האם חייב חולה, טרם כניסתו לחדר הניתוחים ביום ט' באב, להתפלל שחרית כולל הנחת תפילין ועיטוף בטלית?
האם ניתן ללמוד דין הנחת התפילין ביום ט' באב מאיסור הנחת התפילין לאבל ביום הראשון לאבלותו? מדוע נקט הרמב"ם בהלכ' תענית את הלשון:.." מקצת חכמים נהגו שלא להניח תפילין בראש.."? האם חשו גדולי המקובלים לשיטת הרמב"ם ומהו המנהג אצל הספרדים עפ"י פסיקות הרב עובדיה יוסף?
תמצית מקורות בנושא הנחת תפילין וציצית בתשעה באב לפני ניתוח חיוני
נושא מרכזי: האם מותר ואף חובה על אדם העומד לעבור ניתוח חיוני וצם מערב תשעה באב, להניח תפילין וציצית בברכה בבוקר תשעה באב לפני הניתוח.
עמדה מרכזית: התשובה החד משמעית מהמקור הראשון היא שחובה על אדם במצב זה להניח תפילין של יד ושל ראש בברכה, להתעטף בציצית בברכה ולהתפלל שחרית כדרכו לפני הניתוח. זאת, לאור העובדה שלפי דין התלמוד, תשעה באב אינו שונה משאר ימים לעניין חיוב תפילין וציצית בשחרית.
נימוקים ופרטים מהמקורות:
- דין התלמוד מול מנהגים מאוחרים: המקור הראשון מדגיש כי לפי דין התלמוד, "יום תשעה באב אינו שונה משאר ימים וחייבים להניח תפילין של יד ושל ראש בברכה בשחרית וכן להתעטב בציצית בברכה בשחרית". עם זאת, מצוין כי בזמן הגאונים והראשונים, בעיקר אצל חכמי אשכנז, התפתח מנהג להשוות את תשעה באב לדיני אבלות יום ראשון, בו "אסור לו להניח תפילין. כי התפילין הוא פאר והוא מתגולל באפר".
- הבדלה בין אבלות רגילה לתשעה באב: המקור הראשון מבחין בין אבלות רגילה (שבעה), בה החל מהיום השני חייבים בהנחת תפילין, לבין אבלות תשעה באב, שהיא "אבלות עתיקה" ו"אין שום היגיון לתת לה מעמד או דין של אבלות של יום ראשון ולאסור להניח תפילין או לפתור להניח תפילין".
- מנהג מר"י מרוטנבורג וחכמי אשכנז: מצוין כי מר"י מרוטנבורג וחכמי אשכנז נהגו שלא להניח תפילין וציצית בתשעה באב בשחרית, תוך מתן דרש על הפסוק "בהכה ביצע אמרתו" כאילו הקב"ה השליך את הטלית ביום החורבן. עם זאת, הגאונים מבבל התנגדו לכך וסברו שיש חובה בהנחת תפילין.
- דעת רבינו סעיף מהלכות תענית: רבינו (רבינו תם) קיבל באופן עקרוני את עמדת הגאונים שיש חיוב בתפילין בתשעה באב, אך ציין כי "מקצת חכמים נוהגים שלא להניח בו תפילין בראש" כביטוי חסידי ופרושי לצער על החורבן. רבינו מדגיש שלא כל אדם רשאי ליטול לעצמו מנהג זה, אלא רק "מקצת החכמים" ורק בנוגע לתפילין של ראש, בעוד שתפילין של יד חייבים. מכאן משתמע שלדעת רבינו, המון העם חייבים להניח תפילין של יד ושל ראש בשחרית תשעה באב.
- מנהג תימן: מובא מנהג תימן שאין מניחים תפילין של יד ושל ראש בבוקר תשעה באב, אך לאחר מכן מניחים בברכה ומתעטפים בטלית בברכה. ישנה מחלוקת בתוך מנהג תימן עצמו בנוגע לברכה על הציצית בשחרית תשעה באב.
- דעת מרן השולחן ערוך: מרן הרב יוסף קארו פסק בסימן תקנה שנהוג "שלא להניח תפילין בתשעה באב שחרית ולא טלית אלא לובשים טלית קטן תחת הבגדים בלא ברכה ובמנחה מניחים ציצית ותפילין ומברכים עליהם".
- מנהג הרב יוסף חיים מבגדאד ("הבן איש חי"): הרב יוסף מציין שיש נוהגים שלא להתעטף בטלית גדול ולא להניח תפילין בשחרית תשעה באב, אלא רק במנחה מניחים ומברכים. עם זאת, הוא מוסיף כי "כיום רוב בתי הכנסת בירושלים ובערי ארץ ישראל מתעתפים בתלית ומניחים תפילין בשחרית של תשעה באב כמו בכל יום ומתפלל שחרית עם סדר הקורבנות ופסוקי דזמרה ושירת הים כמו בכל יום", ומצדד במנהג זה.
- מנהג המקובלים והחתם סופר: מוזכר שהמקובלים (מהר"ם גאלנטי והאר"י ז"ל) נהגו להניח תפילין בבית בשחרית תשעה באב ולקרוא בהם קריאת שמע לפני שהלכו לבית הכנסת. גם החתם סופר נהג כך. דבר זה מוסבר כנועד להצניע את האבלות בפרהסיה.
- סיכום לעניין השואל: לאור העובדה שמדובר באדם העומד לעבור ניתוח חיוני, ובסבירות גבוהה לא יוכל לקיים מצוות תפילין ותפילה לאחר הניתוח, ישנה חובה עליו להניח תפילין של יד ושל ראש בברכה, להתעטף בטלית בברכה ולהתפלל שחרית כדרכו לפני הניתוח. הצורך במצווה ברגע של סכנה גובר על המנהגים המצמצמים של תשעה באב.
ציטוטים רלוונטיים:
- "הדבר פשוט למדאי שהוא חייב להניח תפילין של של יד ושל ראש בברכה וכן להתעטף בציצית בברכה ולהתפלל שחרית כדרכו בקודש"
- "לפי דין התלמוד יום תשעה באב אינו שונה משאר ימים וחייבים להניח תפילין של יד ושל ראש בברכה בשחרית וכן להתעטב בציצית בברכה בשחרית"
- "אבלות בתשעה באב היא אבלות עתיקה היא אבלות ישנה ואין שום היגיון לתת לה מעמד או דין של אבלות של יום ראשון ולאסור להניח תפילין או לפתור להניח תפילין."
- "מקצת חכמים נוהגים שלא להניח בו תפילין בראש."
- "וכיום רוב בתי הכנסת בירושלים ובערי ארץ ישראל מתעתפים בתלית ומניחים תפילין בשחרית של תשעה באב כמו בכל יום"
מסקנה: במקרה הספציפי של אדם העומד לפני ניתוח חיוני בתשעה באב, קיימת חובה הלכתית ברורה להניח תפילין וציצית בברכה ולהתפלל לפני הניתוח, לאור הדין התלמודי והצורך במצווה בעת צרה. המנהגים המקובלים שלא להניח תפילין בשחרית תשעה באב נדחים במקרה זה מפני פיקוח נפש ומניעת מצב בו המנותח לא יוכל לקיים מצוות אלו כלל.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
תענית ט' באב שנדחתה ליום א', היש להימנע מלאכל בשר ולשתות יין בסעודה שלישית שהינה גם סעודה מפסקת?
מחד עלולים לפגוע בקדושת השבת ומאידך לכאורה מזלזלים בחומרת האבל על החורבן. מה, אם כן, יעשה האדם המאמין?
מדוע שינה הרמב"ם מנוסח התוספתא והבדיל בין סעודת ערב ט' באב שחל בשבת לבין סעודה מפסקת של ט' באב שנדחה ליום א'?
מי שנוהג לאכול סעודה שלישית חלבית או ירקות. האם עבירה בידו שכן הוא, לכאורה, מפגין אבלות בשבת?
שתי שאלות
1. בנוגע לצום ט' באב: אשתי בהריון בחודש חמישי. בהריונות קודמים בשעות האחרונות של הצום היתה לה חולשה גדולה, ורעידות. פעם אחת היה דימום, שניתן אולי לשייכו לצום. האם ניתן הלכתית להקל בדרך כלשהי? 2. קראתי הלכה בקצש"ע שמזוזה בחדר שינה צריכה שני כיסויים. כיצד עושים? תודה
האם צריך להשלים במוצאי תשעה באב סעודת ברית שנערכה בצום?
האם אפשר לעשות את סעודת מצוה במוצאי תשעה באב יוצאים ידי חובה בסעודת מצוה או שזה סתם סעודה, והאם זה לא קשור לברית מבחינת סעודת מצוה?
האם מותר להניח תפילין בשחרית של יום ט' באב ע"מ להיות עטור בתפילין בעת קרית שמע?
במשנה ובתלמוד אין זכר למנהג שלא להניח תפילין בט' באב, מהו א"כ טעמם של הנוהגים שלא להניח תפילין?
הרמב"ם הזכיר מנהג של מקצת חכמים להניח תפילין של יד ולא להניח של ראש, מהו הבסיס של מנהג יהודי תימן?
בנסיבות שכל הציבור רוצים להניח תפילין בשחרית כמו הרבה מגדולי ישראל, כיצד יעשו?
מהי חומרתה של סיכה שאינה של תענוג שנאסרה ביוה"כ לעומת היתר הרחיצה בנסיבות כאלו?
כיצד יסביר רבנו הרמב"ם הגזירה בדווקא על הסיכה אף שנועדה להעביר את הזוהמה?
מדוע לא ראו חכמים לגזור בט' באב או לאבלים איסור על השימוש בסיכה המיועדת להעביר את הזוהמה ?
האם יולדת חייבת לצום למרות שחלפו חודשיים מאז הלידה?
בנסיבות שהתינוק מסרב לאכול חליפי חלב אם, האם נחשב הצלת נפשות ע"מ להתיר ליולדת לשתות אף ביום הכיפורים? נפטרה אשתו והשאירה לו תינוק יונק, האם מותר לישא מיידית אשה היכולה להיניק את בנו? האם יש לחפש דרכים נוספות לספק לתינוק הנזקק לחלב אם כמו אשה אחרת השופעת חלב או שאיבה מוקדמת של חלב טרם הצום?
היש לצום י' לטבת משמעות גם לדורינו? האם על חייל שירה במחבל להיות נידון בדין הפלילי או בדיני מלחמה?
שאל השואל: האם צום עשירי בטבת יש לו משמעות לדורנו או לא?
והתשובה: אכן השאלה מתבקשת כיוון שהנימוק שהרמב"ם הביא לצום עשירי בטבת בפרק חמישי מהלכות תעניות הלכה ב הוא "שבו סמך מלך בבל נבוכדנאצר הרשע על ירושלים, והביאה במצור ובמצוק" ואותו נבוכדנאצר כבר אין לו שום זכר וגם לא אותה בבל ולירושלים כבר היו עליות ומורדות מאז ועד היום.
שורשי החורבן
ידועה אימרה של חכמי ישראל שבגלל שנאת חינם חרב בית שני, בעקבות כך אמר מגדולי חכמי הדור הקודם שרק באהבת חינם יבנה בית שלישי. אם כך, יש צורך לברר מהי ההגדרה של שנאת חינם ומהי ההגדרה של אהבת חינם.
נעיין בכמה מקורות מדברי חז"ל המתייחסים לאותה שנאה שבגינה נחרב בית שני, ומטבע הדברים ולא יתייחס רק לשנאה כשנאה אלא על הרקע הכולל כי שנאה לא באה בלי שיש איזה שהוא אקלים רוחני שעל רקע שלו מתפתחת השנאה.