בטלית?

תמצית מקורות בנושא הנחת תפילין וציצית בתשעה באב לפני ניתוח חיוני

נושא מרכזי: האם מותר ואף חובה על אדם העומד לעבור ניתוח חיוני וצם מערב תשעה באב, להניח תפילין וציצית בברכה בבוקר תשעה באב לפני הניתוח.

עמדה מרכזית: התשובה החד משמעית מהמקור הראשון היא שחובה על אדם במצב זה להניח תפילין של יד ושל ראש בברכה, להתעטף בציצית בברכה ולהתפלל שחרית כדרכו לפני הניתוח. זאת, לאור העובדה שלפי דין התלמוד, תשעה באב אינו שונה משאר ימים לעניין חיוב תפילין וציצית בשחרית.

נימוקים ופרטים מהמקורות:

• דין התלמוד מול מנהגים מאוחרים: המקור הראשון מדגיש כי לפי דין התלמוד, "יום תשעה באב אינו שונה משאר ימים וחייבים להניח תפילין של יד ושל ראש בברכה בשחרית וכן להתעטב בציצית בברכה בשחרית". עם זאת, מצוין כי בזמן הגאונים והראשונים, בעיקר אצל חכמי אשכנז, התפתח מנהג להשוות את תשעה באב לדיני אבלות יום ראשון, בו "אסור לו להניח תפילין. כי התפילין הוא פאר והוא מתגולל באפר".
• הבדלה בין אבלות רגילה לתשעה באב: המקור הראשון מבחין בין אבלות רגילה (שבעה), בה החל מהיום השני חייבים בהנחת תפילין, לבין אבלות תשעה באב, שהיא "אבלות עתיקה" ו"אין שום היגיון לתת לה מעמד או דין של אבלות של יום ראשון ולאסור להניח תפילין או לפתור להניח תפילין".
• מנהג מר"י מרוטנבורג וחכמי אשכנז: מצוין כי מר"י מרוטנבורג וחכמי אשכנז נהגו שלא להניח תפילין וציצית בתשעה באב בשחרית, תוך מתן דרש על הפסוק "בהכה ביצע אמרתו" כאילו הקב"ה השליך את הטלית ביום החורבן. עם זאת, הגאונים מבבל התנגדו לכך וסברו שיש חובה בהנחת תפילין.
• דעת רבינו סעיף מהלכות תענית: רבינו (רבינו תם) קיבל באופן עקרוני את עמדת הגאונים שיש חיוב בתפילין בתשעה באב, אך ציין כי "מקצת חכמים נוהגים שלא להניח בו תפילין בראש" כביטוי חסידי ופרושי לצער על החורבן. רבינו מדגיש שלא כל אדם רשאי ליטול לעצמו מנהג זה, אלא רק "מקצת החכמים" ורק בנוגע לתפילין של ראש, בעוד שתפילין של יד חייבים. מכאן משתמע שלדעת רבינו, המון העם חייבים להניח תפילין של יד ושל ראש בשחרית תשעה באב.
• מנהג תימן: מובא מנהג תימן שאין מניחים תפילין של יד ושל ראש בבוקר תשעה באב, אך לאחר מכן מניחים בברכה ומתעטפים בטלית בברכה. ישנה מחלוקת בתוך מנהג תימן עצמו בנוגע לברכה על הציצית בשחרית תשעה באב.
• דעת מרן השולחן ערוך: מרן הרב יוסף קארו פסק בסימן תקנה שנהוג "שלא להניח תפילין בתשעה באב שחרית ולא טלית אלא לובשים טלית קטן תחת הבגדים בלא ברכה ובמנחה מניחים ציצית ותפילין ומברכים עליהם".
• מנהג הרב יוסף חיים מבגדאד ("הבן איש חי"): הרב יוסף מציין שיש נוהגים שלא להתעטף בטלית גדול ולא להניח תפילין בשחרית תשעה באב, אלא רק במנחה מניחים ומברכים. עם זאת, הוא מוסיף כי "כיום רוב בתי הכנסת בירושלים ובערי ארץ ישראל מתעתפים בתלית ומניחים תפילין בשחרית של תשעה באב כמו בכל יום ומתפלל שחרית עם סדר הקורבנות ופסוקי דזמרה ושירת הים כמו בכל יום", ומצדד במנהג זה.
• מנהג המקובלים והחתם סופר: מוזכר שהמקובלים (מהר"ם גאלנטי והאר"י ז"ל) נהגו להניח תפילין בבית בשחרית תשעה באב ולקרוא בהם קריאת שמע לפני שהלכו לבית הכנסת. גם החתם סופר נהג כך. דבר זה מוסבר כנועד להצניע את האבלות בפרהסיה.
• סיכום לעניין השואל: לאור העובדה שמדובר באדם העומד לעבור ניתוח חיוני, ובסבירות גבוהה לא יוכל לקיים מצוות תפילין ותפילה לאחר הניתוח, ישנה חובה עליו להניח תפילין של יד ושל ראש בברכה, להתעטף בטלית בברכה ולהתפלל שחרית כדרכו לפני הניתוח. הצורך במצווה ברגע של סכנה גובר על המנהגים המצמצמים של תשעה באב.

ציטוטים רלוונטיים:

• "הדבר פשוט למדאי שהוא חייב להניח תפילין של של יד ושל ראש בברכה וכן להתעטף בציצית בברכה ולהתפלל שחרית כדרכו בקודש"
• "לפי דין התלמוד יום תשעה באב אינו שונה משאר ימים וחייבים להניח תפילין של יד ושל ראש בברכה בשחרית וכן להתעטב בציצית בברכה בשחרית"
• "אבלות בתשעה באב היא אבלות עתיקה היא אבלות ישנה ואין שום היגיון לתת לה מעמד או דין של אבלות של יום ראשון ולאסור להניח תפילין או לפתור להניח תפילין."
• "מקצת חכמים נוהגים שלא להניח בו תפילין בראש."
• "וכיום רוב בתי הכנסת בירושלים ובערי ארץ ישראל מתעתפים בתלית ומניחים תפילין בשחרית של תשעה באב כמו בכל יום"

מסקנה: במקרה הספציפי של אדם העומד לפני ניתוח חיוני בתשעה באב, קיימת חובה הלכתית ברורה להניח תפילין וציצית בברכה ולהתפלל לפני הניתוח, לאור הדין התלמודי והצורך במצווה בעת צרה. המנהגים המקובלים שלא להניח תפילין בשחרית תשעה באב נדחים במקרה זה מפני פיקוח נפש ומניעת מצב בו המנותח לא יוכל לקיים מצוות אלו כלל.