ציבור המתארח בשבת בבית מלון, כיצד יקיימו מצוות הדלקת הנר ולא יכשלו ב"ברכה לבטלה"?

הברכה על הדלקת נר של שבת בבתי מלון הופכת להיות בעייתית מיום ליום. כידוע בעלי בתי המלון מתנגדים שהאורחים ידליקו נרות בתוך החדרים וזאת מטעמ בציחות. כך יוצא שיש אורחים אשר מדליקים נרחשמל בחדר השינה. ויש גם זה לא, אלא רק משאירים במחילה מכבודכם בחדר השירותים אור חשמל דולק, אבל בעלי המלון מנתבים אותם להדליק בכניסה. לחדר האוכל. שם יש שולחן. בכל הרוצה באה ומדליקה נר לכבוד שבת. גם הנחת השולחן הזו שהיא בכניסה לחדר האוכל בעייתית כיוון שהיא לא בתוך חדר האוכל אלא בכניסה לחדר האוכל. ועכשיו הגענו או כבר יש גזרה חדשה שהדלקת הנרות תעשה בלובי, לא בחדר האוכל ולא בחדרי השינה, אלא בלובי. ובקושי התירו שידליקו שתיים שלוש עד ארבע נרות בתוך חדר האוכל עצמו. ומדוע הברכה ש של נר של שבת הופכת להיות בעייתית בנסיבות כאלה של בתי מלון. הועיל ונראים הדברים שמקום הדלקת הנר צריך להיות במקום של השימוש לכבוד שבת קודש. השימוש העיקרי לכבוד שבת קודש שיש בו גם עונג שבת. וגם כבוד שבת הוא מקום האכילה ולכן מקום האכילה הוא המקום האידיאלי להדליק נר של שבת שני לו בתור חדר שינה ואם גם זה וגם זה לא אזי יתכן ובכלל הברכה היא לבטלה במיוחד שיש עוד קושי שבתי מלון יש אורחים מאורחים שונים. מהם אורחים שאין להם קשר זה עם זה ומהם אורחים שבאים במסגרת של קבוצות מאורגנות. הקושי עוד יותר לגבי קבוצות מאורגנות. כיוון שכולם אוכלים מקום אחד ואם כל אישה באה ומדליקה נר ונניח שזה ב חדר האוכל לצורך העניין כל אחת באה ומתליקה נר וזה באותו מקום כיצד ומדוע יהיה מותר לה לברך לאחר שמישי כבר קדמה וברכה שהרי יש כבר נר דולק באותו מקום ולכן כאמור בנסיבות אלו הברכה על נר של שבת ובתי מלון הופכת להיות בעייתית. לפני כן נראה מהכן מדברי רבנו אנו יכולים לדייק שהמקום של הדלקת נרות שבת הוא במקום אכילה או במקום שינה. שהרי רבנו כותב בפרק חמישי הלכה ראשונה הדלקת נר בשבת אינה רשות אם רצה מדליק אם רצה אינו מדליק ולא מצווה שאינו חייב לרדוף אחריה עד שיעשנה כגון ערבי חצרות או נטילת ידיים לאכילה אלא חובה ואחד אנשים ואחד נשים חייבים להיות בבתיהן נר דלוק בשבת לכאורה בבתיהן לא בחזר אלא בבית במקום שהשימוש בו הכרח אבל עדיין הדברים סתומים ולכן נלךנ אל הלכה י בפרק הלכה י בפרק ה אמר אין מדליקין בעתרן מפני שרחור רע שמה יניחנו ויצא וחובה עליו לשב לאור הנר מה זה חובה עליו לשב לאור הנר כלום. אם יש לי נר דולק בחצר, חובה עליי ללכת לשבת ליד הנר, הדבר לא עלה על הדעת, אלא היכן שהוא יושב והכרחי לו לשבת. ומהו מקום הישיבה שהכרחי לו לשבת? אכילה, שתייה, שינה, שאלהם הדברים הכרחים וחיונים לו. כשהוא יושב את אותן ישיבות חיוניות לא יהיו צריכות להיות ליד הנר. אז יוצא שהנר הוא במקום הישיבה, הישיבה הכי חיונית. וכן אנו מוצאים בפרק 30 מהלכות שבת הלכה ה רבנו כותב ויהיה נר דלוק בשולחן ערוך ומתה מוצעת שכל אלו כבוד שבתן הננו רואים נר דלוק בשולחן ערוך מותם מוצע ומקור הדבר הזה הוא מלשון הגמרא עצמה במסכת שבת זה לשון חז"ל אוך שבא לביתו או שבא לביתו הוא מצא נר דלוק בשולחן ערוך מיתה מוצעת מלאך טוב אומר יהי רצון שתהקח שבת אחרת כלומר אנו רואים את החיבור בין הנר ובין השולחן ערוך לאכילה ובין המתה מוצעת בשלשינה שזה המקום שנועד בשביל בשביל הדלקת הנר ואם כן כל שמחייבים אותך ודוחקים אותך להדליק את הנר במקום שאין שולחן ערוך ומקום שאין מיטה מוצעת לכאורה אתה מדליק במקום שאין חובה להדליק ואז לכאורה אין לך רשאי לברך באמת אנו מוצאים בשולחן ערוך אור החיים סימן רסג סעיף ו' שבו הוא דן בדברים שלא נידונו בתלמוד ואשר נדונו על ידי פוסקי הלכה במהלך הדורות הנה למשל הלכה מבית מדרשם של חכמי אשכנא כי הייתה שם תופעה של בני ישיבה. מרן כותב בשמוכי, בחורים ההולכים ללמוד חוץ לביתם צריכים להדליק נר שבת בחדרם ולברך עליו. אבל כי הרי אותם בחורים היו נוהגים להתארח באכילה אצל משפחות וחוזרים לישון בחדרים שלהם. אז כל שהם מתארחים הם לא מדליקים כי שמארח הוא אשר מדליק. אבל במקום החדר שבו משנים שם הם צריכים להדליק. אבל מישהו אצל אשתו אין צריך להדליק בחדרו לברך עליו לפי שאשתו מברכת בשבילו. כלומר אדם שנמצא בביתו ואשתו נמצאת והיא מדליקה בחדר אחד הוא למרות שגם הוא חייב בהדלקת נר אינו חייב להדליק בחדרו לאיזשהו חדר אחר לא זה נר בשביל כלל המשפחה זה נר בשביל כלל האכילה והשתייה וההנאה והעונג של שבת ולכן ברור שאם אישה מדליקה בברכה אין הבעל מדליק או לא מדליק בברכה, אותו דבר גם הפוך. בעל שהקדים את האישה ודליק בברכה, שוב אינה מדליקה והיא מדליקה בוודאי לא בברכה. ממשיך מרן וכותב וגם זה מתקובות מתשובות אשכנזיות אורח שאין לו חדר מיוחד וגם אין מדליקים עליו בביתו צריך להשתתף בפרוטה. אנחנו דעתנו אין צורך גם להשתתף בפרוטה כי זה לא כמו נר חנוכה. רל לפחות דבר אחד ברור שהוא לא מדליק בפני עצמו ואיננו מדליק בברכה שהרי הוא ודאי הוא בטל ומתבטל כלפי כל כללי כל כללות בני המשפחה בבית והרי שמה מדליקים שוב בסעיף חטא נאמר שניים או שלושה בעלי בתים אה אוכלים במקום אחד כלומר אם למשל באים לפונדק ויש ב לבתים משפחת צדוק משפחת א עוזרי משפחת א עוד משפחה כהן אז שניים או שלושה בעלי בתים אוכלים במקום אחד יש אומרים שכל אחד מברך על מנורה שלו ויש מגמגם בדבר ונכון לזהר בספק ברכות ולא יברך אלא אחד וזה בדיוק התופעה של בית המלון וכמה וכמה שאנחנו מדברים עם אנשים קשה כקריאת ים סוף הם אינם מוכנות להיפרד מן הברכה אלא רוצות שכל אחת תברך למרות שכולם מדליקות באותה שעה באותו מקום והם הדוקות בעניין של ברכה אני אומר להם תלמדו מה גברים כל אחד בא בלבו בידו ואחד מברך על נטילת לולב בשביל כולם ברוב עמדת מלך ולא כל אחד ואחד מברך עצמו למרות שבלולב כל אחד ואחד יכל לברך לעצמו ולא היה עובר עבירה היה רק מבטל את רובעם מדרת מלך אבל לא היה עובר עבירה אבל כאן קרוב בדבר שזה ברכה לבטלה הועיל ים אחת כבר הדליקה גמרנו כבר יש אין עוד חובה להדליק באותו מקום איך שהיא מדליקה בברכה זה עבירה וקשה מאוד מאוד לנתק אותה מכך ונכון להיזהר בספק ברכות ולא יברך אלא אחד הגעה אבל אנו אין לנו נוהגים כן אלא אחנו אשכנזים אשר כל אחת מברכת לעצמה ומשום המדליקין בזה סעיף ט תראו כמה כמה הלכות מבוארות בשולחן ערוך שהיה מבוארת ברבנו בגלל שחכמי אשכנס גלגלו אותם את הדברים האלה המדליקים בזווית הבית ואוכלים בחצר אם אין הנרות ארוכות שדולקות עד הלילה ה בברכה לבטלה כלומר אם אדם הולך לתארח אצל אבא שלו, אצל חמיב ואוכל ושותה שם וחוזר לביתו. אם הוא ידליק בערב שבת בביתו ויחזור מבית חמיב או מבית הוריו וכבר הנרות קבו זה ברכה לבטלה. אבל אם הוא עושה נרות ארוכות באופן כזה שהוא גומר לאכול בבית וחוזר ועדיין נרות דרכות יש מקום לחובת הדלקת הנר ולברכה אם לא אין ב לכן כיוצא בדבר אם אני אוכל בחצר ואני מדליק בחדר וכשאני בא לחדר כבר אני לא קיים אז אני לא קיימתי מצווה וברכתי ברכה לבטלה שהרי במקום שאכלתי לא הדלקתי נרות אומקום שבו היו הנרות לא השתמשתי אז זה ברכה לבטלה ולכן אני אומר הלא בי רבותיי הוא שימוש רשות יכול להיות שהוא ישתמש בלובי יכול להיות שלא שתמש בלובי מקום אכילה זה מקום חיוני מקום שינה זה מקום חיוני ולכן רק שם צריך להדליק בברכה ומשום כך קיבלנו את הזכות להדליק ארבע נרות בתוך חדר האוכל לא מחוץ לחדר האוכל והוראתי לנשים שאחת תברך את כולם אין אנין בטוח ששמעו לי למרות שחזרתי והסברתי חזרתי והסברתי אין לי בטוח שהם שומעות אבל כאמור זה אחרת זה ברכתלה וכאן אני רוצה לחבר ולסגור עניינים א אמת פוסקים שאומרים שאפשר לברך על נר חשמל כי מה העיקר המאור כבוד שבת עונג שבת יש לך כבוד יש לך עונג יותר מאשר אור החשמל אבל לפי מורי יוצאים בכבוד שבת ובעונג שבת על ידי נר חשמל אבל אין לברך על נר חשמל, כי הברכה לא נזכרה בתלמוד, אלא הברכה היא נתקנה אחרי התלמוד כנגד הקראים שקברו בתורה שבועל פה. וכל הוויכוח שלנו הם הקראים הוא ביחס לנר של אש, אבל לא ביחס לנרות כאלה של חשמל. ומשום כך אומר מורי, אין לברך על ברכה של לאור נר חשמל, אלא רק לאור נר שלהבת ופתילה. לפי זה יוצא איפה? מאחר ואדם בין כך מדליק נר חשמל בחדרו, בחדר האוכל, בכל מקום יש לו נר חשמל. מה עוד יש לו לברך על נר שעווה? הוא כבר פטור. אבל אם כבר אנו מורים, מורים שבכל זאת לברך על נר של שבה, למרות החשמל, למרות החשמל, הנמלא שהוא שם את הנר שעווה במקום החיוני של השימוש, אוכל או שינה. אבל מקום שולי שהוא רשות ספק שתמש שם ספק לא שתמש שם אין לברך בשום פנים ואופן על נר שמדליקים שם רבי חנגש אומר