היש לברך על מצוות עשיית מעקה?
כיצד מחד פסק הרמב"ם שאין מברכין על מים אחרונים מפני שהם משום סכנה ומאידך פסק לברך על מצוות עשיית מעקה שגם היא משום סכנה?
האם ניתן להשוות בין הסיכונים המידיים של מים אחרונים לבין הסיכונים הרחוקים שבחוסר מעקה?
האם ישנם נסיבות, גם לשיטת הרמב"ם, שאין לברך על עשיית מעקות לסילוק הסיכונים?
unsplash